הטרדה מינית או סגירת חשבונות במסנג'ר?

הם חיכוי לי על הבוקר ליד שער בית הספר - מוטרדים ומזועזעים. ברגע שנכנסנו לחדרי האב התפרץ: "תראי, את הדברים הללו הבת שלי קיבלה במסנג'ר. העתקתי אותם כדי שתוכלי לראות במו עינייך..." הוא היה חיוור מאוד ועיני האם היו אדומות מבכי. הסתכלתי על הפתק שהגיש לי. היו כתובות בו מס' שורות מטרידות:

שתדעי לך שאת הכוסית של השכבה.

ה... שלי גדול כמו הבטן של נירית השמנה.

אני מקווה שיש לך... מספיק גדול בשבילי ובשביל החברים שלי".

הוריה של רוני (כל השמות בכתבה בדויים) נדהמו מהלשון הגסה והבוטה. רוני, שהיתה בעצמה מזועזעת מההודעה שקיבלה אתמול במסנג'ר, הראתה אותה מיד להוריה. הם ביקשו שתהיה התערבות מיידים וטיפול מקצועי בנושא.

תופעה מוכרת לילדים

ברור ומובן מאליו שעל כולנו להיות עירניים ולשים לב לתכנים המיניים שילדינו נחשפים אליהם באינטרנט, תוך כדי גלישה באתרים שונים, אבל עכשיו העניין קיבל משמעות נוספת: גם התכתבות תמימה בין חברים במסנג'ר מסוכנת לילדינו.

מי עומד מאחורי כתיבת שורות אלו? מה מטרותיו? האם מדובר בפדופיל או סוטה מין מסוג אחר?

יידעתי את מנהלת בית הספר ששיתפה גם את מחנכת הכיתה. שלושתנו נכנסנו לכיתה בה מדובר. שוחחנו עם התלמידים באופן כללי (בלי להזכיר שמות ובלי להסגיר את המקרה). ניסינו לבדוק איתם שתי שאלות מרכזיות: האם התופעה של כתיבת גסויות ורמיזות סקס במסנג'ר מוכרת להם? האם יש ביניהם ילדים שנחשפו לתופעה הזו?

הכיתה הייתה כמרקחה. כולם דיברו יחד. היו התפרצויות כעס לצד צחוקים נבוכים ודמעות. הילדים שיתפו אותנו בכך שהתופעה מוכרת. היו ילדים שסיפרו על כך שיש תלמידים ש"סוגרים חשבונות" דרך המסנג'ר עם תלמידים שהם כועסים עליהם, שיש הרבה ברוטאליות בהתכתבויות וגם הרבה רמיזות מיניות.

אחרי בירורים דיסקרטיים ושיחות אישיות עם מספר תלמידים, התברר כי מאחורי הדברים שנכתבו עומדים תלמידים מהכיתה.

הכותב המסתורי

ביום למחרת, אחרי השיחה בכיתה, הגיעו לחדרי 2 תלמידות מהכיתה של רוני. הן נראו מתוחות וניכר היה שהן מוכנות בכל רגע להתנצל ולברוח. במהלך השיחה, התברר לי כי הכותבת במסנג'ר, הייתה שירי. אור, התלמידה השנייה (חברתה הטובה של שירי), היא זו ששכנעה את שירי להתוודות בפני על כך.

לדבריהן, שירי עשתה זאת כי רוני "מרימה את האף" אחרי שיוני עזב את שירי למענה. לאורך כל הפרשה אור תמכה בשירי וידעה על מעשיה. היא חשבה ששירי צודקת בדרך שבחרה.

שירי הגיבה לשאלותיי בבכי והתנגדה ליידוע הוריה. "אל תספרי להם, בבקשה. הם יענישו אותי. זו תהיה בושה גדולה עבורם..." הסברתי לשירי שהמעשה שלה חמור ושאני חייבת ליידע גורמים נוספים על המקרה. הבטחתי לעזור לה ולתמוך בה בהמשך.

כדי להיות בטוחה שלא מדובר בכך ששירי היא קורבן לפגיעה מינית, פניתי להתייעצות עם הפיקוח, השירות הפסיכולוגי ופקידת הסעד. להחלטתה של פקידת הסעד, הגיעה חוקרת ילדים לבית הספר כדי לשוחח עם שירי. חוקרת הילדים שללה את האפשרות ששירי הייתה קורבן לפגיעה מינית. מצד אחד, שמחתי שלא מדובר בפגיעה מינית. אבל מצד שני, היה ברור שחייבים לפעול בשני מישורים כדי למגר את התופעה הזו. המישור האישי: שיחות עם שירי ושיחות עם אור, והמישור הקולקטיבי: תלמידי בית הספר.

נקמה רומנטית

ביסוד הקנאה הרומנטית, עומד הפחד להפסיד משהו בעל ערך לטובת אדם שלישי. זהו רגש קשה, היות ומעורבת בו פגיעה קשה ביותר בדימוי העצמי שלך. שירי חוותה את אחד הרגשות הקשים שמלווים את האהבה - הקנאה הרומנטית. החידוש במקרה זה היה שהיא השתמשה באינטרנט ככלי ניגוח הרסני ומרושע, כדי להתגבר על רגשות הנקם שהתעוררו בה.

האינטנרט מאפשר לנו להתבטא בצורה אנונימית ולהסתכן פחות כשאחנו חושפים את רגשותינו בפומבי. לכן יש ערוצי תקשורת ברשת (בלוגים או טוקבקים וכד'), בהם אנשים מתבטאים ללא עכבות, בצורה קיצונית ובבוטות יתר. לאור זאת, יש מספר עצום של ערוצי שנאה ברשת ולכן הרשת מהווה גם פיתוי גדול לאנשים, באותם מקרים שיש להם רצון לכך, להשתמש בכלי זה כדי להעניש, לנקום, "לחבוט" ולהרע.

בשיחותיי עם שירי וילדי השכבה, הדגשתי את הסכנות והפיתויים של הגלישה באינטרנט, אבל יותר מכל, חשוב היה לי לתת להם כלים איך להתמודד עם רגשות של כעס, קנאה, שמחה לאיד, חיזור אובססיבי וחשבונות אישיים כלפי הקרובים להם. אני מאמינה שכאשר יש מודעות לרגשות שלנו ולנזק של המעשים שבאים בעקבותיהם, אנחנו חושבים פעמיים לפני שאנחנו פוגעים. הדרך המוסרית עוברת דרך המודעות למצבים, להתנהגות שלנו כשאנחנו מתמודדים איתם ולהשלכות של התנהגות זו עלינו ועל סביבתנו. במיוחד במצבים שיש בהם פיתוי לפגוע, במסווה של האנונימיות.

כמה נקודות למחשבה:

• אם ילדיכם מכבים את מסך המחשב כשאתם נכנסים לחדרם ו"קופצים" מיד לשנות את המוצג על המסך - זו נורה אדומה! 
  

• במידה ואתם רואים סימני מצוקה אצל ילדיכם - נסו לראות מה מאחסנים ילדיכם במחשב. נסו לעקוב אחר כל צורות ההתקשרות ה"חיה" של ילדיכם (צ'אטים, דואר אלקטרוני, SKYPE ,ICQ ומסנג'ר). למרות הסלידה שבחיטוט בדברים האישיים, במקרה זה כן חשוב להסתכל ולבדוק. הסכנות שבחוסר הידע שלכם מאפילות על הצורך בשמירת הפרטיות.
  

• ילד שנפגע מהתכתבות ברשת, יכול לסבול מאוד ולפתח דימוי עצמי נמוך ואתם אפילו לא תדעו את הסיבה לכך. יש ילדים שמתביישים לשתף את ההורים. גם אם הילד שלכם פוגע בילדים אחרים, דרך התכתבות ברשת, חשוב שתהיו מודעים לכך. זה גם מצביע על מצוקה של ילדכם. במקרים אלו, אל תהססו לפנות למערכת החינוך שבה נמצא ילדכם ולבקש עזרה מקצועית.
  

• שוחחו עם ילדכם בפתיחות על הנושא. שיחות אלו יכולות למנוע בעתיד סכנות ממשיות!
  

• ד"ר רותי בן זאב , יועצת חינוכית, נשואה ואמא לשני בנים, מומחית ובעלת ניסיון עשיר בייעוץ לילדים והורים בנושאים חינוכיים. לכל הכתבות בסדרה .