קול דמי אחינו צועק אלינו

רוע לב. זה מה שעומד מאחורי עזות המצח של המתנגדים הקולניים לעסקת שליט. רוע ואטימות. אני בטוחה שעד הזמן האחרון לא עלה על דעתם של נעם ואביבה שליט שאת עיקר המאבק הם יצטרכו לנהל מול אלה שבנם הגן עליהם בגופו ממש.

אני מכירה היטב את הטיעונים הפסבדו-רציונליים ועוד יותר פסבדו-הלכתיים של המפשפשים בכל בדל גמרא "אין פודין את השבויים יתר על דמיהן", את כל טיעוני המשפחות השכולות שישמחו לצרף אל שורותיהן את משפחת שליט ובלבד שלא לשחרר את רוצחי יקיריהם, ואת כל חישובי החישובים בדיעבד ולהלן על מחבלים שחזרו לרצוח מייד אחרי ששוחררו בעיסקת מה שמו... כמה חזרו לטרור אחרי כל עיסקה וכמה קרבנות זה גבה מאתנו.

דיון תיאורטי לגמרי לא משעמם, אולי אפילו גם

חשוב, אבל עכשיו? ככה אל מול פני הוריו התשושים ממאבק אכזרי שאנחנו כופים עליהם מדי יום? מולנו הם צריכים לעמוד ולהתחנן על בנם? איך אנחנו לא מתביישים?

האמת, אני דווקא מתביישת. מתביישת ברבני הימין, שקשה לספור את הקורבנות ששילמנו ועוד נשלם על חזון ההתנחלויות השלם שלהם. מתביישת בתומכי הימין ופוליטיקאים דתיים שבחסות האג'נדה הפוליטית שלהם אנחנו מעמידים את חיילי צה"ל ואת כל אזרחי המדינה בכלל בסכנה יומיומית של פיגועים ומלחמות. מתביישת בתושבי עוטף עזה שלא נלחמים על חזרתו של גלעד שליט שנפל בשבי בהגנה ישירה עליהם. מתביישת בצעירים המתגייסים יום יום בבקו"ם ובהוריהם, על שאינם מתנים את התגייסותם במחוייבות בלתי חוזרת של המדינה להשיבם בכל מחיר, אם חס וחלילה יעמדו במקומו של גלעד.

מתביישת בעצמי שעד היום לא כתבתי ולו מילה אחת בנושא, רק מפני שלא הבנתי שהמאבק העיקרי הוא פנימי, נגד אבות ואמהות ישראלים שגם בניהם חיילים וליבם בבנים של אחרים גס.

השכל והרגש

כן, אני יודעת, אני טוענת טיעונים "רגשיים" וזה נחשב הרבה פחות מהמתמטיקה שלכם והטיעונים ה"שכליים". אבל האמת היא שבהמשך לקו הטיעונים השכלי שלכם,

לחשבון הפשוט על כמה באמת נשלם בדם על החזרתו של גלעד הביתה, אפשר בקלות להגיע לחישוב שכל קיומה של מדינת ישראל אינו שווה לנו בדמי הקורבנות שאנחנו משלמים. הרי המקום הכי מסוכן ליהודים היום בעולם הוא מדינת ישראל... מה, לא? ובתוך ישראל... תל אביב? שדרות? קרית שמונה? ההתנחלויות? יכול להיות שכל ההגנה הזאת על מדינת ישראל וחלקים ממנה השנויים במחלוקת פנימית – הם "יתר על דמיהן"?

לבי עם נועם ואביבה שליט. כל הטיעונים האחרים ממש לא נוגעים בי. אני רוצה שהבן שלהם יחזור הביתה. את הביטוי האידיוטי והשקרי "בכל מחיר" המציאו אנשים רעים. אף אחד לא מדבר על "כל מחיר". אף אחד לא מציע להחליף את גלעד בבן של אחד המתנגדים, או בבן של ראש הממשלה, ואף אחד לא מציע לפרק את הישיבה של הרב זלמן מלמד ואת בית-אל כולה תמורת חזרתו (אבל הרעיון שווה עיון, לא?), כל ה"מחירים" שנמצאים על השולחן הם לגמרי "שווי דמיהן", מחירים סבירים לגמרי.

קול דמי אחינו צועקים אלינו, ולא מן האדמה. בואו נחזיר אותו כבר!