שתף קטע נבחר

שבדיה רוצה לחלק את ירושלים; "היא מתחכמת"

במשרד החוץ סבורים כי טיוטת הצעת ההחלטה של נשיאת האיחוד האירופי, היא "רק חידוד והתחכמות". למרות זאת, פועלים לברר את עמדת יתר החברות באיחוד ומדגישים, כי "על האירופים להפעיל לחץ על הפלסטינים לשוב לשולחן המו"מ"

בירושלים תוקפים את ההצעה השבדית להכיר במזרח ירושלים כבירת פלסטין. "המהלך שמובילה שבדיה פוגע ביכולת של האיחוד האירופי לקחת חלק ולהוות גורם משמעותי בתיווך בין ישראל לפלסטינים", נמסר הבוקר (יום ג') בתגובה למאמץ של שטוקהולם להכיר במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית שבדרך.

 

"על האירופים להפעיל לחץ על הפלסטינים לשוב לשולחן המו"מ. צעדים כמו

אלה שמובילה שבדיה מביאים לתוצאה ההפוכה", מסר דובר משרד החוץ, יוסי לוי, בעקבות הפרסום בעיתון "הארץ", לפיו שבדיה דוחפת להכרה אירופית במזרח ירושלים כבירת פלסטין. שבדיה משמשת עד ינואר כנשיאה התורנית של האיחוד.

 

משגרירות שבדיה בתל-אביב נמסר ל-ynet כי "לאיחוד האירופי אין שום כוונה להגיב על דיון שמתקיים באיחוד או על מידע פנימי כלשהו באיחוד או על טיוטות. אם יש הצהרה, היא ללא ספק תשקף את עמדת 27 המדינות, לא את שבדיה או איזו מדינה אחרת".

 

לפי בכירים במשרד החוץ, עוד לא ברור אם המדינות החברות באיחוד האירופי יתמכו בטיוטת הצעת ההחלטה שניסחו השבדים לקראת מפגש תקופתי של שרי החוץ בבריסל ב-7 בדצמבר. במשרד החוץ הבהירו, כי "בעמדה האירופית באשר לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני אין חדש".


שוטרי מג"ב בירושלים (צילום: AFP) 

 

"אין למעשה שינוי רב בנוסח זה מהנוסח של מפת הדרכים", אמר גורם מדיני בכיר. "יש כאן רק חידוד והתחכמות שבדיים. כך למשל, מדובר בנוסח זה רק בבירה הפלסטינית, ואין שום קריאה להכיר בירושלים המערבית כבירת ישראל, ונכונות להעביר את כל השגרירויות האירופיות לשם".

 

לטענת הגורם המדיני הבכיר, "הדרמה אינה בהצהרה, שניסוחה מוכר בנוסח פחות קשה במפת הדרכים, אלא בפתלתלות השבדית שאינה מקדמת את תהליך השלום, אלא רק מציגה עמדה שהיא חד צדדית, כדי להכעיס". נציגי ישראל בבירות אירופה פועלים כדי לברר את עמדות 26 המדינות האחרות באיחוד. על-פי משרד החוץ לפחות, אין בשלב זה כל ביטחון שהנוסחה השבדית מקובלת על יתר החברות, ויש אפילו כאלה המתנגדות לה.

 

קרירות שבדית וקיפאון מדיני

הטיוטא השבדית ממשיכה מדיניות קרה של שטוקהולם, מאז קיבלה שבדיה את הנשיאות התורנית של האיחוד האירופי ביוני 2009. בתקופה זה התחולל עימות קשה בין שבדיה לישראל, על רקע ידיעת שטנה שהתפרסמה בעיתון נפוץ, על טענות פלסטינים לכריתת אברים מגופות חלליהם על-ידי חיילי צה"ל.

 

על רקע הקיפאון המדיני, בתקופה האחרונה החלו ברשות הפלסטינית לפעול ביתר שאת להכרה במדינה שתוכרז חד-צדדית. ראש צוות המשא ומתן ברשות, סאיב עריקאת, אמר לפני כשבועיים, כי ההנהגה הפלסטינית מתכוונת לגייס תמיכה בינלאומית לקראת פנייה למועצת הביטחון על מנת לקבל הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית בקווי יוני 67', שבירתה ירושלים המזרחית.

 

ואולם, ארצות-הברית והאיחוד האירופי הביעו התנגדות

לצעד וטענו כי הוא מוקדם מדי. "אני לא בטוח שאחנו בנקודה הזו", אמר ימים ספורים לאחר ההצעה שר החוץ השבדי, קארל בילדט, אך הדגיש את השאיפה העתידית של האיחוד: "היינו רוצים להגיע למצב של הכרה במדינה פלסטינית, מפני שזו צריכה לקום". בילדט הוסיף כי התוכנית של הפלסטינים "היא בבירור מעשה שנעשה בשל המצב הקשה, בו הם לא רואים דרך כדי להתקדם".

 

מדינות ברחבי העולם סבורות כי יש לחלק את ירושלים בכל הסדר מדיני. בתגובה לנאום של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמר כי "ירושלים המאוחדת תהיה תמיד בירת ישראל", פרסם לפני כמה חודשים משרד החוץ בפריז הודעה ובה נאמר, כי "בעיני צרפת, ירושלים צריכה להיות - בהתאם להסכם שלום - בירה של שתי מדינות". סגן דובר משרד החוץ הצרפתי אמר כי בהתבטאות נתניהו יש בכדי להכריע מראש את המצב בירושלים.

 

בהכנת הידיעה השתתף טל רבינובסקי
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שר החוץ השבדי, קרל בילדט
צילום: AFP
מומלצים