שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התקציב למחקר: תשיעית ממוסד אמריקני אחד
    נתונים קשים על מצבה של מערכת ההשכלה הגבוהה הוצגו בוועידת ישראל לעסקים. התקציב שהמוסדות בארץ מפנים למחקר תחרותי מסתכם בתשיעית מהתקציב ב-MIT בארה"ב. השר ברוורמן: לקצץ במשרד הביטחון ולהשיב מדענים לישראל

    עוד עדות למצב הקשה של ההשכלה הגבוהה בישראל: נתונים שהוצגו היום (ב') בוועידת ישראל לעסקים העלו כי תקציב המחקר התחרותי של כל 7 אוניברסיטאות המחקר בישראל עומד יחד על 100 מיליון דולר - כמעט תשיעית מהתקציב של אוניברסיטת MIT היוקרתית בארה"ב, שעומד על 898 מיליון דולר לשנה. באוניברסיטת מישיגן מקצים 655 מיליון דולר למחקר ובאוניברסיטת מינסוטה 495 מיליון דולר.

     

    באחד המושבים בוועידה, שבו התכנסו נשיאי אוניברסיטאות בעבר ובהווה על מנת לדון במשבר במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. הוצגו תוצאות סקר עמדות הציבור כלפי גופים ציבוריים בעשור האחרון. על פי הסקר, את האמון הגדול ביותר רוחש הציבור לצה"ל - שזוכה ל-72 אחוזי תמיכה.

     

    70 אחוז מהציבור הביע אמון באוניברסיטאות, 64 אחוז בבית המשפט העליון, 42 אחוז ברבנות, 40 אחוז בתקשורת ו-33 אחוז בכנסת. "הסקר מוכיח כי מצבן של האוניברסיטאות בקרב הציבור טוב יותר משחשבנו, למרות הביקורת הרבה הרווחת בציבור", אמר מנחה הפאנל, פרופ' זאב תדמור, לשעבר נשיא הטכניון ויו"ר מוסד שמואל נאמן.

     

    מנחם יערי, נשיא האקדמיה למדעים, הצביע על הפער הגדול בתקציבים בין ישראל, המשקיעה 65 מיליון דולר לשנה במחקר תחרותי, לארה"ב, שמשקיעה 65 מיליארד דולר בשנה. "כלומר, יבשת הגדולה מאיתנו פי חמישים מוצאת לנכון לממן מחקר מבוסס תחרות בהיקף גדול פי אלף יותר מהמדינה".

     

    "החזרת מדענים? לאן?" 

    נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן, אמר כי "אבסורד שכל הכסף יהיה אצל הרגולטור וקובעי המדיניות. לאוניברסיטה ישנם צרכים שלא נכנסים לרגולציות. מגבילים לנו את תוכניות המחקר עד סכומים מסוימם. כל מערכת המחקר שלנו מבוססת על קרנות חיצוניות".

     

    השר פרופ' אבישי ברוורמן, לשעבר נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, התייחס לזכייתה של פרופ' עדה יונת בפרס נובל בכימיה. "כולנו מתגאים בכמות פרסי הנובל ביחס לגודלנו, אבל צריך לקחת את יהודי ארצות הברית, שמספרם 5.5 מיליון, ולבדוק כמה הם הוציאו לעומתנו".

     

    "אני מאמין שיש כעת הזדמנות היסטורית", הוסיף השר, "קיבלנו פרס נובל וגם ראש הממשלה מבין שיש צורך להקדם בנושא ההשכלה הגבוהה ולשנות. אפשר לקצץ בתקני משרד הביטחון ולהשיב מדענים ישראלים השוהים בארצות הברית ורוצים לחזור בגלל המשבר הכלכלי".

     

    פרופ' עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, נשמע סקפטי לעומתם. "החזרת מדענים?

    לאן נחזיר אותם?", תהה, "הקיצוץ בתקנים התבצע. לפני 30 שנה היחס בין סטודנטים לסגל בטכניון היה 13 סטודנטים על איש סגל, והיום 26 סטודנטים על איש סגל אחד. במוסדות האקדמיים המובילים בעולם בארצות הברית, שאנו רוצים להידמות אליהם, יש יחס של 11 סטודנטים לאיש סגל".

     

    ל-ynet נודע כי אתמול התקבלו לראשונה במשרד האוצר נתוני כל תקציבי האוניברסיטאות. נתונים אלה נמסרו כחלק מההבנות החדשות בין הוועדה לתקצוב ותכנון במועצה להשכלה גבוהה, נשיאי האוניברסיטאות ומשרד האוצר, לגבי שקיפות שכרם של עובדי האוניברסיטאות בכל הדרגות. יו"ר הוועדה לתקצוב ותכנון, מנואל טרכטנברג, אמר ל-ynet כי לא יירתע מלהטיל סנקציות על מוסדות שיתגלו בהם חריגות משמעותיות בהוצאות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השר ברוורמן. "הזדמנות היסטורית"
    צילום: גיא אסיאג
    מומלצים