ראש קטן

"מאוד מוזר, נורא ריק פה השנה", קיבלה את פנינו בעלת הצימר בו התארחנו, "הרבה מאוד צימרים נשארו ריקים ואין פה תנועה של אנשים כמו בשנים הקודמות".

תהינו אם גם המקומיים נדבקו בנטייה של אנשי הברנז'ה לקטר על כל דבר אפשרי הקשור לפסטיבל ראש פינה לטלוויזיה - הפאנלים, המשתתפים בהם, אלה שאינם משתתפים בהם, הרמה הנמוכה של הדיונים, הרמה הגבוהה של הדיונים, וזה שאנשים פה לא מפסיקים לקטר.

הפסטיבל חגג השנה עשור לקיומו ובשנים האחרונות עלה מפלס הבכיינות לרמה כזו, שנדמה היה שאנשי התעשייה מגיעים לפסטיבל בעיקר כדי להתמרמר מחוץ לחלל שבו מתקיימים הדיונים, בעודם מפריחים שלומות ונשיקות לקולגות, לצ'ילבות ולעיתונאי מדיה, ומחכים שתגיע העת לפתוח שולחן באחת המסעדות המשובחות, לאכול, לשתות ולקטר עוד קצת.

מרגע הגעתנו לרחבת המינגלינג שמחוץ לאולם הדיונים, הבנו ששרה מהצימר ידעה על מה היא מדברת. הנוכחות היתה דלילה יחסית לשנים קודמות והאנשים צקצקו ללא הרף ומיהרו להכריז על מותו הקרב של הפסטיבל. "זה כבר לא קורה", אמר איש תוכן סמי־בכיר באוזניי (ולא לייחוס, כי הוא בכל זאת רוצה לקבל הזמנה גם בשנה הבאה), ואם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה, היה לי מספיק כסף לאכול בדוריס קצבים.

בוקר דליל באוהל ההתככחויות. פסטיבל ראש פינה (צילומים: רועי חביב)

מי שטרח וסקר את הרחבה המרכזית, שם למעשה התרחש רוב האקשן, בוודאי שם לב כי פרצופים רבים ומוכרים חסכו לעצמם את הנסיעה - כמו, לדוגמה, גיא פינס, ארז טל, מנחם הורביץ וירון לונדון. אלה שכן הטריחו את עצמם לעלות עד לצפון הרחוק עשו זאת במשלחות מצומצמות (יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10, שהגיע לבדו ואבי וייס, מנכ"ל חברת חדשות 2, שהיה אף הוא נציג בודד של הגוף בראשו הוא עומד).

גם המפיק ההולנדי המפורסם ג'ון דה מול, אבי "האח הגדול", שלמענו, כך נטען, הוזז מועד הפסטיבל, הבריז בסופו של דבר עקב לוח זמנים צפוף. גם כוכבי הילדים, שבשנים הקודמות הכניסו קצת צבע וגרמו גם לילדים המקומיים לגלות עניין בפסטיבל, נעדרו השנה, וכך נאלצו הילדים שהתגודדו מחוץ למתחם לחזר אחרי עיתונאים בני תמותה, תוך זעקות "אתה מפורסם?".

למה לייחס את הדלילות? כנראה שהמיתון עצר גופי תקשורת מלרכוש כרטיסים רבים עבור עובדיהם (ב־490 שקל הכרטיס). גם תחושת המיאוס הכללית מהפסטיבל, שרק לעיתים נדירות יוצאות ממנו בשורות של ממש, הביאה רבים לממש את "איומם" ולא לבוא השנה. ואולי בגלל המועד, שהתאחר השנה ונפל כבר בתוך חורף גשום וקר וחג החנוכה.

תופעה שבלטה במיוחד היתה המגיחים - כל אנשי התקשורת שצצו לסשן התחככות חפוז ושבו למרכז כבר באותו היום, לצערם הרב של בעלי הצימרים.

אבל, הבלים בצד, לראש פינה הגענו גם כדי להחכים, ללמוד, לשמוע ולהשמיע ולא רק כדי לרכל עם קולגות. התוכנייה דווקא הבטיחה דיונים רלוונטיים ומסקרנים בסוגיות הכי מרכזיות שעומדות על הפרק באחת השנים הכי קשות שידעה התעשייה המקומית. אבל במציאות שוב הוכח שרוב אנשי התקשורת מגיעים כשהם שבעים ממילים כמו רגולציה, וקשה להיזכר בפאנל שיצאה ממנו בשורה חשובה, תובנה מרתקת או הסכמה מעוררת אופטימיות.

פאנל הפתיחה

הפסטיבל נפתח בפאנל ראשון מרתק. ככזה זה כשהאנשים הכי חשובים בתעשיית הטלוויזיה משוסים זה בזה. גיא רולניק, מייסד "דה מרקר", הנחה את הפאנל בו לקחו חלק אבי ניר מנכ"ל קשת, אבי צבי מנכ"ל רשת, יוסי ורשבסקי מנכ"ל ערוץ 10, הרצל עוזר מנכ"ל HOT, רון איילון מנכ"ל yes, והפרסומאי הבכיר אייל חומסקי. זה היה בדיוק מסוג הדיונים שהברנז'ה מתענגת עליהם וכתבי המדיה מלקטים מהם את הפנינים ומעלים מהר מהר לאתרי האינטרנט - ירידות, לכלוכים ועקיצות.

הרי לא בכל יום קורא ורשבסקי ל"האח הגדול" - "המיץ של האשפה", ומותח קו בין הטיעון של קשת כי הצופים יודעים מה הם רוצים לימיה האחרונים של רפובליקת ויימאר, לפני עליית הנאצים.

עקיצת פתיחה. מימין: רולניק, ורשבסקי, עוזר, איילון, בר, ניר, חומסקי

ניר (שטען ש"האח הגדול" זה דוקו מעולה) לא נשאר חייב וענה לו שבקשת, לעומת ערוץ 10, עושים טלוויזיה שהם מאמינים בה. זאת אחרי שוורשבסקי הודה כי ערוץ 10 משדר גם דברים די גרועים, רק כי אין לו ברירה. הוא גם הודה כי ייתכן שאינו האדם הנכון לנהל את ערוץ 10, משום שהוא לא איש טלוויזיה מובהק.

גם בגזרת HOT ו־yes נשלפו החיצים הארסיים, כשאיילון ועוזר לא התאפקו ובהנאה גלויה לחצו איש על יבלותיו של חברו. עוזר הציע למנכ"ל yes עזרה בהקמת שירות ה־VOD שחברת הלוויין עושה לו בימים אלה פיילוט בקרב עובדיה, ואיילון השיב שיותר חשוב השירות - נקודה כאובה אצל HOT. עוזר, שנחשב בשר טרי בפאנלים של ראש פינה, הפתיע את המנחה רולניק בכישורי העקיצה שלו וקינח באומרו, "אני יכול להבטיח לך שהשירות שלנו יהיה טוב יותר הרבה לפני של־yes יהיה VOD".

הכוכבים

כוכבים של ממש לא כל כך היו בפסטיבל. הטאלנטים הבכירים בחרו להישאר בתל אביב. בהיעדרם היו הפרצופים המוכרים ביותר אלה של האנשים מהצד השני של המצלמה - מפיקים כמו גיא המאירי ואלעד קופרמן, פרסומאים כמו ספי שקד ואנשי תוכן דוגמת יונה ויזנטל, סמנכ"ל Yes, שזכה בתואר איש התוכן של העשור. מי שכן בלט בפסטיבל היה דודו טופז, שהצליח לעורר פרובוקציות גם מהקבר.

טופז זכה בתואר טאלנט העשור בתחרות אנשי השנה שערך הפסטיבל ביחד עם אתר האינטרנט וואלה! - בחירה משותפת של הגולשים בבית ושל באי הפסטיבל, שהצביעו בעמדת מחשבים שהוצבה לצורך זה. הבחירה בטופז הסבה אי נעימות למארגנים ועורך התוכן של הפסטיבל, העיתונאי והקולגה ירון טן ברינק (עורך "רייטינג"), טען ברגע ההכרזה כי הוא לא פוסל את האפשרות שמישהו ממקורביו של טופז עבד שעות נוספות בהצבעה כדי להבטיח את הזכייה.

דודו טופז ז"ל. זכה בתואר טאלנט העשור בתחרות אנשי השנה

לאחר מכן המשיך הראשון בבידור לככב בפאנל "מותו של הסטאר", שעסק בו כמשל לטאלנטים שהתעשייה מאפשרת להם לפעמים לחרוג מהגבולות עד להתרסקותם. באותו פאנל, אותו הנחה עורך מוסף הארץ, שי גולדן, השתתפו גם טמירה ירדני, גל אוחובסקי והפסיכולוגית אריאלה גניגר (אשתו של עמי, מארגן הפסטיבל). ירדני התפלצה כשאוחובסקי אמר שכוכבים שנולדים בגיל 21 עלולים להתחרפן במהרה ולכן זמרים מתאבדים לפעמים בגיל 27.

הפאנל נגע בעובדה כי קיים קשר שתיקה בין טאלנטים ועיתונאים לגבי התנהגויות לא נאותות של טאלנטים, בבחינת הכתובת שוב על הקיר, אך כולם שמחו להסכים כי מקרה טופז 2 לא נראה באופק.

גורם מפריע

כמו בכל מסיבה יש את הילדים הרצויים ואלה המוקצים, כשהפעם על תקן הילד המוחרם תפקדה הרגולציה, הרשות השנייה המכופפת את גופי השידור (או לפחות מנסה) על פי חוקיה. "אם אצליח מול הרגולטור, אפתור את רוב הבעיות שלי", אמר מנכ"ל רשת, אבי צבי, בפאנל הפתיחה והוסיף: "הרגולציה מפגרת אחרי המצב. היא פותרת את העבר ולא מייצרת את העתיד. 80 אחוז מהבעיה שלי היו נפתרים אם לא הייתי משלם תמלוגים לזיכיון".

גם בראיון הפרידה שהעניקה יושבת ראש הרשות השנייה נורית דאבוש לעיתונאי "ידיעות אחרונות", רז שכניק, היא תלתה את חוסר היכולת של הגוף בראשו עמדה לאכוף את החלטותיו בכך שלא ניתנות לו שיניים של ממש: "תנו לנו כלי אכיפה כמו שיש למועצת הכבלים והלוויין, ששם קונסים מהיום למחר, וראה זה פלא - אין הפרות. אנחנו דנים בהפרות אחרי שנה וזה כבר לא רלוונטי, עם שימועים על גבי שימועים על גבי שימועים".

המפיק עמי אמיר העלה נקודה חשובה בקשר למאבק של המפיקים בהקלות שמבקש ערוץ 10. ההתנגדות של איגוד המפיקים להשקעה בריאליטי ובבידור לעומת תמיכתם בתוכניות סוגה עילית בלבד, פוגעת בחלק מהמפיקים שמתפרנסים מאותן תוכניות בידוריות. אמיר אפשר מבט לתוך הפילוג בקרב המפיקים, בשל הדרישה לסוגה עילית בכל מחיר שתפגע בחלק מהם.

"אולי כדאי להקים איגוד של מפיקי טלוויזיה אחרים, של ז'אנרים שאינם סוגה עלית", הציע אמיר, "אם מישהו ירים את הכפפה הזאת, אצטרף ליוזמה בשמחה".

טעות, טועים, טעינו

"אני אגיד משהו ואצטער עליו", אמר אבי צבי בדרמטיות, ופצח בשרשרת הלקאות עצמיות על אובדן הדרך המקצועית של רשת, שנעשתה, כך הזכיר במובלע, בקדנציה של קודמו, יוחנן צנגן. "רשת ניסתה לעשות מה שהיא לא מאמינה בו ומה שהיא לא יודעת לעשות. עשינו שגיאות". כדוגמאות הביא צבי את "הפוליגרף", אותו כינה בעדינות "תוכנית בעייתית" ואת "מפרץ האהבה", שזכתה לתואר "המיץ של הזבל". מנכ"ל רשת גם תיאר את מצבו מאז נכנס לתפקידו לפני שבעה חודשים כמי שמעלה תוכניות ששוכבות במדף ועדיין לא החל לעשות את הטלוויזיה שהיה רוצה לראות ברשת. הוא סיכם בהבטחה לעשות טלוויזיה טובה יותר בשנה הקרובה.

גם ורשבסקי הודה בטעות שנעשתה באותו הפסטיבל בשנה שעברה, כאשר כינה את איש הפרסום אילן שילוח ואת חבריו הפרסומאים "חזירים", בעקבות עמלות היתר הגבוהות שהם גובים. "לא התכוונתי להגיד לאילן שילוח שהוא חזיר", אמר ורשבסקי, "אני חושב שעשיתי עוול לאילן והיה לי קשה לא לדבר איתו שלושה חודשים בגלל האמירה הזו".

המאכזבים

אין ספק שממבט חטוף על התוכנייה שהוצמדה לתג השם שלנו יכולנו להחליט אילו פאנלים מעניינים יותר ואילו פחות, אך לצערנו לפעמים גם פאנלים מבטיחים עם אנשים מרתקים עלולים לאכזב. כך היה בפאנל "כולם אוהבים שקשוקה" בהנחיית קרן נויבך ובהשתתפות אילנה דיין, גיורא יהלום, אייל אופנהיים, יואב שמיר ומנשה סמירה, שהפך שוב לפאנל שמדבר על כספים ועל השקעות כלכליות בז'אנר הדוקומנטרי וכמעט פסח על התרומה הגדולה של הז'אנר לחברה הישראלית.

גם טענות מסעירות בסוגיה האם תוכניות הדוקו והתחקיר נכנסו לוואקום של מהדורות החדשות, שלא מטפלות בנושאים האלה, לא עלו. סמירה, יו"ר הרשות השנייה, יצא נגד הקביעה הפופולרית לאחרונה שאין זה מתפקיד הערוצים המסחריים לספק תמהיל איכותי של שידורים, אלא לעשות כסף, בעוד הערוץ הראשון הוא זה שצריך להפיק דרמות רציניות ודוקו איכותי: "לערוץ 2 ו־10 יש אחריות אף גדולה יותר לתת תמהיל שכולל דוקו, הם לא מכונות להדפסת כסף". סמירה קלע בול כשאמר "הנושא של הפסטיבל הזה הפך להיות איך עושים כסף ולא איך עושים טלוויזיה".

גם הפאנל "זה ייגמר ב־HBO", בהשתתפות העורך יורם מנדל ("מסכים"), חגי לוי (יוצר "בטיפול"), דורון צברי ("מחוברות"), אבירם בוכריס ("רד בנד") וקרני זיו (סמנכ"לית התוכן של HOT), אותו הנחה גל אוחובסקי, לא תרם רבות להעשרת הידע שלנו. אם ציפינו שיגלו לנו את הסוד, או לפחות ירמזו לנו איך מוכרים סדרה לחו"ל, הרי כל מה שהחבורה המוכשרת הזאת מכרה לנו הוא סיפור מיתמם ונחמד, כי בזמן יצירת הסדרה לא עוברת בראשם המחשבה על מכירה לחו"ל וכי כל מה שמעניין אותם הוא שהסדרה תצליח קודם כל בישראל.

אלכס אמר לי שעדיף להישאר בבית. ספקטור ובר און

לאחר הפאנל הסכים מנדל להרחיב ואמר כי אנשי תוכן מחו"ל מתעניינים בישראל, כי "הם אוהבים את הדבר האחר ואת הרעיון שאנחנו עושים רעיונות טובים ובזול. זה לא שאין להם כסף לקנות ולהפיק, אבל הרעיון הזה קורץ להם כי הוא שונה ואחר. לאחרונה, בשבוע אחד שהייתי בלוס אנג'לס הצלחתי להשיג פגישות יותר ממה שהשגתי בתקופה שחייתי שם".

מי שקיווה שהפאנל בנושא יחסי הגומלין בין הטלוויזיה לאינטרנט יספק מבט מעמיק אל עתיד התחום המרתק הזה התאכזב כשהדיון התרחק מהמודל האמריקאי של HULU לעבר וויכוחים בסגנון 'למי יש יותר גולשים ונגן ווידאו יותר חדשני'. בין לבין היו המשתתפים כמו יונה ויזנטל, יובל נתן (מאקו) ופיני אסקל (נענע10) סקפטים לגבי האפשרות להרגיל את הגולשים לשלם על תוכן וידאו באינטרנט.

נקודת אור

אבל היו גם רגעים מעניינים. מי שזכתה לכבוד רב בפסטיבל הזה ובצדק היתה אילנה דיין, שמלבד תואר עיתונאית העשור כיכבה בפאנלים ואף זכתה לכיתת אמן, אותה העבירה עם בן שני וגלעד טוקטלי. שני וטוקטלי סיפרו רשמים מרתקים מעבודתם מול גיבורי הסיפורים, החלטות קשות והמאמץ לרגש בלי להיות מלודרמטיים.

דיין תיארה דילמות מקצועיות ומוסריות שעולות בזמן שהיא, יחד עם הקולגות, מנווטת את הספינה בת 16 העונות של "עובדה".

עיתונאית העשור. דיין

"לפני כל פרומו על כתבה קשה שעלולה לפגוע באנשים, אני מתקשרת אליהם ושואלת אותם אם הם רוצים לראות את הסרט לפני או אם הם רוצים להגיד משהו. אני לא חייבת להתקשר אל האדם ולדבר איתו, אבל אני מרגישה צורך לעשות את זה. זה חלק מהעבודה שלא מגיע למסך ולידיעת העולם בחוץ". דיין גם הודתה שחלק מהעניין הוא מירוק מצפונה שלה.

• עוד על פסטיבל ראש פינה, מי זכה במענקי פיתוח לסדרות טלוויזיה ואיזו כותרת סיפר שר התקשורת - בגיליון פנאי פלוס החדש