שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שמות מתחם בין-לאומיים: המפץ הגדול / פרשנות
    הכרזת ICANN על תמיכה בשמות מתחם בשפות שאינן בכתב לטיני יצרה גלי הדף מסחריים, משפטיים, חברתיים בעלי השלכות ארוכות טווח ברמה לאומית ובינלאומית. מה זה אומר? אביב אילון מסביר

    שם המתחם (Domain Name) הינו כלי חשוב מאין כמוהו באינטרנט. כלי המאפשר לבני התמותה להתמצא בנבכי הרשת. זהו גם אחד מן התחומים הראשונים בעולם הקיברנטי אשר עברו הסדרה מאסיבית, העומדת במבחן הזמן.

     

    ממש בימים אלה, או ליתר דיוק ביום ב-16 לנובמבר, הינו עדים לאירוע אשר תואר כמפץ גדול. ביום חגיגי ומכונן זה הכריז האיגוד הבינלאומי להקצאת שמות וכתובות באינטרנט (ICANN (Internet Corporation for Assigned Names and Numbers על השקת שרות וטכנולוגיה חדשים, המאפשר רישום שמות מתחם בינלאומיים - (IDN (International Domain Name. פיתוח המיזם התבסס

    על ההנחה שלדוברי שפות שאינן אנגלית, יהיה קל יותר לכתוב את כתובת האתר בשפת אימם.

     

    IDN: המפץ הגדול

    שמות המתחם אליהם הורגלנו מאז ומעולם מכילים אותיות או תווים (Character) מן האלפבית האנגלי (לטיני) בלבד. החידוש המהפכני בטכנולוגיה החדשה יאפשר לשם המתחם הבינלאומי לכלול אות אחת או יותר שאינן חלק מן האלפבית האנגלי, לדוגמה מגרמנית "Ü" או בצרפתית "é". כך גם ניתן יהיה לכתוב באלפבית בעל צורה שונה לחלוטין, כגון קירילית " Ж", ערבית "عربية‎", עברית וכיו"ב.

     

     

    המסלול המהיר

    בשלב הראשון פתחה ICANN את "המסלול המהיר" לרישום סיומת המדינה (ccTLD). במסגרת מסלול זה תוכל כל מדינה המשתמשת בכתב שאינו לטיני, לבקש ליצור לעצמה IDN, המשקף את שם המדינה בכתב המקומי. במילים אחרות שם המדינה הנמצא מצידה הימני של הנקודה יתורגם לתווים מקומיים. במקרים בהם קיימת בעיה ויזואלית או פונטית עם תוצאת התרגום, תאפשר ICANN רישום סיומת חלופית.

     

    כך למשל הסיומת הנוכחית של רוסיה "ru", בתצוגתה באלפבית קירילי, זהה לאותיות הלטיניות "py". אותיות אלה כבר משויכות לפאראגווי, ועלול להיווצר בלבול. מטרתה של ICANN למנוע בלבול כלשהו שעלול להיווצר בין השפות השונות. לכן הוקצתה לרוסיה סיומת חדשה של התווים "rf", ראשי תיבות של הפדרציה הרוסית שהצגתם באלפבית הקירילי – "рф".

     

    עם פתיחת התהליך פורסם כי 31 מדינות, המייצגות 15 שפות ותווים ייחודיים, הגישו בקשה להצטרף למסלול המהיר. בהמשך התהליך, לאחר קבלת האישור מ-ICANN לתרגום סיומת המדינה לשפה המקומית, יפעלו רשמי שמות המתחם המקומיים באותן מדינות להכתבת לוח זמנים למימוש הרישום בפועל. גם מדינת ישראל יכולה לפנות ל-ICANN ולהגיש בקשה לרשום את הסיומת "יל" על משקל הסיומת "il" בשפה האנגלית המייצגת את ישראל כיום (או אולי אל?).

     

    נדל"ן מקוון

    הכרזת ICANN יצרה גלי הדף מסחריים, משפטיים, חברתיים בעלי השלכות ארוכות טווח ברמה לאומית ובינלאומית. אין זה סוד כי שם מתחם טוב מגדיל את מספר הכניסות לאתר, קובע בחלק ניכר מן המקרים את הצלחת האתר ואת תפוצתו ונגישותו לקהל גדול יותר של גולשים.

     

    בעלי אתרי אינטרנט שאפו מאז ומעולם ששם המתחם יכלול מידע המשויך לתחום עיסוק אתרם. זאת בעיקר משתי סיבות. הראשונה, אנשים נוטים לחפש אינטואיטיבית את המילה הבסיסית ביותר בתחום מסוים ולכן ירשמו מילה זו ככתובת האתר. השנייה נעוצה באופן פעולת מנועי החיפוש וגוגל בראשם.

     

    מנועי החיפוש מקנים חשיבות גדולה לשם מתחם המכיל את כל או חלק משאילתת החיפוש. בחירת שם מתחם נכון, מהווה חלק חשוב במיוחד בשלל המשתנים הקובעים האם ייחשפו לאתר מיליוני אנשים, או שהתוצאה תאבד אי שם בעמוד העשרים לתוצאות החיפוש.

     

    השקת השרות והכנסת רישום IDN בפועל, הובילו להתעניינות רבה בקרב קהילת הנדל"ניסטים המקוונים, אלה אשר עוסקים ברכישת ומכירת שמות מתחם. גורמים בקהילה זו התכוננו זמן רב להזדמנות הפיננסית הגלומה בהכנסת שמות מתחם בשפות מקומיות ויזמים כבר החלו להשיק פלטפורמות למכירת שמות מתחם בינלאומיים.

     

    בכדי לסבר את האוזן נפנה לרוסיה אשר לפי שעה נראה כי היא המתקדמת מבין המדינות בהטמעת השימוש ב-IDN. במדינה מתנהל קמפיין ציבורי אגרסיבי בתמיכתו של הנשיא דימטרי מדבדב. קדימות לרכישת זכות השימוש בשמות מסוימים תינתן לממשל הרוסי ולאחר מכן לבעלי סימני מסחר ולארגונים ממשלתיים, אזוריים ופדראליים. במורד הדרך יוצעו למכירה שאר שמות המתחם לקהל הרחב.

     

    בכדי להבין בכמה כסף מדובר, הוחלט ברוסיה למכור את זכות השימוש בשמות המתחם בשיטת המכרז ההולנדי (המחיר יורד עם הזמן). המחיר ההתחלתי ב-24 השעות הראשונות לרכישתו של שם מתחם יהיה עשרה מליון רובל שהם שווי ערך ל-300,000 דולר ארה"ב.

     

    IDN בן כלאיים

    במהלך פיתוח הטכנולוגיה, מזה מספר שנים ICANN אפשרה לכל אדם לרכוש את זכות השימוש בשמות מתחם בינלאומיים באותיות שאינן מן האלפבית האנגלי אך עם סיומת גנרית בשפה האנגלית – (gTLD (Generic Top Level Domain כגון .com, .net, .org הידועים גם כשם מתחם בן כלאיים (Hybrid IDN). כך למשל .com"דינירשת" אשר בבעלותו של כותב שורות אלה.

     

    מגלישה באתרים המתמחים במסחר שמות מתחם בכלל וב-IDN בפרט, מתברר כי יזמים רבים רכשו מיליוני שמות מתחם בן כלאיים בשפות שונות, והשקיעו מאות מיליוני דולרים בתקווה שביום מן הימים תניב השקעתם רווח לא מבוטל.

     

    ככל שנוגע לבעלי שמות מתחם בן כלאיים, הכרזת ICANN, או יותר נכון מה שלא הוכרז עדיין, הולידה את אחת הסוגיות המשפטיות-מסחריות החמות ביותר שעדיין נותרו בסימן שאלה. מה יעלה בגורל
    שמות מתחם בן כלאיים שנרשמו והאם אלה ישויכו לשמות מתחם בין לאומיים עם סיומת מתורגמת?

     

    ברור כי כל בעלי שמות מתחם בן כלאים חפצים ש-ICANN תפעל גם לתרגום הסיומות הגנריות לשפות מקומיות ולאלפבית שלהן. בהנחה שכך יתבצע הדבר הרי שתרגום הסיומת הגנרית ".com" לשפה העברית תניב את התוצאה ".קום".

     

    מעיון במסמכי ICANN המסדירים את רישום וניהול שמות המתחם הבינלאומיים מתברר כי אחת המטרות המרכזיות הינה מניעת בלבול או הטעיה בין שמות המתחם השונים הן באופן ויזואלי והן באופן פונטי. מתן האפשרות לשני גורמים שונים לרכוש שני שמות מתחם, אחד בן כלאיים ואחד מלא, בעלי ויזואליות דומה ופונטיקה זהה תוביל לבלבול ודאי. בלבול שיש להימנע ממנו על פי התקינה, כפי שניתן גם לראות משינוי סיומת המדינה של רוסיה, שתואר למעלה.

     

    עובדה זו מתווספת לעמדתם של בעלי עניין מובהקים ולהם השפעה גלובלית כבדת משקל, כגון רשמי שמות מתחם, ומגה ספקי שירותים באינטרנט. אלה הביעו זה מכבר את דעתם כי על ICANN לתרגם את הסיומות הגנריות לשפות המקומיות ולבצע שיוך (aliasing) לשמות מתחם בן כלאיים רשומים. כך שבעל שם המתחם .com"דינירשת" יהיה באופן אוטומטי גם בעל הזכויות, או לכל הפחות בעל זכות ראשונים, לרכישת זכות השימוש בשם המתחם "דינירשת.קום".

     

     

    בישראל זה כבר קיים

    לפני כשנתיים, חברת Domain The Net, ספקית פתרונות ניהול שמות מתחם ישראלית, ביוזמה פרטית יחד עם שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל – בזק בינלאומי, נטוויז'ן 013, ו-012 סמייל, יצרו מערכת עצמאית לתרגום שמות מתחם בעברית לכתובות אינטרנט (DNS).

     

    באמצעות השירות התאפשר לכל מי שרצה לרכוש זכות שימוש בשם מתחם אשר כולו בשפה העברית לרבות הסיומת הגנרית. היוזמה ספגה לא מעט ביקורת לאור הסכום הגבוה ברכישת זכות שימוש בשם מתחם בעברית מלאה לעומת שמות מתחם "רגילים", וכן לאור הגבלת השימוש בשם המתחם העברי למנויים המחוברים דרך שלוש הספקיות.

     

    יחד עם זאת, הביקורת המרכזית נגד השירות נבעה מכך שהמיזם הושק ללא שיתוף פעולה עם גורמי הסדרה בינלאומיים, מעין עוקף ICANN.

     

    בין יתר המתנגדים למיזם הישראלי הפרטי ניתן למצוא את איגוד האינטרנט הישראלי. האיגוד הבהיר כי הסיומות המוצעות במיזם אינן מוכרות ונגישות במערך הגלובלי של הרשת ולכן אינו ממליץ להשתמש בשמות מתחם אלה.

     

    לא בכדי בעת רכישת זכות השימוש בשם המתחם הוכנס סייג מרכזי לאחריות הרשם בגין השימוש ושמירת שמות המתחם המקומיים שנופקו על-ידו. בהנחה ש-ICANN תתרגם את הסיומות הגנריות (gTLD) לעברית, וניתן יהיה לרכוש את זכות השימוש בשמות מתחם מלאים בעברית, כאלה העומדים בתקן הבינלאומי. סביר להניח כי לא ניתן יהיה לעשות יותר שימוש בשמות המתחם האלטרנטיביים והשירות הייעודי בישראל יבוטל.

     

    מה צופן העתיד?

    כאחת מן ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בהנגשת האינטרנט למחצית מן האנושות, לפחות כפי שעולה מדבריו של רוד בקסטורם, מנכ"ל ICANN, התעורר שוק שהיה עד כה יחסית רדום ואף נולדו שווקים חדשים. מטבע הדברים, סכומי עתק יחליפו ידיים והמסחר בשמות מתחם יגיע לשחקים חדשים.

     

    כך גם תתרחב השפעת שמות המתחם על אוכלוסיות חדשות ובתורה תוביל לחיכוכים ולהתדיינות ערה בעיקר בסביבת דיני הקניין הרוחני והמסחר ההוגן. יחד עם זאת, נראה כי לכל אלה משמעות קטנה בהשוואה למהפכה שקברניטי האינטרנט חוזים.

      

    עו"ד אביב אילון, ממשרד אילון ושות' , מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ובעל אתר דיני רשת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים