שתף קטע נבחר

העשור הבא: האם יישארו משפחות "רגילות"?

אבא, אמא, שלושה ילדים וכלב. כמה משפחות כאלה, מהמודל המסורתי, יישארו בעתיד? האם המשפחות החדשות (הורה יחידני, זוג הורים הומואים או לסביות, גרושים, משפחות פרק ב') ישנו את הסטטיסטיקה בארץ? האם אפשר יהיה סוף סוף להינשא בנישואים אזרחיים? מבט תוהה לעשור הבא

מה יקרה למוסד המשפחה העתיק בעולם בעשור הקרוב? הנבואה כידוע, ניתנה לשוטים, אך מי שצופה בשינויים הגדולים שעבר מוסד המשפחה בשישים השנים האחרונות, אומרת עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"ל ארגון "משפחה חדשה", יכול לראות שמבנה המשפחה לא קופא על שמריו. רוזנבלום צופה ש"עד שנת 2050, למעלה משליש מילדי ישראל יגדלו במשפחות חדשות: משפחות של הורה יחידני, משפחות שבהן ההורים אינם הורים ביולוגיים, משפחות חד מגדריות ומשפחות פרק ב'".

 

חלק גדול מהמשפחות יהיו "ביו משפחה", כלומר זוגות או יחידים שהביאו ילדים לעולם בזכות טכנולוגיה רפואית מתקדמת, שימוש בזרע או בביצית שהוקפאה או שימוש בשירותי פונדקאות. זה בהחלט יחייב ריענון והגדרה מחדש של מוסד ההורות. "המאה ה-21 היא המאה המרתקת והמתקדמת ביותר בניצול הטכנולוגיות הרפואיות לצורכי הולדה. מפת הדרכים להיות הורה לובשת צורה חדשה ומשמעות הדבר שמערכת החקיקה תצטרך להתאים עצמה לעידן הטכנולוגי הנוכחי, בו נפרצו גבולות המשפחה מעבר לגבולות החיים", צופה רוזנבלום.


 זכויות לידה לאבות בעזרת פונדקאית. צילום אילוסטרציה: ndex open

 

"השיטה מתחילה לגלות סובלנות" 

התהליך הזה שניצניו, כאמור, צברו תאוצה בשנים האחרונות, אינו ייחודי רק למדינת ישראל, אלא מדובר בתופעה כלל עולמית: "העליה החדה ביותר בשנים האחרונות נרשמה במספר המשפחות מאותו מין ובכמות האמהות היחידניות", מוסיפה רוזנבלום ומעריכה כי בעשור הקרוב מעל 50 אלף מכלל הילודים בכל שנה יגדלו במשפחות חדשות.

 

בקרב 2 מיליון תאים משפחתיים מתנהלים היום כ-18 אלף משפחות חד מגדריות שבהן שני בני הזוג מאותו מין. "ככל שיעבור הזמן, הרצון למימוש התא המשפחתי יגבר ובעזרת הטכנולוגיה הרפואית זה כבר מתאפשר. בעתיד הלא רחוק אחוז הזוגות החד מגדריים שלא יממש את האופציות להרחבת המשפחה ישתווה לאחוז הנמוך של הזוגות הדו מגדריים שלא מממש את האופציה.

 

השאיפה המאוד בסיסית לבניית משפחה, כלומר תא שהוא יותר מאחד – לא תשתנה", מסכמת רוזנבלום. "השנה הכיר ביטוח לאומי, בעקבות עתירה משפטית, בזכויות לידה לגברים שהביאו ילדים באמצעות פונדקאות וגם בזכויות אלמנה מבת זוגה. השינוי קורה כל הזמן והשיטה מתחילה לגלות סובלנות", היא אומרת.

 

בארה"ב מדברים על חזרה לערכים שמרניים של משפחה, אבל רוזנבלום חושבת שמנקודת הזמן הזו אין חזרה לאחור. "גירושים הם תהליך שמקורו באינדווידואליזם, כשאדם בוחר לעשות את הטוב למען עצמו - זה לא ישתנה", היא צופה.

 

מה בכל זאת ישתנה? בעיקר חקיקה שקשורה לבניית משפחה. "למשל, הסרת הגבלת הגיל בהליך אימוץ", מספרת רוזנבלום על הישגי השנה האחרונה. "בעקבות הדיון המשפטי שניהלנו הוקמה ועדת ערעור שתבחן כל מקרה לגופו ותאפשר להורים שחצו את סף מגבלת הגיל (47) לאמץ".


 "למעלה מעשרים חוקים השוו את מעמד הידועים בציבור לאנשים נשואים". צילום אילוסטרציה: index open

 

בנק צוואות ביולוגי

חידוש נוסף בתחום המשפחה, אומרת רוזנבלום, יגיע מכיוון של צוואות ביולוגיות שבמדינה כמו שלנו יש להן משמעות מיוחדת. רוזנבלום הקימה את בנק הצוואות הביולוגי הראשון בעולם, שבו מרוכזות כרגע כ-500 צוואות המהוות מסמך מפורש שבו מאפשר אדם לעשות שימוש באיברי הרבייה שלו גם לאחר מותו. "במדינה שבה בנק הזרע פתוח לכל אישה שיכולה לקנות זרע מתורם אנונימי, אני מקווה שיפתחו את האפשרות לתרומת זרע גם מאדם שהלך לעולמו והשאיר אחריו משפחה והורים שיוכלו לשמש לילדי העתיד משפחה ויאפשרו להם לדעת מה מקורותיהם".

 

כרגע נידון בבית המשפט לענייני משפחה מקרה של בחור צעיר שנפטר מסרטן והוריו מבקשים לממש את סבתאותם". רוזנבלום מאמינה שבעשור הקרוב ההכרה בצוואות ביולוגיות תהיה בלתי מוטלת בספק.

 

השינוי הכי דרמטי בתחום המשפחה יגיע לדעתה מכיוון חוק הנישואים. בשנה האחרונה הוציא ארגון "משפחה חדשה" כ-9,000 תעודות זוגיות. כ-4,000 זוגות נישאו השנה בקפריסין. "זה קשור למעשה בתהליכים חברתיים שרוחשים כל הזמן ורוקמים בשטח בריתות זוגיות למיניהן. המחוקק כלל לא מודע למה שקורה בפועל. זה כבר לא כל כך חשוב אם המדינה תכיר או לא תכיר בבריתות הזוגיות הללו, כי יותר ויותר אנשים מבינים שלא חייבים להירשם, לקבל תעודות וגושפנקאות כדי לחיות בזוג", אומרת רוזנבלום.

 

ומה עם נישואים אזרחיים?

אחד מתוך שמונה זוגות בישראל לא מתחתן בשום דרך אלא חי כידועים בציבור. הנתון הזה נמוך עדיין ביחס למה שקורה בעולם המערבי, אבל ברור שיותר אנשים מעזים לחיות בקוהביטציה והם אינם נדרשים לשלם על כך מחירים כבדים כמו בעבר. "למעלה מעשרים חוקים השוו את מעמד הידועים בציבור לאנשים נשואים והתהליך ימשך כי לנגד עינינו מתחוללת ההפרטה האמיתית והנדרשת של הנישואים".

 

ככל שהחברה חילונית יותר, היא מסבירה, ויש בה הכרה שחיי המשפחה הם נושא אזרחי ופרטי שקשור בזכויות אדם, כך יותר ויותר אנשים מבינים שאין מקום להתערבות של גורם זר בחיים האינטימיים שלנו. וחלקם מוכנים לשלם מחירים כלכלים וחברתיים כדי לחיות על פי תפיסת עולמם.

 

"ישראל תיזכר כדמוקרטיה האחרונה שלא כוננה נישואים אזרחיים", צופה רוזנבלום. "וגם התחום הזה, יצבור, ככל הנראה, תאוצה בעשור הקרוב. באירופה כחמישים אחוז מכלל הזוגות לא נישאים ובעשור הקרוב אנחנו בהחלט נראה שהמגמה מתרחבת גם בארץ ואולי נגיע למצב כמעט דומה של הסדרת חיים משותפים באמצעות חוזה וטקסים אלטרנטיביים".

 

במקביל, היא מאמינה שהממסד הדתי שיראה את התהליך יבחר להגמיש את ההתייחסות שלו: "זה יבוא לידי ביטוי בהרשמה לנישואים ובוודאי בכל הנוגע להתרת נישואים. אם זה לא יקרה, לא ישארו להם קליינטים", היא צוחקת.

 

האם רוזנבלום, שזכתה לאחרונה בפרס על יצירתיות וחדשנות במשפט על פעילותה לשינויים החברתיים של מוסד המשפחה בישראל, תהיה מרוצה יותר בעוד עשר שנים? על כך היא עונה: "בעוד 10 שנים אהיה כנראה מרוצה ובעוד 20 שנה אהיה מרוצה יותר. אני מודעת לקצב של התהליכים. הרעיון הוא למצוא פתרונות פרקטיים ולא להניף דגלים. היום אני חושבת שצריך לחפש פתרונות ומוצרים פרקטיים להקל על זוגיות ועל המשפחות החדשות שנולדות".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הסוף למודל הקלאסי?
צילום: Index Open
מומלצים