הכביש שלנו ב-2030: המון מכוניות, מעט זיהום
ארבעה וחצי מיליון כלי רכב שיסיעו 10 מיליון אזרחים, פקקי ענק, ייצור חשמל שיבוסס על פחם, 10% מכלי הרכב יעשו שימוש במנועי חשמל שאינם פולטים מזהמים כלל, ו-25% מכלי הרכב יהיו בעלי הנעת כלאיים. בכל מקרה, אלה גם אלה יהיו יקרים יחסית לרכישה
ישראל 2030: הרבה יותר מכוניות, הרבה פחות זיהום. ועידת האקלים הנערכת בימים אלה בקופנהגן, מגיעה בשיאו של "טרנד עולמי ירוק": כל מדינות העולם מחפשות לאחרונה דרכים להקטין את פגיעתן בסביבה - או לכל הפחות, להצטייר כמי שמנסות להיות ידידותיות יותר עבורה. גם ישראל, שמעולם לא הצטיינה בדאגה יתרה לאיכות האוויר בה, מנסה לתקן דרכיה.
לראיה, לוועידת קופנהגן ייצאו השר להגנת הסביבה עם שניים מיועציו ושמונה אנשי מקצוע ממשרדו, שני נציגים ממשרד החוץ, שני נציגים ממשרד התמ"ת, נציגים ממשרדי הבריאות, התשתיות והאוצר, שלושה חברי כנסת, שלושה נציגים של השלטון המקומי - וגם נציג אחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכנראה יהיה אחראי על ספירת חברי המשלחת.
מדינת-פקק: 4.5 מיליון כלי רכב ב-2030 (צילום: עופר מאיר)
לקראת הוועידה, וכחלק מההיערכות הלאומית להתמודדות עם משבר האקלים, הזמין המשרד להגנת הסביבה דו"ח מיוחד בעניין הפחתת גזי החממה - גזים כמו פחמן דו-חמצני, הגורמים לטענת מדענים להתחממות כדור הארץ. אחד הנושאים העיקריים של הדו"ח, שהוכן על-ידי חברת הייעוץ מקינזי, עוסק בענף התחבורה - האחראי על כמעט חמישית (18%) מסך פליטת גזי החממה בישראל. מסקנות הדו"ח כוללות כמה תחזיות - חלקן מפתיעות, חלקן מטרידות - באשר להתפתחות הענף עד 2030. הרי הן לפניכם.
יהיה חם וצפוף
אם כבר כיום הכבישים צפופים מדי לטעמכם, כדאי שתתכוננו לשנים קשות הרבה יותר: מחברי דו"ח מקינזי מעריכים כי עד 2030 יוכפל מספר כלי הרכב בישראל - מקרוב ל-2.4 מיליון כיום, ליותר מ-4.5 מיליון בעוד עשרים שנה. יש לציין כי על-פי תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צפוי מספר התושבים בישראל לצמוח מ-7.5 מיליון כיום לכ-10 מיליון ב-2030.כמובן שהבעיה העיקרית העולה מנתונים אלה, היא צפיפות כלי הרכב בכבישים. עתודות הקרקע באזור המרכז, שבו מתגוררים מרבית הישראלים, קרובות למיצוי - ולכן קצב סלילתם של כבישים חדשים, שממילא אינו תואם את הגידול במספר כלי הרכב, צפוי להיות איטי אף יותר בעתיד. ומאחר שכבר כיום, ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם מבחינת מספר כלי-רכב לק"מ-כביש, הרי שהכפלת מספר כלי הרכב מבשרת על עתיד פקוק, פקוק מאוד.
קטן, חכם וחסכוני
המכוניות שנרכוש בעשורים הבאים, יהיו יעילות הרבה יותר מאלו המוכרות לנו כיום - הן יהיו קלות, חסכוניות וידידותיות לסביבה. חלק מהשיפורים והפיתוחים אליהם מתייחס דו"ח מקינזי, כבר נכנסו לשימוש בתעשיית הרכב בשנים האחרונות, ומרביתם צפויים להפוך לחלק מהמפרט הסטנדרטי של כל המכוניות במהלך העשור הבא.
- המנועים יהיו בעלי נפח קטן, אך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות - כמו למשל מגדשי טורבו קטנים ויעילים - יאפשר הספקים מרביים לא נמוכים מהמקובל כיום.
- משקל המכוניות יקטן בזכות שימוש בחומרים מתקדמים, כמו מתכות קלות או סיבי פחם.
- הצמיגים יהיו בעלי מקדם חיכוך נמוך יותר, ובכך יתרמו לצמצום צריכת הדלק ופליטת המזהמים.
- מרבית המכוניות יצוידו במערכות "עצור-סע" - כיבוי המנוע בזמן שהמכונית עומדת, והתנעה אוטומטית-מיידית עם הלחיצה על דוושת המצערת.
- מעבר נרחב עוד יותר משימוש במערכות הידראוליות - כמו למשל בהגה - למערכות חשמליות, יתרום גם הוא לצמצום צריכת החשמל.
- המכוניות יהיו בעלות מבנה אווירודינמי יותר מהנהוג כיום, ולכך צפויה להיות השפעה משמעותית על צריכת הדלק.
- במרבית המכוניות יותקנו מערכות לשימוש באנרגיה הנוצרת בזמן הבלימה - אנרגיה אותה ניתן לנצל לטובת הפעלת מערכות חשמליות, או לטעינת מנועי-עזר חשמליים.
- את תיבות ההילוכים האוטומטיות, הזוכות לפופולאריות עצומה בישראל, יחליפו בהדרגה תיבות הילוכים ידניות-רובוטיות, שמפחיתות את צריכת הדלק.
מחכים לכיבוש הכביש על-ידי המכונית החשמלית? להערכת מחברי הדו"ח, מכוניות בעלות מנועי בעירה פנימית ימשיכו להיות הנמכרות ביותר בשוק הרכב הישראלי עוד שנים רבות: כך למשל, בעוד כחמש שנים (2015) יצויידו עדיין כ-92% מכל כלי הרכב שיימכרו בארץ במנוע בנזין או דיזל. עם השנים, כך מעריך הדו"ח, תפחת הדומיננטיות שלהן: ב-2020 ירד חלקן מסך המכירות ל-84%, ורק בעוד כ-20 שנה (2030) יגיע חלקן ל-55% בלבד. מה יניע את שאר המכוניות שיימכרו בישראל? הנה התשובות.
מתח בגובה הרוחב
אחת הטכנולוגיות המדוברות ביותר בתעשיית הרכב בשנתיים האחרונות היא הנעה חשמלית - החלפת מנועי הבעירה הפנימית במנועים חשמליים. עיקר היתרון של מנועים אלה הוא צמצום דרמטי של זיהום האוויר "בגובה הרחוב", וזאת מאחר שהמכוניות עצמן אינן פולטות מזהמים. אלא שהדו"ח מציין כי תרומת המכונית החשמלית לצמצום פליטת גזי חממה, תלויה ישירות בדרכי ייצור החשמל בישראל: ללא שינוי ברור במדיניות הממשלה, ייצור החשמל ב-2030 יהיה מבוסס באופן כמעט בלעדי על פחם - שיטת ייצור הגורמת לזיהום אוויר רב.לדעת מחברי הדו"ח, קצב חדירת כלי רכב חשמליים לישראל יהיה גבוה מאשר במדינות אחרות, וזאת בגלל פעילות חברת בטר-פלייס - מיזם הרכב החשמלי של שי אגסי ומשפחת עופר, הזוכה לעידוד נמרץ מצד ממשלות ישראל. במטרה לעודד רכישה של מכוניות חשמליות - ששיווקן בישראל צפוי להתחיל ב-2011 - החליט משרד האוצר להפחית את מס הקנייה המוטל עליהן מ-83% ל-10% בלבד.
לאור נתוני פתיחה אלה, מעריך הדו"ח כי ב-2015, כ-5% מכל המכוניות החדשות שיירכשו בישראל יהיו חשמליות. ב-2020 יגיע חלקן של המכוניות החשמליות מסך הרכישות ל-10% - וזהו גם נתח השוק הצפוי להן ב-2025 ו-2030. נוסף הזוכה להתייחסות בדו"ח הוא מחיר המכוניות החשמליות: ההערכות הן כי מחירן - הגבוה כיום משמעותית מזה של מכוניות בנזין ודיזל - ירד בשנים הקרובות, במקביל לייעול הטכנולוגיה והגדלת נפחי הייצור. אלא שעורכי הדו"ח סבורים כי גם ב-2030, יהיה מחירן של מכוניות חשמליות גבוה משמעותית ממחירי מכוניות "רגילות".
הכי טוב, כלאיים?
במקביל להתחזקותן של המכוניות החשמליות, צופה הדו"ח עלייה דרמטית במספר מכוניות הכלאיים שיימכרו - מכוניות המשלבות מנוע חשמלי עם מנוע בנזין או דיזל. מכוניות מסוג זה, זוכות כבר כיום לפופולאריות הולכת וגדלה - אם כי חלקן מסך המכירות, גם בארץ וגם בעולם, זניח ביחס למכוניות בנזין ודיזל. יש לציין כי בישראל, נהנות כיום מכוניות כלאיים מהטבת מס: מס הקנייה למכוניות אלה הוא 30%, לעומת 83% למכוניות רגילות.
על-פי הדו"ח, כ-3% מכלל המכוניות שיימכרו בישראל ב-2015, יהיו בעלות הנעת כלאיים - מעט פחות מאשר מכוניות חשמליות. אלא שב-2025, כך צופים עורכי הדו"ח, כ-20% מכל המכוניות החדשות יהיו בעלות הנעת כלאיים, כאשר כחמישית מכמות זו תהיה מכוניות הניתנות לטעינה גם מרשת החשמל. ב-2030 ימשיך הפער לצמוח: 25% מכל המכוניות יהיו בעלות הנעת כלאיים מסוג כלשהו.
יש לציין כי מכוניות כלאיים, כמו מכוניות חשמליות, צפויות להיות יקרות ממכוניות בנזין ודיזל - גם ב-2030 - כאשר פער המחירים המשמעותי ביותר יהיה בין מכוניות בנזין ומכוניות כלאיים נטענות. עם זאת, מחברי הדו"ח מעריכים כי מכוניות כלאיים, מכל הסוגים, יהיו זולות משמעותית ממכוניות חשמליות.
לפנייה לכתב/ת 
