"להסתכל על הנוף? אבל יש דורה בטלוויזיה"

אני שמח להמשיך בסדרת ההרצאות שלי על תרבות הצריכה. אין זמן להקדמות. אני שש לתת לכם שירות מהיר, מושלם ואיכותי. שלפו לפטופים והקלידו: לפני מאתיים אלף שנים טלפון היה מכשיר שהיית מתקשר באמצעותו לאנשים אחרים, ואוטו היה פיסת מתכת ממונעת שהיתה מסיעה אותך ממקום למקום. היום זה ממש, אבל ממש, לא ככה. טלפון הינו תאגיד מרובע וקטן המכיל שירותי צילום, וידאו, מוזיקה, גלישה, משחקי אצבעות ויומן ניהול נשמה. אוטו הנו שם קוד לתחנת מידע ובידור המכילה התקני טלפון, ניווט גיאוגרפי ובידור טלויזיוני ממורכז. פרופסור דניאל ריסטארט, מהמכון הוירטואלי לחקר הגאדג'טים, צופה שבעוד חמש שנים יבוטלו החלונות במכוניות ויוחלפו בשולחנות עבודה ומסכי מגע.

אני יכול להמשיך עם ההתחכמות הזולה הזו, כמובן, אבל יש לי מחויבות כלשהי לכל מיני הורים מודאגים, שמדווחים לי בשיער מאפיר ובטון מודאג ששוב ושוב הם נתקלים בכבישי הארץ במכוניות שמרובעים מרצדים משתקפים מתוכן. הילדים הרכים, חציים מתוכנתים, חציים מהופנטים, נשאבים אל המלבן המואר, ואין זה משנה אם המכונית חולפת לראשונה בחייהם על פני הירידות המרהיבות לים המלח או הפיסגה המושלגת של החרמון. האנה מונטנה מחליפה לראשונה בפרק 17 את אחוז החמצן בשיער, אז מי שם קצוץ על נוף?

הכל עובר עלינו

קודם כל, בואו נסגור את הסיפור הזה עם הטלויזיות הקטנות שבאוטו – כולה מדובר בהמשך לא מאוד דרמטי של מגמה מאוד ישנה. פעם הילד המתוק שבמושב האחורי היה צולל לתוך הנינטנדו, הגיימבוי או צירוף לועזי אחר. היום הוא יושב מאחורה ומתענג על דורה? ביג דיל! לא משמח אמנם, אבל בהחלט לא סיבה לתוגה יוצאת דופן.

• כמה זמן אחרי עמידה בפקק אתם פוצחים בסדרה של שיחות טלפון ובמחשבות על ניצול מתת הזמן האבודה?
  

• האם יש בכם צדיק אשר לא בודק את המייל שלו ולו פעם אחת לאחר שהוא שב הביתה מעמל יומו?
  

• מתי היתה הפעם האחרונה שבה הקשבתם לדיסק / MP3 מבלי לעשות שום פעולה פרקטית אחרת במקביל?
  

• אתם מתחילים לספר לילד סיפור, ולאחר חמש דקות, מהבהבת על הטלפון הרוטט שיחה מלקוח פוטנציאלי. מה אתם עושים? (אגב, השאלה נועדה לשאוב מכם את האמת, ולא את הבדותא שהתחלתם להגות).
  

מזערו את הגירויים בסביבה

כולנו, עמיתי להורות, התמכרנו במידה זו או אחרת לשד העבודה במקביל, לאליל הצריכה הסימולטנית. מערכות הקשב שלנו הולכות ונשחקות. היכולת להשאיר את האנטנה על מקור גירויים אחד ובלתי מתחלף דועכת. הגירויים בכל תחום נהיים קצרים ואינטנסיביים יותר. ארטיקים, יצירות מוזיקליות, ספרים, מאמרים ברשת, מעדני חלב, תכניות טלויזיה – הכל.

שחקו איתם מונופול או באולינג או קלאס והכריחו אותם להמתין לתורם. שחקו איתם "אחת, שתיים, שלוש –דג מלוח!" ולמדו אותם את הסיפוק שבניטרול התנועה. גם "פרה עיוורת" הולך טוב לאור העיקרון הזה.

במקום לסגור את מתג הטכנולוגיה, תפתחו את שלטר השליטה העצמית שלהם. ועוד מילה אחת – אל תעשו את זה על מנת להציל אותם מהפרעת קשב זדונית או על מנת למקסם את ציוני הבגרות שלהם. עשו זאת כדי שהם יהיו יותר מבסוטים. לילה טוב ורילקס ענקי מגיל.

גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג, מעביר קורסים והרצאות  בנושאי הורות ובנושא החשיבה היצירתית, יועץ קריירה ומאמן חשיבה, מרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ומרכז הוראה בקורס אינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.

• לכל הטורים של גיל ונטורה.