שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פליטות גזי החממה בישראל: לא גזירת גורל

    דו"ח שפורסם לאחרונה, ומיפה את היקף פליטות גזי החממה בישראל, שיקף תמונה כואבת של מסלול ההתרסקות הסביבתית שלנו. אך אפשר לנצל אותו כדי לשנות את המגמה, ולעלות על נתיב חדש ואופטימי היישר ללב הנושא החם ביותר בזירה העולמית. בשביל זה צריך לא רק לקרוא אלא גם לפעול

    דו"ח מקיף שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה בנושא פליטות גזי החממה בישראל, הציב לאחרונה בפנינו מראה ששיקפה תמונת מצב מדאיגה: חברת הייעוץ מקינזי מיפתה את היקף הפליטות, המוקדים העיקריים, המגמה העתידית והכלים להפחית את הנזק. השורה התחתונה: בהתנהלות של "עסקים כרגיל" צפויה ישראל להכפיל את פליטות גזי החממה שלה תוך שני עשורים; גם אם תתאמץ, היא לא תצליח לשנות את המגמה אלא רק למתן את העלייה לרמה של 30 אחוז בלבד. כמה הערות בעקבות הדו"ח:

     

    1. כל דו"ח עולמי בנושא הפליטות גרוע מקודמו, ובכל זאת ישראל טרם גיבשה תכנית לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים. בשונה ממדינות במערב, ההבנה שמדובר בסיפור הגדול של השנים הקרובות, גם בראייה של התפתחות השוק הכלכלי הגלובלי, לא הופנמה על ידי מקבלי ההחלטות כאן. מבחינה זו יכול דו"ח מקינזי להפוך לאבן הפינה של מדיניות חדשה. אימוץ מיידי של הדו"ח, עם תיקונים, ובניית מטה ממשלתי ליישומו, יאפשרו כניסה לנתיב של עשייה משמעותית כוללת, לאחר שנים של קיפאון והדרדרות.

     

    2. יחד עם זאת, החברה האזרחית איננה יכולה לקבל את הדו"ח בבחינת "ראה וקדש". גישה ביקורתית חייבת להתייחס לאופן בו ממליץ הדו"ח להתמודד עם הבעיה: שיטה של "מלמטה למעלה", כלומר מיפוי הקיים ואיסוף מנופים אפשריים לשיפור מתון של המצב. השיטה הזו הובילה ליעדים הרחוקים מרחק רב מהיעדים המערביים המקובלים, של הפחתת עשרות אחוזים מהפליטות. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם, ש"איננו יכולים להסתפק במה שאנחנו 'יכולים' לעשות; עלינו לעשות מה שצריך". מה שצריך, במונחים עולמיים, הוא להפחית באופן דרמטי בפליטות גזי החממה, וישראל אינה יכולה להיות מנותקת מהצורך הזה. במובן הזה צריך לחדד מה וכמה זה יעלה לנו על מנת לעמוד ביעדים שאפתניים יותר, שישקפו את "מה שצריך".

     

    3. גם הנחות היסוד שעל פיהן גובשה ההצעה צריכות להיבחן בקפדנות. הדו"ח מתייחס למשל למגמת צמיחה ממוצעת של 4 אחוזים, שלא היה לה אח ורע בהיסטוריה הכלכלית הישראלית. הוא מדבר גם על הגידול בילודה ועל צפי של צריכת חשמל שנמסר מחברת החשמל - שהיא בעלת עניין בנושא. אלה הן רק דוגמאות להנחות יסוד שיכולות לשנות דרמטית את היעד הישראלי. גם על ההנחות הללו ראוי להחיל "ניהול ביקושים" ולא רק להגיב אליהם כנתונים קשיחים, שאינם מאפשרים לנו, לכאורה, להביא לשינוי אמיתי במגמת הפליטות.

      

    4. בין יתר הכלים לצמצום פליטות גזי החממה, בתסריט שהציגו מומחי מקינזי, בלט תמהיל הדלקים לייצור חשמל בישראל. המשימה העיקרית בהקשר זה היא צמצום הפקת החשמל מפחם, שהוא המקור המרכזי לפליטת פחמן דו-חמצני. הדו"ח מציע לצמצם את ייצור החשמל מפחם עד ל-38 אחוז מכלל הייצור ב-2030. משמעות ההצעה הזו היא הורדה מעל הפרק של בניית תחנות פחמיות חדשות עד 2030 לפחות. המלצה זו סותרת לחלוטין את הכוונה להקים תחנת פחמית נוספת באשקלון שהופקדה בוועדה לתשתיות לאומיות. ביטול התכנית הזו יהיה הצעד האחד היעיל ביותר לצמצום הפליטה העתידית של ישראל. הכרעה מהירה בעניין זה - עוד לפני ועידת האקלים בקופנהגן בחודש הבא - תאפשר לישראל להגיע לזירה הבינלאומית עם "נדוניה" ראויה.

     

    האינדקס הירוק

    ילדים ירוקים

    ילדים ירוקים

    מתנה ירוקה

    מתנה ירוקה

    טיפוח אורגני

    טיפוח אורגני

    משלוחים אורגניים

    משלוחים אורגניים

    תיירות אקולוגית

    תיירות אקולוגית

    גינה אורגנית

    גינה אורגנית
    5. הדו"ח, שעורר ציפיה רבה בקרב שוחרי הסביבה בישראל, זכה לחשיפה ציבורית נמוכה יחסית. אמנם הוא לא קורץ מהחומרים "הנכונים", מהם מייצרים חדשות. ובכל זאת, ההתעלמות של כלי התקשורת המרכזיים מהמאורע מראה עד כמה "הטרנד הסביבתי" הוא, לעיתים, רק שמועה בתקשורת הישראלית, ועד כמה אנחנו רחוקים עדיין מסיקור נרחב, מעמיק ומשמעותי של נושאים שמהווים את ליבת השיח הבינלאומי. לצערי, הנושאים הללו נתפסים עדיין בישראל כסוגיות סביבתיות אזוטריות של "משוגעים לדבר".

     

    6. ועוד נקודה בהקשר זה: באופן הרחב ביותר ישנה חשיבות עליונה להכנת תכנית לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים, במונחים מקומיים נגישים המתמקדים ברווחים המיידיים לחברה הישראלית, תוך מסע הסברה נרחב בתמיכה ממשלתית. היתרונות שמנה הדו"ח חשובים ביותר: עצמאות אנרגטית – נושא שגם ראש הממשלה מדבר עליו - פיתוח כלכלי, קידום מעמדה הבינלאומי של ישראל והפחתת עלויות בריאות. ישראל צריכה להכין את עצמה למצב בו, כתוצאה מלחץ אזרחי פנימי ולחץ בינלאומי, לא תוכל להתנהל כפי שאנו מתנהלים היום - בדרך לקטסטרופה סביבתית וכלכלית.

     

    הכותב מנהל את פרויקט סביבה וקהילה בשתי"ל ומרכז את מטה המאבק של ארגוני הסביבה כנגד התחנה הפחמית
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים