בבר-אילן זוכרים: אין סיבה שיכתימו אותנו לעד

בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שבה למד רוצחו של יצחק רבין, יגאל עמיר, לא מבינים מדוע גם היום, עדיין 14 שנים אחרי הרצח ההוא, תשומת הלב מופנית אליהם. אורית להב, סטודנטית בשנה א' לא מתכוונת להגיע לעצרת לזכרו באוניברסיטה. "יש יותר ניסיונות לגרום לנו להרגיש רע. עברו הרבה שנים ואין סיבה שבר-אילן או המגזר הדתי כולו יוכתמו לעד", אמרה ל-ynet.

רבים מהסטודנטים כלל לא מודעים לעובדה שכאן למד יגאל עמיר את שנתו הראשונה בלימודי המשפטים, "התחלף דור. אפילו אני, שהייתי אז בן 10 ועוד זוכר את התקופה ההיא, לא הייתי מודע לכך כשהגעתי ללמוד כאן", סיפר זאב לב (26), סטודנט למשפטים בשנה א'. גם הוא מודה שאינו מתכוון להגיע

 לטקס לזכרו של רבין שארגנה האוניברסיטה: "הטקסים האלו קיבלו אופי פוליטי כל-כך מוחצן. אם זה היה ממלכתי יותר, אז אני חושב שכן הייתי מגיע".

עמיתו, מאור ישראלי (24), גם הוא סטודנט למשפטים שנה א': "זאת הטעות של החברה הישראלית. משום מה, מסיבות כאלה ואחרות, היום הזה הפך זיכרון למורשת יצחק רבין ולא זיכרון לרצח רבין. אם היו הופכים את יום הזיכרון ליצחק רבין כמו שהפכו את יום הזיכרון לרצח גדליה בן-אחיקם, כלומר יום שהפך להיסטוריה של העם היהודי כולו ולא משנה מה היו דעותיו והשקפותיו הפוליטיות, אז הייתה המשמעות הרבה יותר גדולה ורחבה".

אורית להב מוסיפה: "ברור שעצם המעשה של הרצח אינו נכון, אבל היום הזה הוא יום זיכרון למורשת של אדם שאני לא מזדהה עם המורשת שלו. אני מרגישה לא נעים להיות בטקסים האלו. בעצם כופים עלי את המורשת שלו". להב לא מרגישה "מוכתמת" משום שהיא לומדת בפקולטה בה למד הרוצח. "משום מה, דווקא ביום הזכרון לרצח יש תמיד התעסקות עם בתי ספר דתיים במגזר הדתי. מנסים להכתים פה את כל המגזר אבל זה לא קשור למציאות".

"הגיע הזמן לומר די, הוא לא יצא מאיתנו" 

ראש הפקולטה למשפטים, פרופ' אריה רייך, מפנה אצבע מאשימה כלפי התקשורת: "היו ניסיונות לא מוצדקים כאלה ואחרים בעבר להכתים אותנו במדיה, אבל כמו שאף אחד לא מכתים את הרצליה, בה עמיר גדל או את גולני בה עמיר שירת, ככה גם לא היה צריך להכתים את בר-אילן. ברור שאנו לא עושים משאלים פוליטיים לסטודנטים לפני שאנחנו מקבלים אותם לפקולטה ואם היינו עושים את זה - היו זועקים 'משטרת המחשבות'. הרוצח היה רק בשנה א', הרבה ממה שניסינו להנחיל פה הוא בכלל לא הספיק להכיר.

"כשהוא למד פה אני עוד הייתי מרצה, אני זוכר שהוא היה שואל כל מיני שאלות מרגיזות, מתווכח ומפריע, עד שזה הגיע למצב שהמרצה שלו למשפט חוקתי, פרופ' יפה זילברשץ, הייתה צריכה בשלב מסוים לבקש ממנו להפסיק להפריע או שלא יגיע לשיעורים. אנחנו לא אחראים להשקפת עולמם הפוליטית של תלמידנו. להכתים אותנו זה ניסיון נואל".

יותר מכך, פרופ' רייך סבור כי הרצח היה נמנע, אם עמיר היה מסיים את לימודיו בפקולטה. "אנחנו מוסד להשכלה ולא לשטיפת מוח ואני מאמין שאדם שמסיים ללמוד שלוש וחצי שנים פה מחונך לפלורליזם ולסובלנות. היום הזה מצויין בבר-אילן יותר מכל מקום אחר. יש אצלנו הפסקת לימודים במשך שעתיים במהלכן יש כל מיני פעילויות של הסברה, הידברות ומורשת רבין. אנחנו בהחלט מתייחסים ליום הזה במלוא הרצינות". 

יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה, גלעד בר-גיל, אמר בטקס הזיכרון לרבין: "היום, 14 שנה אחרי, הגיע הזמן לומר די, הרוצח השפל לא יצא מאיתנו. הוא אמנם העביר את זמנו בין כותלי הבית הזה שדוגל במתן הזדמנויות שווה לכל הסטודנטים מכל שכבות האוכלוסייה, לכל המגזרים ומתן עזרה לבעלי לקויות למידה אבל הרוצח לא שאב את רעיונותיו המטורפים לא מסביבתו ולא ממכריו חובשי הכיפה. אל לנו להתנצל, כמי שנוטלים חלק נכבד בהובלת החברה הישראלית, בצה"ל, במערכת המשפט, בכלכלה ובאקדמיה, נעמוד איתן מול הטענות ונאמר בפה מלא- ידינו לא שפכה את-הדם הזה".