המתנחלים מתעקשים לטעות

למרות שבעיני הימין אני שמאלני בן שמאלני, אני מבקש לנתח את כל השגיאות של המתנחלים אשר ייעשו מכאן ולהבא. זאת, מתוך ידיעה גמורה וברורה שאיש מהם לא יבצע את שאמליץ לו, וכי שור מועד כמוהם ימעד היטב וייפול לתפארה בכל הבורות הצפויים בדרך.

האינתיפאדה השלישית החלה. לא בהצתה של מסגד (שמבצעיה טרם נתפסו), אלא בהכרזה של אבו מאזן בחודש אוקטובר, בה קבע כי הפלסטינים אינם יכולים לנוח, אלא חייבים לפעול. הוא הגדיר גם את גבולות האינתיפאדה השלישית: לא פצצות בתוך ישראל, לא מחבלים מתאבדים בקניונים שלדבריו רק הזיקו למאבק הפלסטיני, אלא מאבק אזרחי נגד ההתנחלויות - אבנים, תקיפות וכדומה.

בישראל כמעט לא שמענו על הכרזתו זו. היא צוטטה בעיתון כלשהו פעם אחת – ותודה, שקט. אבל אנו עדים להתרחשותה מדי יום ביומו – כל יום מדווחים על יידוי אבנים, דקירות בכבישים ופעולות עממיות מאורגנות היטב - ממש כמו שהיו באינתיפאדת האבנים של סוף שנות ה-80 – אך הכל ממוקד רק בהתנחלויות, במקום בו הקונצנזוס הישראלי סדוק, במקום אותו העולם כבר מזמן רואה כרעה האולטימטיבית – בכיבוש בגדה.

עדיין לא חדרה לתודעתנו העובדה שמדובר בקמפיין מאורגן היטב שמטרתו אומות העולם, אבל בקרוב כולנו נבין את שרואות עינינו.

כמו תמיד, הכתובת על הקיר והטפשים שולטים. המתנחלים חמומי המוח ממשיכים במאבקם נגד המדינה, ומישהו, מישהו אף שרף מסגד. טמטום כזה קשה לראות, וקשה עוד יותר לראות איך תמיד תמיד מי שקובע את סדר היום הם המחזיקים בטמטום זה.

האינטרס המיידי של המתנחלים אמור להיות רכישת אהדת תושבי ישראל, כדי ללכד את השורות למען יעמדו אחריהם ברגעי המאבק והקושי העומדים בפניהם. אך הם בשלהם: פגיעה בערכים מלכדים כמו צבא ההגנה לישראל, יריקה בפרצופו של שלטון החוק, הפקרת השטח לילידים בריונים ולנוער גבעות הנושא אידיאולוגיה פשיסטית (זו שמציבה את המדינה כערך עליון, אידיאולוגיה לאומנית וטוטליטרית) ובכך הורסים בעצם את הדרך להשגת מטרותיהם.

הם "יקחו את החוק לידיים" - מילים מכובסות המכסות על מעשים שנעשים בניגוד לחוק - הם ישרפו מטעי זיתים, ילכו ויבצעו מעשי נקם פרטיים, ומתוך בוז למדינה הנובע מתחושת עליונות מזויפת יפגעו בחיילי צה"ל.

אך בעצמם כל שעליהם לעשות מסתכם בכלום. עליהם רק לחכות למתקפות מצד הפלסטינים ולמנף אותן בתקשורת הפנימית והחיצונית. לגנות הצתת מסגדים ולהורות לקיצוני הגבעות להכות על חטא ולהצהיר אמונים למדינת ישראל וחוקיה, לא רק לתורת אבות. לשתף פעולה, כן לשת"פ, עם המדינה שהיא הורתם, ממש כמו שתורת ישראל הורתם, ולהבין שכדי להקים משפחה מתפקדת מול אויב צריך גם את אבא וגם את אמא. גם את תורת ישראל אך גם את מדינת ישראל. לדבר אלינו, ה"סמולנים" בבועת תל אביב, כי גם לנו יש מה לומר ומה לחשוב. להבין שאנחנו לא מסכימים בכלל, אבל מריבה פנימית מוזנת כרגע על ידם.

כתרגיל מחשבתי בניהול משברים ניתן לראות מולנו משבר שמהלכו וסופו ידועים מראש, וכי עד פינוי היישובים הבלתי נמנע יעברו שנים רבות רוויות מלחמות הרוגים ודם. המתנחלים מקצרים מאבק זה, על ידי האצתו, ובעיני ה"סמולניות" טוב שכך. בעיני המקצועיות – זה לא חייב להיות כך.

האמת, שימשיכו ככה. כל צעד כזה רק גורם להם נזק ומרחיק אותם מקונצנזוס שהם כה זקוקים לו. הרי גם לאחר שיקראו את מאמרי זה ויטקבקו אותו לדעת, ימשיכו במעשיהם וייפלו בבורות הברורים כל כך הפעורים לפניהם. עלו והצליחו.

בני כהן, יועץ אסטרטגי למשברים