שתף קטע נבחר

ועדת היועץ שהיתה לרועץ

המלצתו של שר המשפטים למינוי וינשטיין ליועמ"ש רק מחדדת את העובדה שוועדת האיתור מיותרת, ויותר מכך - בחטא יסודה

גם לאחר הודעתו של שר המשפטים כי המועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הינו הפרקליט המבריק עו"ד יהודה וינשטיין, ראוי להתייחס לפיאסקו שאפיין את פעולתה של ועדת האיתור לבחירת היועץ.

 

ועדה זו קבעה בהינף יד כי השופט המצטיין נועם סולברג אינו ראוי להיבחר מאחר ש"אינו בשל". שני נציגי הציבור, השר לשעבר משה נסים ששירת במשך כ-40 שנה בתפקידים הבכירים ביותר בהצלחה וללא רבב, וח"כ יריב לוין הציעו את שמותיהם של השופט סולברג ושל הפרקליט המבריק וינשטיין, ומייד סומנו כ"פוליטיים" על-ידי שלושת החברים "הלא פוליטיים" האחרים שהתעקשו על מועמדיהם. לאחר שלא הסכימו בשם פנים ואופן לפשרה, הוועדה התפזרה.  

 

כיצד הופך שופט בולט שכיהן כעוזר משפטי מצטיין של שלושה יועצים משפטיים ומתגורר בגוש עציון, ל"מתנחל לא בשל"? נראה שכאשר המילייה המשפטי משתלט על ועדה מסוג זה, יש לצפות לבחינת "רוח המפקד" הנושבת מבית-המשפט העליון.

 

אין זה סוד כי סולברג, בהיותו עוזרו המשפטי של היועץ בן יאיר, רשם פרוטוקול ישיבה בהשתתפות אנשי השב"כ וראשי הפרקליטות בנוגע להפעלת הסוכן אבישי רביב. לאחר רצח יצחק רבין ז"ל טענה פרקליטת המדינה דאז, הנשיאה דהיום, כי הפרוטוקול שובש או ש"לא לומר יותר מכך", על ידי מי שרשם אותו. בכך "סומן" אותו עוזר. למרות זאת, אהרון ברק הזדרז לקדם אותו למחוזי לפני עזיבתו, שכן חשש שלא ניתן יהיה לקדמו לאחר פרישתו.

 

מי הם החברים הלא פוליטיים, כביכול, מה היו שיקוליהם ומה היו הקריטריונים לדחיפת המועמדים מטעמם? האקדמיה הפוסט-ציונית שלחה נציג "לא פוליטי", לשכת עורכי הדין שלחה את נאמנו ועושה דברו של ראש הלשכה הקודם הד"ר שלמה כהן, עוד "לא פוליטי", שאמר לפני כשנתיים בכנס בלשכה בנוכחות שופטים רבים, כי "פעילותו של דניאל פרידמן היא איום אסטרטגי על המדינה". שני אלו הצטרפו לשופט בדימוס, פסלו את מועמדותו של סולברג והתעקשו על שלושה מועמדים אחרים.

 

ומי הם "הבשלים" בעיני הרוב ה"לא פוליטי" של הוועדה? פרופסורית ליברלית הדוגלת באקטיביזם השיפוטי; עורך הדין שותפו לשעבר של השופט בדימוס גודע הידיים, ואפילו פרופ' דתי "מבויית", לא מתנחל, שעוד לפני עשר שנים היה אמור לעמוד בראש ועדה שתקבע את החוקה למדינת ישראל בממשלת אהוד ברק, לפי מידתו של אהרון ברק. רק בדרך נס ניצל עם ישראל מהפיכת ישראל למונרכיה שיפוטית דה-יורה.

 

שלושת "הבשלים" אינם מתמצאים במשפט פלילי, בניגוד להמלצות ועדת שמגר שמכוחה פועלת הוועדה, ובניגוד לשני המועמדים "הפוליטיים" (פרופ' שטרן, בהגינותו, אף התפטר מהמועמדות עקב כך). שלושתם הנם חותרים נמרצים בסירת הקאנו ההזויה של אהרון ברק שמוליכה אותנו בדרך החתחתים של אקטיביזם שיפוטי, משפטיזציה, עורך דין לכל חייל, "מדינת כל אזרחיה".

 

מי שסבור היה כי לאחר ההתבטאויות הפוליטיות שהשמיע לאחרונה נשיא העליון בדימוס, כגון תמיכה ברעיון "מדינת כל אזרחיה" והקביעה כי "היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים", יתפוגג הקסם של החלילן המשפטי מרחביה – טעה. עולם כמנהגו נוהג, והמילייה המשפטי והמקורבים לו ממשיכים לנהות אחר תורתו. מי שחורג מהתלם הוא "לא בשל" או עוכר שלטון החוק, רחמנא לצלן.

 

לפיכך ניתן לקבוע, כי מסקנות ועדת שמגר יצרו א-נומליה שלטונית שאיננה קיימת בשום מקום אחר. אין מקום לועדת איתור. האחריות השלטונית הייתה ונותרה בידי הממשלה הנבחרת המתחלפת מדי ארבע שנים.

 

אין במינוי בלתי מוצלח בפרשת "בראון-חברון" כדי להפקיע את סמכות הממשלה ולהעבירה לידי חוגים ליברליים פוסט ציוניים שלא נבחרו. יש לבטל את ועדות האיתור למיניהן, להשאיר בידי שר המשפטים את הסמכות להביא לפני הממשלה מועמד אחד או מספר מועמדים אחרים ששמם יפורסם מבעוד מועד, ואחרי שעברו ועדה לבחינת כשירותם בלבד בנציבות שירות המדינה. כך אולי ניתן יהיה לתקן את אי הצדק שנגרם ל"מתנחל הלא בשל".

 

יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יואב גלאי
אהרון ברק. רוחו מנשבת
צילום: יואב גלאי
מומלצים