מה מטריד את הרופאים בישראל בעת ביקור מחלקות?

הפרעת קשב וריכוז: מחקר שנערך במחלקות פנימיות בהדסה עין כרם מצא כי קשה מאד לרופאים להתרכז בחולה במהלך ביקור הרופאים. מהנתונים עולה כי בשעה אחת של ביקור הרופאים מדווחות בממוצע 41 הפרעות, כלומר, בכל דקה וחצי הוסטה תשומת הלב של הרופא מהחולה שלפניו וכ-12 אחוז מההפרעות גרמו להפסקת הביקור. בשל הפרעות אלו "בוזבזו" 8 דקות בממוצע ממשך הביקור.

את המחקר ערכו מירב פוגל ויואל דונחין מיחידת הבטיחות בהדסה עין-כרם והוא הוצג בכנס החברה הישראלית לאיכות ברפואה. במחקר נעשו תצפיות ב-24 ביקורי רופאים במחלקות פנימיות בהדסה עין-כרם. בכל ביקור נבדקו כמחצית מחולי המחלקה (כ-15 חולים) והוא נמשך בין שעה לארבע שעות.

עוד נמצא כי מחצית מההפרעות גרמו להסחת דעת וכ-40 אחוזים גרמו להסחת דעת של רופא אחד לפחות.

נמצא כי המקור השכיח ביותר להפרעות היה יציאה וכניסה של אנשים מהחדר. מקור שכיח נוסף להפרעות היה שיחות שמעורבים בהם רופאים ואינן קשורות לחולה עליו דנים בביקור. המקורות להפרעות הפחות שכיחות היו הפרעות שמקורן בבני משפחת החולה, שיחות טלפון של נוכחים בביקור שאינם רופאים וכן רעשי רקע.

ההפרעות שגרמו להפסקת הביקור בשכיחות גבוהה יותר לא היו קשורות למטופלים או לבני משפחותיהם, אלא דווקא לרופאים עצמם: אלו היו הפרעות שנגרמו בשל שיחות שמעורבים בהן רופאים, שאינן קשורות לחולה הנדון וכן שיחות טלפון שניהלו הרופאים.

במחקרים אחרים שנעשו בעולם נמצא כי בחדר מיון נצפתה הפרעה בכל 6 דקות, ובכל 9 דקות נצפתה הפרעה שגרמה הפסקת עבודת הרופא. מחקר

שבדק את מספר ההפרעות במהלך ניתוחים אורולוגים מצא כי הפרעות מתרחשות בממוצע כל שתי דקות. בהשוואה לשני מחקרים אלו, ביקורי הרופאים בישראל הם המקוטעים ביותר.

לדברי פוגל, "הפרעות וטיפול לא יעיל במשימות יכולים לפגום בבטיחות. הפרעות ברצף העבודה יחד עם כישלונות מערכתיים אחרים יכולים לגרום לסטייה מהפרוטוקול או הפעולה ולהביא לתאונות".

עוד הוסיפה כי "המקור השכיח להפרעה לביקור טמון, בראש ובראשונה, בפעילותם של הרופאים המבצעים אותו. תקוותי היא שבעזרת הגברת המודעות לנושא ויישום נהלים חדשים, יפחתו מספר ההפרעות ועצמתן ועל ידי כך יצטמצמו מספר הטעויות הרפואיות".