שתף קטע נבחר

פורס מאז'ור

למרות הפופולריות של ה־UFC, ארגון "סטרייקפורס" - שמציע שידורים חינם וגם את האלוף פיודור אמלייננקו - מתחיל לאיים עליו ברצינות. אז עכשיו ה־UFC בטח יביא את אח שלו הגדול

יש כמה קלישאות נצחיות בעולם ה־MMA. למשל, אחרי כל ניצחון של ויטור בלפורט יכריזו כמה אנשים ש"ויטור הישן חזר". ואחרי כל הפסד של רנדי קוטור יגיד מישהו שהוא אף פעם לא היה כזה גדול. ופעם בכמה זמן יפורסם שסוף סוף יש תחרות אמיתית ל־UFC, ארגון אמנויות הלחימה המשולבות המוביל בעולם. אבל אולי הפעם מדובר סופסוף באזעקת אמת.

 

התחרות הנוכחית נושבת מבית "סטרייקפורס", ארגון מסן חוזה שהתרחב לאחרונה אל מחוץ לגבולות קליפורניה, רכש כוכבים בינלאומיים והתחיל לשדר ערבי קרבות ברשת הארצית סי.בי.אס (בישראל אפשר לתפוס חלק מהקרבות בערוץ "אגו טוטאל"). להבדיל מאירועי ה־UFC, שעולים עד 60 דולר לפיי־פר־ויו, הערבים הגדולים של סטרייקפורס משודרים חינם באחת מרשתות הברודקאסט הנצפות ביותר באמריקה. אבל למרות הפור הזה של הקליפורנים, השאלה האמיתית היא מה כבר יש לסטרייקפורס להראות לקהל הכי רחב שיש בפריים טיים של סי.בי.אס. ובכן, התשובה היא פיודור אמלייננקו.


"בוא'נה, אכלתי אתמול אצל כושי והיה שירות חרא"

(צילום: Esther Lin/ Strikeforce)

 

אמלייננקו הוא בחור רוסי שאיננו דובר אנגלית, לא גדול במיוחד וצנוע למראה, שהיה כמעט בלתי אפשרי ליח"צון אלמלא היה נחשב ללוחם הטוב ביותר בעולם במשקל כבד. את המוניטין שלו הוא בנה בעיקר בהתאחדות היפנית המנוחה Pride (שנרכשה ונסגרה על ידי ה־UFC), ובפעם האחרונה שכתבנו עליו כאן, הוא הבריז ברגע האחרון ליו"ר UFC דיינה ווייט וחתך לשורות "אפליקשן" - התאחדות עצמאית מייסודם של יצרנית האופנה ודונלד טראמפ. בינתיים נסגרה אפליקשן, ואמלייננקו חתם בסטרייקפורס. והוא כבר הספיק לרשום ניצחון בבית החדש שלו, גם אם נדמה שהבית הזה קצת קטן עליו. נגיד ככה: אם UFC זה האן.בי.איי של המכות, אז זה בערך כמו לראות את מייקל ג'ורדן ביורוליג.

 

קטגוריית המשקל הכבד של ה־UFC היא איכותית פחות מהמשקלים האחרים באופן מסורתי, אבל לאחר תחילת שנה מבטיחה, בחודשים האחרונים היא בכלל ספגה מכה אחרי מכה: ברוק לסנר, אלוף הקטגוריה מטיל האימה, לא יתייצב ככל הנראה לקרב מול שיין קרווין המבטיח. גם קרווין עצמו לא במיטבו מבחינה פיזית, רנדי קוטור חצי גמור ובחצי־כבד, פרנק מיר נמחץ לממדיו הטבעיים, ויש עוד דוגמאות. אי אפשר לומר שהמצב בקאנטים - בכל זאת מדובר בחבורה שתמלא יותר מחצי מרשימת 20 הלוחמים הטובים ביותר בעולם במשקל כבד - אבל ל־UFC יש בעיות אמיתיות לגמרי עם המשקל הזה. והגדולה שבהן, מכל הבחינות האפשריות, היא שאין להם את אמלייננקו.

 

זה לא שאין לסטרייקפורס בעיות משלו. למרות לוחמים בולטים מצוינים, חסר לארגון עומק בכמעט כל אחת מהמחלקות שלו. לדוגמה, אם אנחנו כבר בכבד, אז חוץ מאמלייננקו הוא מחזיק אולי שלושה לוחמים מהדרג הראשון העולמי במשקל הזה. זה לא מפריע לסטרייקפורס להחזיק בעצם בשני אלופים בקטגוריה - אמלייננקו עצמו ואליסטיר אוברים - אלא שהראשון מחזיק בחגורת ה־WAMMA העולמית שערכה האמיתי עוד לא ממש מבוסס, והשני הוא אלוף שנראה כאילו הוא לא רוצה להגן על התואר שלו. בעיות נוספות הן מתחום ההפקה: בסטרייקפורס נוטים לערוך לאלופים קרבות שאינם על התואר, ובכלל, המוצר הטלוויזיוני - בעיקר בכל מה שנוגע לערך המוסף הנלווה לקרבות עצמם - עדיין לא אפוי ומתוקתק כמו אצל דיינה ווייט, הסנדק הקירח של ה־UFC.

 

לסטרייקפורס אין את כל הזמן שבעולם להוכיח שהוא איום ממשי על ההגמוניה של ווייט. כדי להשיג את אמלייננקו נאלץ הארגון לחפור עמוק בכיס, וגם להיכנס לשותפות עם ארגון M1 הרוסי־הולנדי־מפוקפק במקצת. אם - וזה אם ענק - אמלייננקו ייפול או יוכנע לפני שסטרייקפורס יצליח לבנות כוכבים חדשים, רוב הסיכויים שכל עסקת החבילה שלו עם M1 וסי.בי.אס תיפול או תיכנע יחד איתו. תהיו בטוחים שמהצד השני של הסיירה נבאדה, דיינה ווייט לוקח עוד אדוויל וממתין לא כל כך בשקט שזה יקרה.

 

  • הכתבה פורסמה בגליון דצמבר

 


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים