שתף קטע נבחר

דו"ח הכנסת: חינוך - בעיקר ליהודים ולעשירים

הפערים בהישגי תלמידים בין מגזרים שונים בישראל הולכים ומתרחבים, מזהיר דו"ח מסכם לקראת "יום העוני" בכנסת

הפערים בהישגים הלימודיים בישראל גדולים ומסוכנים - כך קובע דו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור ועדת החינוך, לקראת הדיון הבוקר (יום ג') במסגרת "יום העוני". הדו"ח המסכם ומצביע על נתונים מדאיגים באשר לטיפול המדינה בבעיית העוני והשלכותיו.

 

בשנה שעברה חיו בישראל 420,100 משפחות עניות, ובהן 783,600 ילדים - המהווים 34% מהילדים במדינה. מנתוני משרד החינוך ומבקר המדינה עולה כי טרם גובשה מדיניות שיטתית להגשמת יעדיו של אגף שח"ר, המופקד על קידומן של אוכלוסיות חלשות וצמצום פערים במערכת חינוך - וכפי שנחשף ב-ynet, עומד ממילא לפני סגירה


ישראל 2009. חינוך שווה לכולם? (צילום אילוסטרציה: AFP)

 

הדו"ח - שמתבסס בין היתר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ומשרד החינוך - מצביע על פער ניכר בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. הדבר בא לידי ביטוי בשיעור הנבחנים והזכאים לבגרות, ובעמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות.

 

מהנתונים עולה כי שיעור המשפחות העניות עלה מ-18.1% בשנת 2002 ל-20.6% בשנת 2005, ולאחר מכן חלה ירידה מתונה עד ל-19.9% בשנת 2008. שיעור הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני גדל מ-29.6% בשנת 2002 ל-35.8% בשנת 2006. ולאחר מכן חלה ירידה עד ל-34% בשנת 2008.

 

נוסף על כך, חרף העלייה בהישגי התלמידים במגזר הערבי בבחינות הבגרות בשנים האחרונות, מלמד פילוח נתוני הבגרות על פער ניכר בהישגים לטובת המגזר היהודי (לא כולל המגזר החרדי - י.מ.ז).

 

תוצאות בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) הנערכות מדי שנתיים משקפות תמונה דומה ומעידות גם הן על פערים גדולים בין קבוצות תלמידים במערכת החינוך. קיים פער ניכר בהישגים בין דוברי עברית לבין דוברי ערבית, וכמו כן גם הבדלים משמעותיים בכל אחד מהמגזרים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. עוד עולה מהתוצאות, כי הפערים אף הולכים ומתרחבים עם השנים בקרב דוברי העברית.

 

פערים גדולים יותר מברוב העולם

תמונת המצב הקשה באשר לפערים בקרב תלמידי ישראל אינה משתנה גם לא במבחנים בינלאומיים משווים - והם מצביעים על פערים עמוקים בין קבוצות ומגזרים בחברה, בעיקר בין דוברי עברית לדוברי ערבית ובין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה.

 

בבולטים מביניהם - מבחני פיז"ה (PISA) ומבחני טימס (TIMSS) - נחשבת השונות בהישגי התלמידים בישראל לאחת הגבוהות בקרב המדינות המשתתפות, אם לא הגבוהה ביותר.

 

דו"ח מיוחד של אונסק"ו, מוזכר במסמך המקיף, מצביע על עדויות מוצקות לכך שבכוחו של החינוך לצמצם את השפעתו השלילית של העוני - אולם אין ביכולתם של מערכת החינוך ושל בתי-הספר לבדם להתגבר על ההשפעות. לדברי המחברים, נדרשת מדיניות חברתית-כלכלית מקיפה, שתשלב בין שיפור הרמה הלימודית וקידום השוויון בתוך מערכת החינוך לבין צעדים נרחבים לצמצום ממדי העוני בסביבתם הרחבה של התלמידים.

 

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), הגיב על הדו"ח ואמר: "נתוני העוני המצביעים בבירור על פער ניכר בהישגים הלימודיים בין תלמידים עשירים לתלמידים עניים צריכים להדליק נורה אדומה בממשלה ובמשרד האוצר. הקיצוצים בחינוך הם הגורם המרכזי לדור שני, שלישי ורביעי לעוני והם שהפכו את מערכת החינוך למלכודת עוני, במקום מערכת המצמצמת את הפערים החברתיים".

 

לדברי אורלב, "רק שינוי יסודי במדיניות הכלכלית שבמסגרתו יוקצו לחינוך בין 3 ל-4 מיליארד שקלים יביא לשינוי אמיתי ושיוויון הזדמנויות ריאלי לתלמידים העניים במערכת החינוך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
הישגים טובים? תלוי מאיפה הגעת (אילוסטרציה)
צילום: שאול גולן
מומלצים