צה"ל: שוחררת תוך שנה? לא תוכר כחייל משוחרר

מתכננים מהפכה: במערכת הביטחון מקדמים מהלך חקיקתי לשלילת זכויות מחיילים שלא השלימו לפחות 12 חודשי שירות צבאי - כך נודע ל-ynet. יוצאים מהכלל יהיו משוחררים שיוכיחו כי נפלטו מצה"ל בגלל פציעה בפעילות מבצעית, ויקבלו אישור אישי על כך מראש אגף כוח אדם (אכ"א).

המטרה, על פי יוזמי ההצעה: לחסוך, בשלב ראשון, מיליוני שקלים בשנה ממענקי שחרור, שיופנו לטובתם של אלו המשלימים שירות מלא - אך זו רק ההתחלה. בעתיד, עשוי השינוי להביא לחיסכון הולך וגדל בתקציב הביטחון, עם הצמצום ההדרגתי במספרם של נכי צה"ל - שלא יוכלו לזכות במעמד זה אם לא יוכרו תחילה כחיילים משוחררים. בין השורות, רומזים בצה"ל כי ההצעה נועדה להילחם באלפי רמאים ופרזיטים שסוחטים כסף ממערכת הביטחון.

מתוך המסמך שהגיע לידי ynet

מנגד, גורמים משפטיים בתוך צה"ל ומחוצה לו מותחים ביקורת על המהלך, וטוענים כי מדובר בפגיעה קשה בחיילי צה"ל. "מה יעלה בגורלו של חייל שנפצע בתאונת עבודה, או אחר שלקה בסרטן בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים?", הם תוהים, ואף מתריעים על כך שמדובר למעשה בחלק ראשון מתוך מהפכה שבסופה יצומצם היקף נכי צה"ל: "זה יביא לאפליה בין דם לדם". 

"להבדיל בין פצוע מעזה לשיכור שעשה תאונה"

המסגרת החוקית לגבי מעמדם של משוחררים מצה"ל נקבעת בחוק קליטת חיילים משוחררים. מערכת הביטחון מעוניינת לחולל מהפכה של ממש בחוק זה, כבר במהלך 2010. על פי נתוני מערכת הביטחון, מדי שנה משתחררים מצה"ל אלפי חיילים מטעמי בריאות, בטרם השלימו שנת שירות אחת. רק במקרים בודדים מתוכם, אומרים בצה"ל, הפגיעה הרפואית היא תוצאה של פעילות מבצעית או מאימון.

על פי המצב החוקי כיום, משוחררים אלה מקבלים באופן אוטומטי וגורף מעמד של "חייל משוחרר". מעבר למשמעות המיידית של מעמד זה - קבלת מענק שחרור ופיקדון, וזכויות שונות כגון תנאים מועדפים למשכנתא - יש לו משמעות מרחיקת לכת נוספת:

הצעת השינוי אמנם אינה מזכירה זאת, אולם קבלת מעמד של חייל משוחרר מהווה שלב הכרחי בדרך לרכישת מעמד של נכה צה"ל. התנאים לרכישת מעמד כזה הם מקלים יחסית - כל מי שהוכח שפגיעתו הבריאותית נגרמה בצורה זו או אחרת על ידי שירותו הצבאי. אולם על פי ההצעה החדשה, רבים מהם לא יגיעו כלל לשלב זה, שכן לא יוכרו מלכתחילה כחיילים משוחררים.

שם, למעשה, נמצא "הכסף הגדול", בצורת קצבאות חודשיות לכל החיים, ומימון טיפולים רפואיים שעשויים לעלות למערכת הביטחון הון עתק. לפיכך, בסופו של דבר, לאורך השנים, עשוי השינוי בחוק להביא לחיסכון משמעותי הרבה יותר בתקציב הביטחון. אותם אלפי נכים לא יזכו עוד לסיוע מצה"ל - ויצטרכו להסתמך תחת זאת על הביטוח הלאומי ומערכת הרווחה.

כבר זמן רב מעוניינים בצה"ל לשנות את המצב הזה, וכעת, לראשונה, נמצא מי שייזום מהלך בעניין. בשבוע שעבר הפיץ בני כהן, המשנה ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון, מסמך פנימי לגורמים במשרד הביטחון, לגורמים משפטיים בכירים ולבעלי תפקידים אחרים, המתבקשים להשמיע בתוך 21 יום את הערותיהם, לפני שיונח המסמך על שולחן הממשלה.

המסמך, שכותרתו "תזכיר חוק קליטת חיילים משוחררים", כולל הצעה לעריכת כמה שינויים בחוק. מדובר אמנם בשינוי כמה משפטים בודדים, אולם המשמעות תהיה מרחיקת לכת. השינוי המוצע קובע כי רק ראש אכ"א, קצין בדרגת אלוף, יוכל לאשר מעמד מסוג זה עבור חייל ששוחרר בטרם השלים את שנת שירותו הראשונה, ורק אם הגיע למסקנה שהפגיעה הבריאותית שבעטיה שוחרר אותו חייל נגרמה בגלל פעילות מבצעית או אימון. על פי ההצעה, ראש אכ"א ייעזר לשם כך בוועדה מייעצת, אך לא יהיה מחויב להישמע להמלצתה.

טקס השבעת טירונים מגולני. ארכיון (צילום: דובר צה"ל)

המהלך זוכה לתמיכה רחבה במערכת הביטחון, שם מסבירים כי מטרתו היא ליצור הבחנה ברורה בין מי שמבצעים שירות מלא ותקין לבין מי שבוחר לסיים את שירותו באופן אחר. "בשנים האחרונות, אנו ערים למגמה לפיה חיילים רבים אינם מסיימים את שירותם", אומרים גורמים במערכת. "אצל רבים מהם, זה קורה באופן שמעלה שאלות אתיות בדבר הסיבות. מי שנפצע בנסיבות מבצעיות, גם ימים ספורים לאחר גיוסו - יוכר כחייל משוחרר. יתר המשתחררים יוכלו לערער על החלטתם שלא להקנות להם מעמד זה. בסופו של דבר, לא ניתן להתייחס למי שנפצע בפעילות מבצעית ברצועת עזה למי שנסע בשכרות בחופשה ונקלע לתאונת דרכים".

עוד הזכירו הגורמים, כי על פי ההצעה, הכסף שייחסך ממענקי שחרור ופקדונות של אלפי חיילים בשנה, יופנה לאותם חיילים המתמידים בשירותם, לתקופה של 34 חודשים לפחות - ואלו יקבלו מענק גבוה בשיעור 1%.

"יותר מדי כוח בידיו של ראש אכ"א"

מנגד, גורמים משפטיים רבים חולקים על השינוי המתוכנן, וטוענים כי הוא בעייתי ביותר. לדבריהם, אם ייכנס השינוי לתוקף, צפוי חייל קרבי שנפצע בפעילות מבצעית לקושי ביורוקרטי בדרך להכרה כ"חייל משוחרר", הן בפני הוועדה והן בפני ראש אכ"א - תהליך לא קצר, שעשוי לפגוע באותם חיילים שלא לצורך.

מעבר לכך, אומרים אותם גורמים, אלפי חיילים שנפלטו מצה"ל בנסיבות אחרות יישארו ללא מענה. "מה גורלו של חייל שנסע ברכב צבאי להעביר ציוד ונפצע בתאונה, או למשל, חייל שמצב בריאותו הוחמר במהלך חודשי שירותו הראשונים?", הם שואלים, ומוסיפים כי בלא מעט שחרורים רפואיים מצה"ל, יש קושי לקבוע בוודאות אם הבעיה הרפואית קשורה לפעילות הצבאית. הדוגמה המוכרת ביותר בהקשר זה היא החיילים שצללו בקישון - ורק לאחר שנים התברר כי לקו בסרטן.

עוד טוענים המקטרגים, כי השינוי בחוק יפקיד בידיו של ראש אכ"א כוח עצום ומסוכן, שעשוי להיות מתורגם באופן בעייתי. זאת ועוד, הגורמים מעריכים כי המשמעות העתידית של השינוי המוצע תביא גם לשינוי בהכרה בנכי צה"ל, כך שמי שלא הוגדר "חייל משוחרר" לא יוכל להגיש בקשה להכיר בו כנכה צה"ל בעתיד.

"מעבר לפגיעה הסמלית במעמדו של צה"ל כצבא העם, הדבר יביא גם לכך שיהיו אנשים שנפגעו בצה"ל, ועקב כך יישללו זכויותיהם הבסיסיות", אומר עו"ד אלי סבן, מומחה לתביעות נגד משרד הביטחון. "אדם כזה לא יוכל לפתוח דף חדש בחייו, כאשר הזכות המינמילית שהייתה פתוחה בפניו כיום - תיסגר. החלת מבחן זה תגרום לאפליה קשה בין דם לדם, שלהערכתי לא תעמוד במבחן בג"ץ".