"רב" שיח
הדיון הנרחב סביב דבריו של יאיר לפיד בישיבת פתח תקווה הזכיר המולת חסידים המתכנסים לשמוע את רבם. אבל חשוב יותר מכל מה שאמר היה עצם הביקור - השיג והשיח
רבי של חילונים. כך, לא פחות ולא יותר, הציג יאיר לפיד את עצמו בשיחה בפני תלמידי הישיבה התיכונית בפתח תקוה, ערב חג החנוכה. מסתבר שלא רק לפיד מבקש ליטול לעצמו תואר נכבד ויוקרתי זה, גם בציבור הדתי מתייחסים לדבריו בחרדת קודש. אחרת קשה להבין את הניתוח המעמיק והיסודי שהעניקו למוצא פיו של לפיד. הם החלו לנתח את שיחתו בפני התלמידים כטקסט דתי לכל דבר. לפני ולפנים. הפוך בה והפוך בה. כל אות ותג נדרשו.
בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת וכמעט באותו מספר גם נדרשים דבריו של לפיד. כאותו אדמו"ר חסידי שהמולת ורעש המתכנסים מפריעים לשמע דבריו וחסידיו מתהלכים אנה ואנה ושואלים: "מה הוא אמר?", כך ביקשו המתפלפלים לחפש פשט, דרש, רמז וסוד בדברי האדמו"ר החילוני.
שלא תבינו לא נכון. חשוב מאוד מה שלפיד אמר לתלמידים. חשוב מאוד להתמודד עם המסרים שלו. אבל זה לא העיקר. מה שחשוב הרבה יותר הוא עצם המפגש, עצם הדיאלוג. עצם העובדה שלפיד ראה חשיבות להגיע למוסד חינוכי גדול וחשוב של הציבור הדתי-לאומי. הוא ידע היטב שזה רחוק מלהיות המגרש הביתי שלו. רחוק מאוד מהברנז'ה הטבעית שלו. אבל הוא בא להשמיע וגם לשמוע. לא להתריס, אלא להציג את עמדתו. לא להתעמת לשם העימות, אלא לפרוש את משנתו ואת נקודת המבט שלו. לא בהתנשאות, אלא בכבוד. זה סימן שללפיד חשוב הקשר. זה אות מובהק כי לפיד מבין כי הידברות היא הכרחית. כי אין תחליף לאחדות הגורל, לערבות ההדדית, עם כל המחלוקות וחילוקי הדעות. וזה, הרבה יותר ממשפט כזה או אחר על מתיוונים או על הרמב"ם, חשוב ומשמעותי.
הנקודה המהותית היא לא במה שנאמר, אלא בכך שהוא זומן, שרצו לשמוע את אשר על ליבו, שהפגינו אומץ לב חינוכי אמיתי והרבה ענווה. לא מתוך חולשה, אלא מתוך עוצמה. שלא חששו לחשוף את התלמידים הצעירים לעמדות שונות מאלה שהם מתחנכים עליהם. שגילו בגרות, סובלנות ופתיחות בנכונות לארח אותו ולתת ללפיד במה מכובדת להשמיע לתלמידים אמת שונה ומאתגרת שלא בהכרח נעימה לאזניהם. שהוכיחו כי בטחונם העצמי בדרכם לא מתערער בקלות מכל מפגש עם עמדה אחרת ושונה. נהפוך הוא. הם מתפתחים ומתחזקים מתוך שאלות, מתוך ספק, מתוך התלבטות, מתוך הקשבה, מתוך התמודדות.
ואל יהיו כל אלה לזוטות בעינכם. המהלך של ראשי הישיבה התיכונית בפתח תקוה, אינו פשוט כלל ועיקר. הוא לא בדיוק "עובר חלק" בציבור הדתי-לאומי כולו. הם בוודאי חוטפים "ריקושטים" לא קלים. אני משוכנע כי רבים מעמיתיהם מסתייגים מהאושפיזין המפתיע הזה שבחרו לעצמם. מוסדות חינוך דתיים-לאומיים רבים לא היו מעלים בדעתם להזמין את לפיד לשוחח עם תלמידיהם. חס ושלום. סכנת נפשות. רחמנא ליצלן. יאיר לפיד בשיחה לתלמידי הישיבה? ועוד לחנוכה? השתגעתם? זה מה שצריכים התלמידים לשמוע? ואם היה מעז אחד מראשי הישיבות ללכת כה רחוק, מן הסתם הורי התלמידים היו מתנפלים עליו בזעם וחרון אף ומטרפדים מהלך כה נועז ו"מסוכן" לילדיהם.
ועכשיו נותר רק לראות אם הפתיחות והסובלנות הם דו-סטריים. האם יש פרטנר עמוק בלב תל אביב החילונית שמוכן להזמין לשיחה בפני מאות בני נוער את ראשי הישיבה בפתח תקוה שאירחו את לפיד? לשמוע מקרוב ובאופן ישיר מה חושבים הרבנים של הדתיים? אני משוכנע שראשי הישיבה בפתח תקוה מוכנים ומזומנים. גם רבים וטובים אחרים. האם יש מי שירים את הכפפה בצד השני?
לפנייה לכתב/ת 
לפיד. העיקר שהגיע
צילום: יוני המנחם
מאיר בן-מאיר
מומלצים
