שתף קטע נבחר

סרבני שמאל מפתיעים: מפרגנים לסרבני הימין

פרשת הרב מלמד והשלטים שהונפו בגדודים נחשון ושמשון העידה שסרבנים יש גם בימין. עידן בריר, שהשתחרר מהכלא לפני מספר ימים, אחרי שסירב לשרת בשטחים: "גם הסירוב שלהם אידיאולוגי ומעורר אמפתיה, אבל קשה לי מאוד להבין את המניעים". סרבן מהימין: הסרבנות שלהם לא לגיטימית בכלל

במשך שנים מצאו אנשי הימין והשמאל בישראל כל סיבה אפשרית לריב - שטחים, כסף, רווחה ומה לא. כעת עושה רושם שנמצא יסוד אחדות לפחות עבור חלק מהם - הסרבנות. הנפות השלטים נגד פינוי בגדודים נחשון ושמשון בתקופה האחרונה הוכיחו כי התופעה שנחשבה בעבר בעיקר לנחלת פציפיסטים מהשמאל, הפכה לכלי מחאה לגיטימי גם בקרב אנשי ארץ ישראל השלמה.

 

התופעה הגיעה בימים האחרונים לשיא עם ביטול ההסדר עם ישיבת הר ברכה, עקב סירובו של העומד בראשה, הרב אליעזר מלמד, לגנות את המחאות הפוליטיות בצה"ל. בשיחה עם ynet מכירים הסרבנים משני הצדדים בדימיון ביניהם בכל הקשור לאקט הטכני של סירוב הפקודה, אך מקפידים להתנער ממניעי הסרבנות של הצד השני.

 

עידן בריר (29), איש שמאל מגבעתיים, השתחרר מהכלא הצבאי ביום שישי האחרון בתום מאסר של שבועיים לאחר שסירב לשרת בשטחים בגדוד התותחנים אליו הוא שייך במילואים. בריר סיפר ששלח מכתב סרבנות והודיע כי הוא עדין תקף כשהגיע ליחידתו.

 

למרות השוני המהותי באידיאולוגיה בין סרבני הימין והשמאל, הוא מכבד גם את הסרבנות מימין: "סרבנות היא סרבנות, לא משנה מאיזה צד פוליטי, זה מעשה טכני. המהות היא עצם העובדה שאתה לוקח אחריות על אי ציות ואתה נכון לשלם את המחיר. כשראיתי את הסרבנות מימין הייתה לי אמפתיה מסוימת לדרך הטכנית אבל לא הפוליטית. אני גם יודע שזה הדדי ואת זה גיליתי בתקופה שחיכיתי למאסר שלי, יש אצלי בגדוד מתנחלים ובוגרי ישיבות הסדר, והם הגיבו באהדה למעשה שלי יותר מכולם".

 

עם זאת, לדעת בריר "הרקע הוא שונה אידיאולוגית, גם הסירוב שלהם אידיאולוגי ומעורר אמפתיה, אבל קשה לי מאוד להבין את המניעים". על השאלה אם לחייל יש זכות לקבל חלק מהפקודות ולסרב לחלקן אמר בריר כי "היה לי ברור שכלובש מדים לא אסרב, ולכן מלכתחילה סירבתי להתגייס למילואים. לכן, יש בעייתיות עם זה שהמתנחלים לא מקבלים חלק מהפקודות של צה"ל, אבל זה תקף גם למחנה שלנו".

 

"אנחנו בכלל לא באותה קטגוריה. הסרבנות של אנשי הימין לגיטימית, אבל הם סרבנים סלקטיביים", אומרת סהר ורדי (19), אחת מיוזמי מכתב השמיניסטים 2008 ומי שהעבירה חמישה חודשים של מאסרים וריתוקים עד שקיבלה פטור רפואי והשתחררה מצה"ל. "סרבני הימין רואים פעולה כלא מוסרית רק כשהיא מפונית כלפי גזע מסוים. לפנות בתים של פלסטינים אין להם בעיה אבל בתים של יהודים כן? סרבנות השמאל רואה כל פעולה לא מוסרית כבעייתית ולא משנה כלפי מי היא מופנית".

 

ומה ביחס לבעייה המוסרית של פינוי מתנחלים מבתיהם? ורדי מודה שיש כאן בעיה. "אני תומכת באופן עקרוני באקט של סרבנות, גם אם היא מגיעה מהימין. כשמפנים מתנחלים מהבתים שלהם זה אכן דבר לא מוסרי, אבל מצד שני אני בוודאי לא אצא נגד פינוי התנחלויות. צריך לקחת בחשבון על אדמה של מי הבית נבנה. יש פה סוגיה פוליטית יותר מסובכת".

 

יערה שפריר (18), מיוזמי מכתב השמיניסטים 2009, סבורה אף היא שסרבנות על בסיס אידיאולוגי "יכולה להגיע משני הצדדים", אך לדבריה במקרה של סרבנות החיילים הדתיים מדובר במקרה שונה. "הם שמחים להתגייס כי הם מוכנים להרוג ערבים, אבל הם לא מוכנים לפגוע ביהודים. הם אומרים 'אני אתגייס ואעשה רק מה שמתאים לי'. את הפגיעה בפלסטינים הם עושים עם המון חשק, אבל כשיש הוראה לפנות יהודים מתעוררת פתאום הסרבנות. אז שיחליטו: או שהם בפנים או שהם בחוץ, זה לא יכול להיות חד-צדדי. הייתי מרוצה מסרבנות בימין אם היא באמת הייתה סרבנות. מה שהם עושים פה זה סירוב פקודה נקודתי מאוד. אם אתה מחליט להתנגד למדיניות של הממשלה - אל תתגייס".

 

"לכל אדם יש הזכות לסרב סירוב מצפוני. אני מכבד את זה שחייל אומר שהוא לא רוצה לפנות חבר מביתו ואני לא חושב שצריך להעניש אותו, אבל כאן ההשוואה נגמרת", סבור חגי מטר (26), מחותמי מכתב הסרבנים ב-2001. "הסירוב שלנו נעשה מתוך מניעים דמוקרטיים, מתוך ערכים של אי אפליה ונישול. הפעולה שלהם באה מתוך שאיפה להמשך שליטה יהודית".

  

"הם מערערים על זכות המדינה להתקיים" 

מהצד השני של המפה הפוליטית, הדברים לא נשמעים לגמרי שונים. חיים מורד (54), אחד מחותמי מכתב הקצינים במילואים שסירבו לפנות התנחלויות במהלך ההתנתקות, סבור כי סרבנות השמאל כלל לא לגיטימית. "הסרבנות שלהם לא באה מתוך המצע האידיאולוגי של המדינה. הם מערערים את הזכות שלנו לקיום במדינה, זו לא סרבנות אמיתית. הם עושים איפה ואיפה, לערבים זה כשר - ליהודים לא.

 

בהתייחס לדבריו של הרב מלמד, אומר מורד כי אסור לחייל לסרב פקודה בעת קרב, אבל ברגע שחייל יוצא מהמסגרת אליה התגייס וצריך לעשות מעשה פוליטי - המצב שונה. לדברי מורד, הוא ועמיתיו צפו ב-2005 את התגברות תופעת הסרבנות מימין. "אמרנו שזה לא התפקיד של הצבא לפנות ולגרש יהודים כי זה יהרוס את הצבא.

את התוצאות אנחנו רואים היום - יותר ויותר סרבנים. פקודה לגרש יהודים ולפרק יישובים היא בלתי חוקית בעליל ודגל שחור מתנוסס עליה".

 

קצין מילואים אחר שחתם על המסמך לפני כארבע שנים הוא יצחק שדמי (60) וגם הוא אינו מסכים להשוואה בין סרבני הימין לסרבני השמאל. "סרבנות הימין נובעת מהוויכוח על תפקידו של צה"ל. סרבנים כמוני מסרבים להכיר בכך שתפקידו של צה"ל לפנות יישובים. לחייל אסור לסרב לפקודה במסגרת הצבא, אבל אם השאלה היא מצפונית ולא קשורה לתפקידו של הצבא, אז לא משנה אם אתה מצד ימין או שמאל, למטה או למעלה - חובה לתת לחייל את האפשרות לסרב. באותה מידה אם הממשלה תחליט מחר שצה"ל צריך לבנות יישובים והשמאלנים יתנגדו לכך בטענה שזה לא תפקידו של צה"ל - אני אתמוך בהם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סירב למילואים בשטחים. עידן בריר
סהר ורדי. סרבנות סלקטיבית
צילום: activestills.org
או שהם בפנים או שהם בחוץ. שפריר
צילום: מגד גוזני מאקטיבסטילס
מורד. השמאל עושה איפה ואיפה
מומלצים