ביקורת: סוני DSC HX1 – מצלמת סופר זום

סוני וצילום

מבנה

ראשית כל, גם במצלמה זו, למרבה הצער, חיבור כיסוי העדשה עדין באופן מרגיז ונוטה ליפול עם כל משב רוח.

המצלמה בנויה בצורה קשיחה, עם מעטפת מעט גסה למגע ומחוספסת. המסך מפרקי וניתן להגבהה, אך לא לסיבוב וחבל. ה-HX1 שומרת על גודל סטנדרטי ונוח של סדרת המצלמות H ומשקלה עומד על 514 גרם.

האחיזה נוחה (גם לבעלי יד קטנה) ומיקום הכפתורים השונים מוצלח. כל הפונקציות להן יזדקק הצלם, ואולי אף יותר, נמצאות בהישג יד כלחצני קיצור דרך, החוסכים זמן בצלילה אל תוך התפריטים. לחצן ההפעלה מעט עדין מדי, אבל לא באופן בלתי-נסבל.

ניתן לצלם ביד אחת כשהמצלמה יציבה גם כשהאצבעות מפוזרות על נקודות אחיזה ולחצנים שונים, מה שעושה אותה נוחה לתפעול גם בתנועה וצילום מהיר.

מסך ה-3 אינצ' פשוט נראה טוב ומציג תמונות וקטעי וידאו בצורה מעולה.

החיישן

חיישני ה-CMOS לא היו מקובלים בעבר במצלמות דיגיטליות (מלבד ה- DSLR של קנון), בעיקר בגלל כמות האור הנמוכה יחסית שהגיעה לחיישן. כל פיקסל על החיישן מכוסה למעשה בכ-25 אחוזים משטחו ברכיבים אלקטרונים, מה שמצד אחד תרם למהירות צילום רציף גבוה יותר, אך מצד שני לבעיות שקשורות לקליטת אור, רעש דיגיטלי בתמונה ועוד.

כבר שנים שיצרניות המצלמות מנסות לפתור את הבעיה הזו כי צילום מהיר ברצף הוא מאפיין שרבים היו רוצים לקבל במצלמות דיגיטליות, אך בעיית האור והרעש הציקה לכולם. סוני פיתחה את ה-Exmor. חיישן שמבלי להיכנס לנבכי הטכנולוגיה, מתיימר לשמר את המהירות וגם את כמות האור תוך שהוא מעביר חלק מרכיבי האלקטרוניקה למיקום שאינו חוסם את האור שמגיע לחיישן. החיישן החדש מאפשר צילום רציף של 10 תמונות בשנייה! אגב, החברה מצהירה כי במעבדות סוני הצליחו להביא את החיישן הזה אף לצילום של 300 פריימים לשנייה!

ב- DSC-HX1 נקבל גם ועוד מצב צילום חדשני של "תמונה ממוצעת" בו המצלמה מצלמת במהירות הבזק 6 תמונות ו-"לוקחת" את החלקים הטובים ביותר בכל אחת מהתמונות, מה שאמור להציג את התוצאה עם הכי פחות תזוזה ורעש ובעיקר תיקונים לתמונות בתאורה נמוכה.

עוד ב-dtown: ביקורת ממירים DTT - הסיכום

אפשרויות צילום

המצלמה מכילה כל כך הרבה פונקציות עד שהיא מציבה את עצמה על הגבול של "כל המוסיף גורע", אבל למזלנו עדיין לא

 חצתה את הגבול. כל התוספות במצב האוטומטי יכולות לעיתים לשגע את המצלם. זיהוי הפנים נותן תוצאה טובה בסוף, אבל לא תמיד אפשר לחכות עד שהמצלמה תתפקס על הפנים של המצולם (בעיקר כשמדובר בילדים היפר אקטיבים) ונראה כאילו אם לא התבצע זיהוי פנים – התמונה תצא מטושטשת. כל זה כמובן נכון כשמדובר בזמנים בהם לא נמצאים בחוץ, באור יום מלא וללא הפרעות.

סוני החליטה לספק לצלם שני מצבים אוטומטים. הראשון מיועד למי שמעניין אותו מה הוא מצלם (Intelligent Auto), ואילו השני למי שמבקש לסיים את מלאכת הצילום ולהמשיך את חייו (Easy). ב-Easy אין כמעט מידע על המסך בזמן הצילום, מדוע להפריע לאמן בעבודתו? המצלמה רק מציגה כמה תמונות נשארו והאם ניתן לבצע צילום תמונה או עדיין לא.

במצב האוטומטי הרגיל המצלמה מזהה פנים, מצמוצים, הבדלי אור וצל, סצנות, מאקרו ובעצם כל מה שניתן לשליטה ידנית. ישנן אפשרויות מינימליות לשינוי, אך הן לא משמעותיות.

האפשרויות האחרות על גלגל המצבים מאפשרות שליטה ידנית מלאה, מצב חצי-ידני, בחירת סצנות צילום, וידאו ומצבים נוספים שמקובל לכלול בתפריטי מצלמה דיגיטלית.

10 תמונות בשניה

השילוב המדהים בין החיישן הסופר-מהיר לבין מהירות צמצם ברמה מקצועית לחלוטין פותח אפשרויות לצלם החובב שהיו שמורות עד עתה רק לצלמי ספורט. כמו מה שכבר סיפרנו לכם עליו – צילום מתמשך של 10 תמונות בשנייה. לאחר צילום סדרת תמונות מהירה, לוקח למצלמה מספר של שניות להעביר את כל המידע לזיכרון, אז תתקשו לתפעל את המצלמה אם תרצו לצלם מיד שוב, אבל הצילום הרציף יאפשר לכם לצלם בקלות רבה את הילד כשהוא עובר לידכם ברכבת הרים או לחילופין מכונית פורמולה 1 חולפת במהירות בכביש 6.

מצב צילום יחודי נוסף המסופק בדגם זה הוא מצב פנורמה. הפעם הופתענו לטובה – כמעט כל תהליך הצילום מתבצע באופן אוטומטי, כל שיש לעשות הוא ללחוץ על לחצן צילום תמונה ולהסתובב. תוך כדי סיבוב, המצלמה בונה באופן עצמאי את מצב הפנורמה. יתרון זה חוסך שעות יקרות בעבודה עם תוכנות עיבוד תמונה, בהחלט שאפו לסוני.

מהירות ותגובות

המדידות הבאות התבצעו לא במעבדה, אלא בתנאי חוץ וגם בתוך הבית עם תאורה סטנדרטית. התוצאה הינה בעצם ממוצע של שתי המדידות:

זמן בין הדלקה לצילום - 2.2 שניות.

צפייה בתמונה שצולמה (מרגע לחיצה על כפתור הצפייה) – 1.5 שניות.

שימוש בזום מ-X1 ועד זום מקסימלי של X20 זמן של 2.5 שניות.

Shot to shot (ללא פלאש) – 1.4 שניות.

המצלמה מהירה, כנראה בזכות המעבד ומה שמאט למעשה את מהירות התגובות זו ההפעלה הטכנית. כלומר שימוש בזום, ביצוע הפוקוס במצב האוטומטי (במצב בו רוצים שהמצלמה תזהה פנים וכדומה).

F/4.5 ISO 200

עדשה וזום

סוני התקינה במצלמה זו עדשה שמכונה G, והיא כוללת זום X20, הצד הרחב מתחיל ב- 28 מ"מ. קנון, אגב, צפויה להציע בימים אלו מצלמה מתחרה, SX20, שגם היא תצוייד בזום X20 ו- 28 מ"מ.

העדשה של סוני מספקת זוית צילום רחבה מספיק עבור צילום נופים וגם צילום בתוך בית.

מהירות הפעלת הזום מעט מאכזבת, חסרה בדיוק מחצית השנייה הנוספת הדרושה בכדי להגיע לזום הנכון ולעיתים נושא הצילום זז כבר ממקומו. מצד שני, עיוותי העדשה, באופן יחסי לעדשת זום כה גדולה הם מינוריים למדי, מה שמהווה נקודת זכות.

F/5.0 ISO 160

איכות תמונות

כאשר מסתכלים על התמונות אותן מפיקה ה- סוני DSC-HX1, הן חדות לעין ובעלות טווח דינמי נאה.

אבל, כאשר מסתכלים בהגדלה של 100%, נראה שהאפקט של מנגנון סינון הרעשים בתמונה פועל באופן מודגש למדי, תוך שהוא פוגע גם בחלק מהפרטים. כאן ניתן לראות דוגמא של צילום בשתי מצלמות, אחת צולמה ב-HX1 ב- ISO125 ואילו השנייה במצלמת פוקט של קנון SD600 בת ארבע, בערך ISO של 100 אסא.

ניתן לראות בהגדלות של התמונות, שבתמונה של סוני אפשר להבחין בהילה סגולה - "Purple Fringing" בחלק השמאלי, היכן שהעלים והגבעול מופיעים על רקע בהיר, יש סטייה מהמיקוד ברמה של עדשות המיקרו שעל החיישן עצמו (למי שלא יודע, מעל כל פיקסל בחיישן מותקנת עדשה קטנה). דבר זה קורה רק בשימוש בזום ורק במקומות בהן יש תאורה חזקה הנובעת מאחורי הגוף המצולם.

יש לציין שיתכן ומדובר בסטייה של החיישן במצלמה הנבדקת ולא בפגם של הדגם.

בכל מקרה, גם ללא הסטייה הזו עדיין אתם יכולים לראות גרעיניות לעומת מצלמת הפוקט. הגרעיניות מתחזקת במצבים של תאורה חלשה יותר (למשל צילום ביתי) ואף נראית לעין ללא הגדלה של התמונה על המחשב.

מצד שני, למצלמה יש אפשרות לשנות את הטווח הדינאמי (DR) שלה בצורה די טובה ובכך להאיר מקומות חשוכים וגם להציג פרטים בחלקים מוארים מאוד של הפריים – יתרון גדול והתוצאה טובה.

F/4.0 ISO 400

וידאו

זהו אחד התחומים בהם למצלמה זו אין הרבה מתחרים ראויים (לפחות בזמן כתיבת הביקורת). צילום וידאו, בקצב של 30 פריימים בשנייה, באיכות Full HD, ברזולוציית 1440X1080 (תקן Full HD מתייחס למספר השורות = 1080). והתוצאה – מדהימה.

איכות הוידאו שנתקבלה היתה ברמה כזו שמאפשרת להשליך את מצלמת הוידאו הסטנדרטית לפח (למען האמת, עדיף למכור אותה למרבה במחיר).

ניתן להגדיר איכות HD סטנדרטית ואיכות Fine. יש גם אפשרות נחמדה ואף יעילה מאוד של צילום וידאו בתאורה יחסית נמוכה, כך שכל הצילום מקבל בהירות גבוהה יותר.

התוצר הסופי בו צופים על מסך המחשב וגם בטלוויזיה סטנדרטית הינו יפה ואיכותי. במסך שמציג Full HD – טבעי, התוצאה אף טובה יותר, פשוט תענוג.

עוד ב-dtown: כיצד לבחור מצלמת רפלקס דיגיטלית – מדריך

סיכום

ה-DSC-HX1 של סוני הינה מצלמת סופר זום, המספקת לצלם טווח זום ענק, שמתאים למגוון מצבי צילום, הצלם החצי-מקצועי יזכה לאפשרות שינוי של הגדרות רבות ואילו הצלם החובב יסתפק במצב צילום אוטומטי, הכולל גם אפשרות זיהוי פנים, מצמוצי עיניים ועוד.

האם חיישן ה- CMOS Exmor מספק את הסחורה? התשובה מורכבת מעט, מצד אחד, מקבלים מהירות צילום רציף מהירה ביותר (10 תמונות בשניה) וטווח דינמי מכובד, מצד שני, בהגדלה, ניתן להבחין בגרעיניות וגם בטשטוש פרטים מסויים עקב מנגנון הסרת הרעשים, כאשר מעל ISO 400 התופעה הופכת לבולטת יותר.

צילום הוידאו מהווה בונוס אמיתי ומאפשר להגיע לתוצאות שירשימו על כל מסך LCD או פלזמה.

במחיר של ה- HX1 (שנמוך בחנויות בהשוואה למחיר המחירון), ניתן לרכוש כבר מצלמת DSLR איתה ניתן יהיה להגיע לתוצאות איכותיות יותר. מצד שני, בעבור עדשת זום עם טווח כזה רחב, יאלץ המשתמש להפרד מכמה אלפי שקלים, מה שמשנה את המשוואה.

בעד: זום ענק, וידאו מעולה, צילום פנורמי מדהים, טווח עדשה (מ"מ 28-560), מהירות צילום רציף, ארגונומיה.

נגד: מנגנון הסרת רעשים אגרסיבי בתאורה חלשה יחסית (ביתית למשל), זום מעט איטי, מחיר גבוה.

ציון: 

מחיר מחירון: 3,390 ₪ כולל כרטיס זיכרון.

אחריות: ישפאר

מפרט טכני - Sony DSC-HX1 

רזולוציה: 9.1 מיליון פיקסלים

חיישן: "1/2.4 Exmor CMOS

זיכרון: Sony Memory stick

עדשה: 28-560 מ"מ, זום 20x, F2.8-8.0(W)-5.2-8.0(T)

וידאו: HD 1440x1080 30fps

ISO: 125-3200

מסך: 3 אינץ', 230,000 פיקסלים, מתכוונן

משקל: 514 גרם (ללא סוללה)

צילום עוקב: עד 10 פריימים בשנייה

כולל: יציאת HDMI

לסקירה באתר dtown: סוני DSC HX1 – ביקורת על מצלמת סופר זום