הדואר האלקטרוני חי ובועט
אימייל, דואר אלקטרוני, דוא"ל או איך שלא תבחרו לקרוא לשירות שכולנו התרגלנו אליו, אולי איבד מעט מהזוהר שהיו לו בימים עברו, אך הדיווחים על מותו מוקדמים מדי
38 שנים עברו מאז נשלחה הודעת הדואר האלקטרוני הראשונה, והוא מהווה את השירות השני בפופולריות לשימוש באינטרנט, אחרי גלישה באתרים כמובן.
הספדים לאימייל אולי מהווים כותרות מושכות בעיתונות הטכנולוגיה בעולם, אך בתגובה לכל פרסום המודיע בחגיגיות על מות האימייל, צצים אחרים המראים אחרת. אז מהו מקומו של דואר אלקטרוני בעולם של מדיה חברתית ומסרים מיידים? של הכאן והעכשיו?
היורשים לכאורה
אסכולת המספידים המוקדמים, ברובם אנליסטים ועיתונאי טכנולוגיה, טוענים שהפייסבוק והטוויטר הורגים אט-אט את האימייל. חלקם אף ממהרים להכריז שמוצרי תקשורת חדשים כגון Google Wave הם שינחיתו את המכה הניצחת שתחסל את האימייל באופן מוחלט. לדבריהם בעולם של מדיה זורמת ופס רחב מהירות היא הכול ומגוון שירותים הולך וגדל מאפשר תקשורת מהירה, יעילה וכיפית יותר מאשר פרוטוקול הדואר האלקטרוני הוותיק.
אם בעבר היינו שולחים מיילים ארוכים ומפורטים לחברים המתארים את חופשתנו במדינה זרה, לעתים בצירוף תמונות, כיום עדכוני הטוויטר, התמונות בפייסבוק והסרטונים ביו-טיוב מעבירים לחברים את החוויה באופן מידי ומוחשי יותר.
וכמובן שהם חוסכים למשתמשים גם את הזמן הנדרש לכתיבת המכתב המפורט. מעבר לכך, במקום לשלוח הודעת דואר אלקטרוני לחבר בשביל לשאול אם כבר יצא מהמשרד, למשל, אפשר להעיף מבט בסטאטוס שעדכן ברשת החברתית החביבה עליו, או לחילופין, לשאול באמצעות מסר מיידי מסוג זה או אחר (אם בהודעת טקסט סלולרית או הודעה באחת מרשתות המסרים המיידים הרבות).
זמן הוא כסף
אחד היתרונות הברורים של יישומי מדיה חברתית על פני אימייל היא יכולת הסינון והניהול של המידע הנכנס באופן נוח ויעיל יותר. נכון, אפשר להחיל על תיבת הדואר האלקטרוני מני חוקים שימיינו את הדואר באופן אוטומטי ויקלו על קריאתו, אבל כמות המידע הלא-מסונן עדיין תהיה עצומה. לא פעם נתקלנו במצבים שהם נדמה שהנבירה באימיילים המצטברים בתיבת הדואר הנכנס גוזלת זמן יקר ופוגמת בפריון.
חסרון נוסף שאין להתעלם ממנו הוא דואר הזבל, שהפך מזמן למטרד הקבוע הממתין לכולנו בתיבת המייל, על אף החקיקה נגדו ושלל הפתרונות בשוק המתיימרים לסנן את הזבל מהדואר במגוון שיטות ואלגוריתמים מתוחכמים. נכון להיום, מעל 80 אחוזים מכלל תנועת האימיילים ברשת הינה של דואר זבל מסוגים שונים, לרבות דיוג (פישינג) ומיני מזימות בסגנון העוקץ הניגרי.
הספאם רק מתחיל את התפשטותו ברשתות החברתיות ואלו נלחמות בתופעה בכל כוחן בעוד דואר הזבל הפך כבר לחלק בלתי-נפרד כמעט משירות האימייל ולא קיימים כמעט שירותי דואר אלקטרוני ותוכנות דואר שאינם מציעים סוג זה או אחר של סינון דואר זבל.
שלח / קבל
רשימת החסרונות של הדואר האלקטרוני ארוכה ועודנה מתארכת. החל מריבוי כתובות של משתמשים וכלה בחוסר מהימנות של מדיום, בו לא נהוג לדרוש מנמען אישור קבלה – הסיבות להגר לאמצעי תקשורת אחרים הן רבות מאי-פעם. ועם זאת, מה מבדיל את פרוטוקול הדואר האלקטרוני מטכנולוגיות אחרות שפגו להן מהעולם, כמו Gopher ו-Archie?
התשובה המתבקשת היא אירונית במקצת: כל שירותי הרשתות החברתיות השונות שרבים ממהרים להכתיר כ"רוצחי האימייל", דורשים לצורך ההרשמה כתובת דואר אלקטרוני. יתרה מכך, פייסבוק, טוויטר, לינקד-אין ורשתות חברתיות אחרות דואגות למשוך את הגולשים לבקר באתר על ידי משלוח עדכונים לדואר האלקטרוני כשנשלחת למשתמש הודעה פרטית או מצטרף לו עוקב חדש.
סיבה נוספת לחייו הארוכים והפורים של האימייל היא כמובן המשתמשים העסקיים, המשתמשים בו למרב התקשורת העסקית שלהם, בין היתר כי רשתות מסרים מיידיים ואתרי רשתות חברתיות חסומים לא פעם לגלישה בארגונים גדולים.
אמנם, חלק נכבד מהתקשורת עם לקוחות הועבר לאמצעים מיידיים יותר, כמו תמיכה טכנית ושירות מקוון, הקיימים כבר תקופה ארוכה ואט-אט הופכים לברירת מחדל גם בשוק העסקי. מצד שני, אנו לא צפויים לראות הצעות מחיר או חשבוניות נשלחות בהודעה פרטית ברשת חברתית – יותר סביר שנמשיך לראות ארגונים גדולים משתמשים בטכנולוגיות מיושנות יותר שהוספדו כבר לפני עשורים – כמו דואר אוויר ומכשירי פקס.
קצת מספרים
האימייל אינו מת. הוא עובר סוג של אבולוציה, הנוצרת מהצורך להתאימו לדרישות המשתמש והרשת כיום. ריבוי מחשבי הכף-יד והטלפונים הסלולריים החכמים (סמארטפונים) הופך את הגישה לאימייל לקלה, מיידית וזמינה בכל מקום ובכל עת. תיבות המייל שהיו בעבר בגודל מגה-בייטים אחדים כיום מסוגלות להכיל גם הודעות עם קבצים מצורפים של עשרות מגהבייט.
מספר משתמשי הדואר האלקטרוני בעולם בשנת 2009 צפוי לעמוד על כ-1.4 מיליארד משתמשים ולהמשיך לגדול ל-1.9 מיליארד ב-2013, לפני נתוני חברת המחקרים Radicati.
לפי נתוני מרכז PEW לחקר האינטרנט בארצות הברית, 58 אחוזים ממשתמשי האינטרנט האמריקנים הבוגרים אומרים שהם בודקים את הדואר האלקטרוני שלהם כחלק מסדר היום הרגיל שלהם, בעוד אחוז המבקרים ברשתות חברתיות עומד על 27 אחוזים בלבד. חשוב לזכור שמדובר באוכלוסיה הבוגרת בלבד, וסביר להניח שילדים וצעירים נוטים להשתמש באינטרנט בצורה שונה מאשר מבוגרים.
ואחד משלנו. ynet Mail
בניגוד להשערות הגורסות כי משתמשי רשתות חברתיות ומסרים מיידיים נוטים לזנוח את הדואר האלקטרוני לטובת תקשורת מיידית יותר, מחקר של חברת נילסן העוסקת במחקרי שוק, מראה שהמציאות היא הפוכה.
על פני שנה בדקו החוקרים את כמות הדואר האלקטרוני המתקבל על ידי משתמשים שחולקו לארבע קבוצות בהתאם לרמת השימוש שלהם ברשתות חברתיות. התוצאות הפתיעו גם את החוקרים – נצפה קשר ישיר בין רמת הפעילות ברשתות חברתיות לכמות הדואר האלקטרוני המתקבל על ידי המשתמש.
נכון, ניתן לומר שחלק מהדואר הוא אותן הודעות תזכורת מהרשתות החברתיות, אבל גם אם ניקח זאת בחשבון, עדיין מדובר בתוצאה מובהקת – משתמשים של רשתות חברתיות משתמשים יותר בדואר אלקטרוני.
חי ובועט
לסיכום, מוקדם להכריז על מותו של האימייל, לסגור את האאוטלוק (או את ה-Evolution) וללכת הביתה. הדואר האלקטרוני לא גוסס, לא מת, לא מחרחר ולא הולך לשום מקום.
בעוד כל טכנולוגיה חדשה מביאה עמה נביאי זעם המכריזים על מותה של טכנולוגיה ותיקה אחרת, קווי הטלפון הנייחים טרם נעלמו מהעולם, והמצאת מדפסת הלייזר לא גרמה לכך שאנשים יפסיקו להשתמש בעטים או בעפרונות לכתיבה. כך גם הדואר האלקטרוני הצפוי ללוות אותנו עוד שנים רבות: השירות ישתנה, ישתכלל ויגדל אך לא צפוי שיעלם כליל מסדר היום המקוון שלנו.
לפנייה לכתב/ת 
