שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המאגר הביומטרי: סיפורו של מאבק
    לאחר שנה וחצי של הפגנות, השתתפות פעילה בדיונים, פעילות ברשת, מכתבים, תעלולים ופניות אישיות לח"כים, הצליחו מתנגדי המאגר הביומטרי להעביר (זמנית) את רוע הגזירה. המאבק בביומטרי, צעד אחר צעד

    לפני פחות משנה וחצי, ביקש משרד הפנים, אז בראשות השר מאיר שטרית מקדימה (היום יו"ר ועדת המדע של הכנסת) לשים סוף לעיכוב בנושא תעודות הזהות החכמות. המשרד פירסם תזכיר חוק בנוגע להנפקת תעודות זהות שיכילו טביעות אצבעות ותמונות פנים של כל תושבי ישראל - במקביל להקמת מאגר מרכזי שינוהל בידי רשות מיוחדת במשרד הפנים. כעת, על פי פשרה שהושגה הערב (ג'), יישום המאגר המרכזי, יידחה בשנתיים שיהוו תקופת נסיון.

     

    להנפקת התעודות החדשות והמתוחכמות כמעט שלא נרשמה התנגדות. בטח ובטח כאשר הן מחליפות את תעודות הזהות הנוכחיות שעשויות נייר עטוף פלסטיק - וניתנות לזיוף די בקלות, אפילו עם מדפסת ביתית פשוטה. לעומת זאת, עניין המאגר המרכזי - עורר התנגדות עזה בקרב מומחי אבטחת מידע ופעילים למען פרטיות וזכויות אדם.

     

    בשנה האחרונה אף התארגנה קבוצה אזרחית שקראה לעצמה no2bio שיצאה למלחמה בחוק, ריכזה מידע באתר ייעודי לנושא, והפיקה סרטוני אנימציה שמסבירים מה הסכנות בחוק, לשיטתם.

     

    ההתחלה: דיונים סוערים בהשתתפות הפעילים

    לדיונים בוועדות הכנסת הגיעו עורך הדין יהונתן קלינגר, עורך הדין ניר פסי, עורך דין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, דורון שקמוני מאיגוד האינטרנט הישראלי, דורון אופק העוסק באבטחת מידע, פרופסור אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומומחה להצפנה ואבטחת מידע ופעילים נוספים. לוועדות גם הגיעו חברי הכנסת ניצן הורוביץ ודב חנין, שאמנם

    לא יכלו להצביע כי לא היו חברי ועדה - אבל השמיעו את קולם.

     

    בגלל סמיכות הדיונים הגבוהה, בחלקם יום אחרי יום, הפעילים לא תמיד הגיעו לכל הישיבות, ולא תמיד הספיקו ללמוד את החומרים ואת התיקונים שנעשו בנוסח החוק. מאחר שברוב הישיבות חבר הכנסת שטרית הצביע לבדו על אישור הסעיפים, חלק גדול מההסתייגויות של הפעילים לא הוכנס כלל לחוק - לרבות הנסיון להוריד את המאגר מעל הפרק. 

     

    אף על פי כן, מסביר אחד הפעילים, יש חשיבות ב"יצירת פרוטוקול" ורישום הסייגים האלה, יחד עם תשובותיו של שטרית בפרוטוקול. לדבריו, הרישומים הללו עוזרים המאבק, ולהצגת טיעונים נגד החוק בפני גורמים אחרים.

     

    נקודת המפנה: מכתב המדענים

    עוד פעל נגד החוק השר מיכאל איתן. הוא הסביר כי מאחר שהוא חבר ממשלה, הצבעה נגד החוק משמעותה התפטרות, אך איתן נפגש מספר פעמים עם ראש הממשלה ועם שר הפנים, והגיע לדיונים על החוק בוועדה, בניסיון לדחות אותו או לרכך אותו.

     

    במקביל לפעילות הפוליטית, נשלח בחודש יולי השנה "מכתב המדענים", עליו חתומים 14 מדענים, ביניהם חתני פרס ישראל ומומחים להצפנה ואבטחת מידע, ובו עצומה המזהירה מפני אישור החוק שיצור מאגר של טביעות אצבע ותווי הפנים של כל האזרחים בישראל. מכתב זה, ככל הנראה, יצר את השינוי התודעתי בציבור ועורר סופית את העם המנומנם.

     

    על המכתב חתומים בין השאר פרופ' ביהם, פרופ' עדה יונת, שהפכה מאז לכלת פרס נובל, ד"ר אלון רוזן מביה"ס למדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 ומדענים בכירים נוספים בישראל.

     

    בחודש אוקטובר נשלח מכתב נוסף מפרופסרים ומדענים בישראל, ביניהם פרופ' דורית אהרונוב, בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, ד"ר מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטה תל אביב ועוד. במכתב ביקשו האקדמאים להתריע בפני חברי הכנסת "על הפגיעה החמורה בזכויות האדם והאזרח והסכנות החברתיות הנלוות להצעת החוק".

     

    הדיון הציבורי: שטרית מתעמת פומבית

    דיונים על החוק התקיימו גם באקדמיה. בחודש מאי אוניברסיטת תל אביב אירחה דיון רב משתתפים בנושא החוק, אותו ניהל ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים, ובו נידונו

    היבטי הפרטיות של החוק, וכן המצב החוקי של מאגרים ומסמכי זיהוי ביומטריים בעולם, על פי מסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

     

    בדיון זה גם דיברו מומחי אבטחה ונציגי משרד המשפטים, האחראי על שמירת הפרטיות של האזרחים, על הקושי והאתגר בשמירה על מאגר כה רגיש.

     

    בדיון ציבורי שאירחו הפורום הישראלי לאבטחת מידע והמרכז הבינתחומי בהרצליה בחודש אוגוסט, התארחו גם שר הפנים אלי ישי, וחבר הכנסת שטרית. "במקרה הזה שהוא רגיש ובעייתי ועדין, אני פתוח שיוקם צוות של מומחי אבטחת מידע, שישבו ויעלו כל רעיון על מנת להרגיע עשרות אחוזים בחברה הישראלית. כי זה נושא מהותי מאוד". אמר אז ישי - אך לא הוקם צוות כזה.

     

    ד"ר קארין ברזילי נהון, ראש המרכז לחברה ומידע באוניברסיטת וושינגטון, נתנה סקירה נרחבת על המצב של מאגרים ביומטריים בעולם. "יש הרבה מדינות שיש להן מאגרים ביומטריים שונים. אבל אין אף מדינה שיש מאגר כולל לכלל האזרחים, שהוא בעל גישה לשימושים שונים, שהוא גם מאגר חובה". הסבירה.

     

    חבר הכנסת שטרית, תקף את אנשי האקדמיה: "איפה הייתם ומה עשיתם?", שאל, בהתייחסו למאגרים אחרים שקיימים, אך עזב לקראת סוף הנאומים, לא נותר באולם להשיב על שאלות הקהל בסוף הדיון.

     

    "1984" בדואר

    עם שובה של הכנסת מהפגרה באמצע אוקטובר, חודשו גם צעדי המחאה. לחברי הכנסת נשלחה חוברת עם עטיפה בעיצוב מקורי לספרו של ג'ורג' אורוול, 1984, המתאר מדינת מעקב דמיונית ואת דמותו של המנהיג "האח הגדול" - כאשר בתוך העטיפה צורף נוסח החוק המאגר הביומטרי.

     

    לספר צורף מכתב מטעם מטה המאבק, בו כתב עו"ד קלינגר: "אנחנו מצרפים לך עותק של אחד מספרי המופת שנכתבו, 1984 של ג'ורג' אורוול, כפי שנוסח מחדש לאחרונה על ידי כנסת ישראל...הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגר מידע הינה 'האח הגדול'. הצעת חוק זו אינה תחילתה של מדינת המעקב אלא מדינת המעקב".

     


    עטיפת הספר שנשלחה לחברי הכנסת

     

    הפגנות תל אביביות

    מטה המאבק ניסה גם לארגן הפגנות כנגד המאגר הביומטרי, שלא סחפו את ההמונים. איכשהו, ברחוב הישראלי, ההתנגדות למאגר נתפסה כמאבק שנושא אופי ליברלי ומאוד תל אביבי.

     

    ההפגנה הראשונה, ברחבת הסינמטק בתל-אביב, הייתה המוצלחת מכולן, ובה השתתפו כ-150 איש, שנשאו שלטים כמו "במה פשענו?", "ממני תקבלו רק אצבע אחת" כשהכוונה

    היא אצבע משולשת, ו"בעיני שטרית כולנו פושעים".

     

    חלק מהמפגינים במקום היו פעילי אנונימוס שתופפו בתופים, וחלקם עטו מסכות של גאי פוקס, דמות הסטורית המזוהה ביותר עם התקוממות אזרחים כנגד שלטון עריץ, שגם שימשה בסרט הקולנוע V להעברת מסר דומה.

     

    ההפגנה השניה, שנערכה גם היא ברחבת הסינמטק לפני כחודש, הייתה מעוטת משתתפים, ובסופו של היום הייתה יותר תדריך פעילים.

     

    ההפגנה השלישית, שהתקיימה לפני עשרה ימים מול קרית הממשלה בתל-אביב, הייתה אירוע צבעוני לא פחות. התכנון היה "ערב משוררים" שאורגן על ידי קבוצת "גרילה תרבות", שיקריאו משירתם כנגד המאגר הביומטרי. בפועל, חלק מהמשתתפים לא הגיע, ובאירוע השתתפו כמה עשרות שהניפו אצבעות כנגד המאגר הביומטרי וכנגד האחראים לו.

     

    לרוע מזלם, מי שגנב מהם את ההצגה התקשורתית באותו ערב, היו נכי צה"ל שקיימו באותו המקום הפגנה סוערת הרבה יותר, שכללה חסימת כבישים, אך מספר שעות לפני "ערב השירה נגד הביומטרי".

     

    לקראת ההצבעה: אישית לוחצת

    במסגרת הקבוצה, אך גם מחוצה לה, באמצעות דואר אלקטרוני וגיוס אנשים בקבוצות בפייסבוק, פנו פעילים ואזרחים לחברי כנסת באמצעים שונים, והביעו בפניהם את התנגדותם לחוק. באגודה לזכויות האזרח אומרים כי לא תמיד הייתה קואלציה מאורגנת נגד החוק, וכי לא פעם, פעילים רבים נגדו עשו זאת מטעם עצמם, וללא היררכיה מוסדרת.

     

    הפעילות כללה גם פגישות אישיות של הפעילים עם חברי כנסת ועם השר איתן, בהן הסבירו להם את הסיבות להתנגדות לחוק, וכן חמ"ל שהפעילו מתנדבים נגד החוק אתמול (ב') בשעות אחר הצהריים, כשנראה היה שהחוק יעלה להצבעה בערב.

     

    במסגרת החמ"ל העמידו הפעילים לוח, בו כתבו מה חברי הכנסת מתכוונים להצביע, והתקשרו אחד-אחד למתלבטים ולתומכים, בנסיון לשכנע אותם להפיל את החוק.

     

    חברי הכנסת מהקואלציה ענו לחלק מהפעילים כי הם כפופים למשמעת קואליציונית ואינם יכולים להצביע נגד ההצעה, שהינה הצעת חוק ממשלתית, אך הלחץ ככל הנראה הביא אותם להביע את חששותיהם בישיבות הסיעה.

     

    לאחר הניצחון: שביעות רצון זהירה

    בטרם ינסוחו ההסתייגויות במלואן ויובאו להבצעה סופית, לא ברור אם יונפקו תעודות זהות ודרכונים חכמים ללא מאגר במשך תקופת הניסוי, או אם ימשיכו להנפיק את התעודות

    כפי שהן קיימות כיום. עניין זה עומד במרכז התגובות של המתנגדים שמביעים שביעות רצון מצד אחד, אך מבקשים לוודא - כי אכן יהיו תעודות ללא מאגר כלל.

     

    חבר הכנסת הורוביץ אמר היום בהודעה כי "מדובר בפשרה שהיא בעצם הכנסת המאגר בדלת האחורית. אזרחים שלא ירצו להיכנס למאגר לא יוכלו לקבל תעודות חכמות כמו דרכון ביומטרי, ובכך הם יצטרכו לבחור בין הביטחון שלהם לבין חופש הפרט. זהו פתרון עקום שלא משרת אף אחד.

     

    על הממשלה להוציא את המאגר הביומטרי מהחוק, ולאפשר לכל אזרחי ישראל להצטייד בתעודות חכמות שימנעו זיופים, מבלי לפגוע בפרטיותם באמצעות מאגרי מידע מסוכנים".

     

    ממטה המאבק נגד הביומטרי נמסר: "אנו מברכים על הפשרה שהושגה שמונעת הקמת מאגר טביעות אצבע מרכזי של כל אזרחי המדינה, ומקווים שמשרדי הממשלה ידעו לשמור על פרטיות האזרחים".

     

    תודה לאיתן

    עוד אמרו במטה כי "אנו מודים לראש הממשלה, שללא מעורבותו, לא הייתה מושגת הפשרה ובמיוחד אנו מודים לשר מיכאל איתן, שנאבק עימנו באופן בלתי מתפשר נגד הקמת המאגר הביומטרי".

     

    עו"ד קלינגר מוסיף כי "אנחנו מקווים שכל אזרח יוכל לקבל את התעודות החכמות, מבלי להידרש לתת תעודות את פרטיו למאגר, כפי שהובטח לנו".

     

    באגודה לזכויות האזרח הגיבו בסיפוק על ההחלטה וברכו את השר מיכאל איתן ואת הממשלה כולה, על הרגישות שגילו לפרטיות האזרחים.

     

    עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה העריך כי רוב אזרחי המדינה לא יתנדבו לשמש כשפני ניסיון, והדגיש כי יש לוודא שהנפקת דרכונים בסטנדרט הבינלאומי לא תותנה ב'התנדבות' להיכלל במאגר ביומטרי. "משמח לראות" אמר פינצ'וק, "שיש משמעות לפעולה של אלפי אזרחים שיצאו למאבק על זכויותיהם". 

     

    ח"כ מאיר שטרית בחר שלא להגיב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים