שתף קטע נבחר

רוצים לדעת מה המשותף ביני לבין אנג'לינה ג'ולי?

אני יכולה להבין את הדרישה "לא מעשנת", זה מסריח, אבל מה עשו לכם התלתלים שלי? בכל אופן, לקח כמה שעות טובות אצל הספר, הרבה כימיקלים על שיער ראשי הענוג וסכום כספי נכבד. אחרי התלבטויות רבות, עברתי למחנה האחר

זהו זה, עשיתי את זה. עברתי מחנה. זה לא היה פשוט, ולא היה מהיר. זה התחיל בנסיונות וטעימות קטנות, וכשראיתי כי טוב - החלטתי לקפוץ למים.

 

התלבטתי המון אם כן או לא, כי מדובר בשינוי מאוד מהותי בשבילי, תפנית של 180 מעלות, אבל סך הכל נמאס לי להילחם בטחנות רוח, נמאס לי תמיד להפסיד, אז עשיתי את זה וזהו. עברתי מחנה וטוב לי. מעכשיו אני ישרה (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

 

זה לקח כמה שעות טובות אצל הספר, הרבה כימיקלים על שיער ראשי הענוג וסכום כספי מכובד ביותר, אבל זה נעשה ואני לא מסתכלת אחורה, אלא קדימה. אל המרחק. סמי-ג'ינג'ית מתולתלת OUT שיער חלק בצבעי שחור/חציל וקצת ורוד פוקסיה – IN.

 

האמת, לא ידעתי שעברתי מחנה, עד ששוכן הבר המתולתל (הבחור מתגאה ברעמה מתולתלת שמסתירה את הנוף), נקרא לו ד', הודיע לי על כך.

 

"את אולי חושבת שאת אותו בן אדם, אבל את לא, את אחרת. עברת מחנה", אמר, ואז הגדיל לעשות והוסיף – "הפכת לג'ניפר אניסטון".

 

מההלם, נהמת המחאה על השיוך הלא שייך הזה אפילו לא הצליחה לצאת מפי, שנשאר פעור, ולבסוף הודעתי: "אני לא ג'ניפר אניסטון!!! (היא לא עשתה לי רע, אני פשוט ממש לא רואה את עצמי כ"נערה הכל-אמריקאית") לג'ניפר אניסטון אין ולא יהיו פסים ורודים בשיער!

 

ואז ביקש ממני ד' לתת לו דוגמאות של בחורות עם שיער חלק שהן מגניבות. אבל באמת.

 

"באפי!" אמרתי.

 

ד' הסכים אבל ביקש דוגמא לאשה, לא לדמות. אז שלפתי את הקלף שמנצח כל גבר באשר הוא:

אנג'לינה ג'ולי.


חברותיי למחנה החדש (צילומים: AFP, AP)

 

ד' נכנע (כאילו שנותרה לו ברירה) והלך לו לדבר עם חברים בשולחן אחר, בעודי מפשפשת במוחי בחיפוש אחר נשים מגניבות עם שיער חלק. כל מה שעבר לי בראש זה שכמעט אין נשים מפורסמות עם שיער שהוא לא חלק, חוץ משרה ג'סיקה פרקר, שאיתה יש לי חשבון לא סגור, ואורלי וילנאי. גם נשים שהטבע חנן אותם בתלתלים קשים עושות החלקה, או פן, וזה כולל גם נשים שחורות.

 

טענתי שאני בטוחה שיש לזה גם קשר הדוק לגזענות

כשד' חזר לשבת על הבר, הזכרתי לו שחלק מחברותיו הטובות ביותר הן בעלות שיער חלק, והן מדליקות, ממש. ושזה סתם היה רוע לב מה שהוא אמר. גם על זה הוא הסכים, ואז, למרות שערקתי מהמחנה, דיברנו על החיים בתלתלים בעולם חלקלק שמעדיף חלק. טענתי שאני בטוחה שיש לזה גם קשר הדוק לגזענות, וד' אמר שהוא קרא שתלתלים נקשרים עם מראה פרוע, לא מסודר, אלטרנטיבי ומורד, ולאו דווקא בקטע חיובי, ושהוא כל הזמן שומע מאנשים - "קדימה, לך תסתפר".

 

בגדול, מתולתלים נחשבים בלתי רציניים בעליל. הם יכולים להיות ליצני החצר, או להוות אלטרנטיבה למיינסטרים, אבל הם לא יכולים להגיש חדשות. זה התחיל עם רינה מצליח, לקח איתו את שלי יחימוביץ' והסתיים (בינתיים) ברינו צרור, שנשאר בתלתליו.

 

בנוסף, הידעתם שיש גברים שלא נמשכים למתולתלות? זה ממש פגם גנטי מבחינתם, משהו שהוא לא אסתטי. הם לא רואים את האשה, הם רואים את התלתל, וזה לא עושה להם את זה, לא משנה כמה יפה/ענוגה/מדהימה תהיה אותה אשה.

 

אני גיליתי את זה לפני כמה שנים, בעודי קוראת כרטיס של בחור חביב בג'יידייט. אהבתי את איך שהוא נראה, ויותר אהבתי את מה שהוא כתב, שהיה מאוד חכם, רגיש ומתובל בהומור. אבל בסוף הכרטיס חשכו עיניי - הוא סיים את רפליקת ה"מה הוא מחפש בבת זוג" בשלוש מילים שסתמו את הגולל על מערכת היחסים הנהדרת שיכולה היתה להיות לנו: "הא, ולא מתולתלת".

 

היה מקרה נוסף של בחור שהתחיל איתי באיזה פאב, בעודי מתהדרת בקוקו צמוד במיוחד, והוא מאוד התלהב ממני. כשנפגשנו אחרי יומיים, באתי עם שיער פזור, האכזבה הרבה שהיתה לו בעיניים והמילים "מה? את מתולתלת?" שנאמרו בטון שלא השתמע לשני פנים, סגרו את הבאסטה די מוקדם.

 

אני יכולה להבין "לא מעשנת", זה מסריח ויש אנשים שלא יכולים לסבול את זה, אבל מה עשו לכם התלתלים?

 

מבחינתי לכולם יש את הפוטנציאל להיות מושכים

גם לי יש את הפטישים הקטנים שלי, ויש לי בעיה עם גברים שעירים במיוחד (במיוחד בכתפיים/גב) זה מבחינתי ממש לא אסתטי, ויכול לפעמי לדחות אותי פיזית. אבל תלתלים על הראש? לדעתי זה יפה. זה שלי היתה בעיה עם השיער הפרטי שלי, כי אי אפשר להילחם בשיער מתולתל, הוא תמיד יעשה מה שבא לו ויעמוד איך שהוא רוצה ושום תכשיר לא יכול לעמוד בפניו - זה משהו אחד. אבל לא להימשך למישהו בגלל צורת השיער? זה כבר משהו אחר לגמרי שהוא מחוץ לתחום הבנתי. מבחינתי לכולם יש את הפוטנציאל להיות מושכים - שיער חלק, מתולתל, רסטות, קרחות, קצר או ארוך - רק שיראו סבבה בעיניי ויהיו בני אדם. זה הכל.

 

בסופו של דבר ההחלטה שבגללה ערקתי מהמחנה המורד התקבלה בגלל צורך בשינוי, שינוי גדול, אבל מהיר, שינוי חיצוני שיוביל לפנימי, שינוי שיחזיר לי קצת אנרגיות שנעלמו לי בזמן האחרון. זה שינוי שאולי מנוגד לאופי שלי, ובמיוחד להשקפות שלי, שלא חושבות דברים טובים על מיתוס היופי ועל המירוץ אחר המראה הנוצץ, אבל מתאים למבנה הפנים שלי, וכמה שזה קלישאתי - מתאים לנפש שלי, ברגע זה, שביקשה שינוי. ואם שלי יחימוביץ' יכולה, אז גם אני.

 

מה שכן, גם אם עברתי מחנה, ועברתי לקונסנזוס, אני עדיין, בפנים בפנים ג'ינג'ית מתולתלת. זה לעולם לא ישתנה, ואת זה אף אחד לא ייקח ממני.

 


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
מיינסטרים?
צילום: רויטרס
אלטרנטיבי ומורד?
צילום: סיגלית גיגה פרקול
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים