שתף קטע נבחר

מדוע הישגי התלמידים כל כך נמוכים?

הכותרות לגבי ההישגים הנמוכים של ילדינו לעומת תלמידים במדינות העולם כבר ידועות ומוכרות. "קשה להפריז במידת ההתדרדרות של המערכת החינוכית בישראל", אומר פרופ' דן בן דוד, שערך מחקר עדכני בנושא ומנסה להסביר איפה טעינו ומה כדאי לשנות

"כפי שקשה מאוד להמעיט בחשיבותה של מערכת חינוך טובה למדינה, קשה להפריז במידת ההתדרדרות של המערכת החינוכית בישראל", נכתב בנספח בנושאי חינוך של תוכנית מערכתית שהוכנה והוצגה על ידי מכון טאוב בכנסת לפני מספר חודשים. עוד נכתב "הכשל הוא מערכתי. כך לא ניתן להמשיך".

 

בראיון עם פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ומרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, ניסינו להבין מהן הבעיות המרכזיות במערכת החינוך ומהם השינויים הנדרשים.

 

מדי תקופה מפורסמות בתקשורת תוצאות לא מחמיאות של תלמידי ישראל במבחנים שונים. לאחרונה, פורסם ב-ynet מחקר נוסף שבדק לראשונה את הישגי תלמידי ישראל בין השנים 1999-2009 בהשוואה לתלמידי 25 מדינות מערביות מובילות, בתחומי הקריאה, המתמטיקה והמדעים. פרט למבחן אחד, ההישגים של תלמידי ישראל הם הנמוכים ביותר לאורך כל השנים בעשור האחרון.


 "התלמידים החלשים ביותר הם אלו שיהיו במקום הנמוך של מקבלי ההכנסה בעתיד". צילום: index open

 

העבר מתנתק מהעתיד

"יש תחושה שדופקים מדינה שלמה, אבל לפחות נותנים חינוך טוב לתלמידים החזקים", אומר פרופ' בן דוד שערך את המחקר. "אבל הממצאים מפריכים את התחושה הזו. גם הישגי התלמידים המצטיינים של ישראל, הנמצאים ב-5% העליונים, ממוקמים קרוב לתחתית 5% המצטיינים בעולם המערבי. אני רואה אירוניה בכך שבאותו עשור בו ישראל קיבלה הכי הרבה פרסים ביחס לגודל האוכלוסייה, שזו תוצאה של חינוך טוב, רואים במקביל מה אנחנו נותנים כיום ומכאן גם מה צפוי לנו בעתיד. העבר שלנו הולך ונפרד מהעתיד".

 

הישגים נמוכים, פערים גדולים

מעבר להישגים הנמוכים, הפערים בקרב תלמידי הארץ הם מהגבוהים ביותר. "הפערים אצלנו גבוהים אפילו לעומת ארה"ב", אומר בן דוד. "וזאת למרות שבארה"ב יש שמורות אינדיאנים, אזורים כמו הארלם ובברלי הילס, בין 300 מיליון האמריקאים". גורם נוסף המשפיע על הפערים בארה"ב הוא החינוך הפרטי המפותח, ובכל זאת הפערים אצלנו גדולים יותר.

 

מהן ההשלכות?

"כתוצאה מנתונים אלו, במדינה בה הפערים הכלכליים הם בין הגבוהים במערב, אנחנו צופים שהפערים הכלכליים רק ילכו ויגדלו. התלמידים החלשים ביותר הם אלו שיהיו במקום הנמוך של מקבלי ההכנסה בעתיד".

 

בהשוואת הישגי התלמידים הנמצאים ב-5% החלשים, נמצא כי תלמידי ישראל הם במקום הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. ממוצע הישגי התלמידים החלשים ביותר בארגון הוא ב-50%-30 גבוה יותר מאשר של התלמידים החלשים בארץ. "תחומי הידע הבסיסיים הללו שנבחנו במבחנים הם מאוד חשובים בהמשך להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה", מזכיר בן דוד. "במדינות המערביות קיים קשר הדוק בין רמת ההשכלה של ההורים להצלחה בלימודים של הילדים ובעיקר של האם. כמו כן, קיים קשר חזק מאוד בין רמת ההשכלה להכנסה וליכולת להשתלב בשוק העבודה בהמשך".

 

מה היה מצבנו לפני 10 השנים שנסקרו במחקר?

"היית חושבת שבמדינת ישראל במהלך 60 שנה תהיה ביקורת איכות, אבל אין אף מבחן שהוא בר השוואה משנה לשנה, כך שלא ניתן לענות על השאלה הזו. בשנות ה-60 היינו במקום הראשון, אבל הייתה סלקציה של התלמידים ולא נכללו בסטטיסטיקה נתוני המגזר הערבי".

 

אם כך, כיצד ניתן לדעת שאכן ישנה התדרדרות?

"כמו שאריק שרון אמר – 'לא זו השאלה'. במהלך עשור אנחנו בתחתית של העולם המערבי וזה הנתון המשמעותי. מצד אחד, רמת החיים כאן עולה, אבל מצד שני היא עולה בקצב איטי יותר מקצב הגידול במדינות המערביות האחרות. עד שנות ה-70 הלכנו וסגרנו את הפער מול מדינות המערב ומשנות ה-70 אנחנו בנסיגה מול מדינות מערביות ולא רק בחינוך".

 

שיעורים פרטיים לתואר שני

"מעניין לדוגמא שבאוניברסיטה התחלנו לתת שיעורי עזר לתלמידי תואר שני. יש כאן חוסר ידע מאוד רחב היקף אצל ילדים ואפילו אצל סטודנטים מאוד מוכשרים שלא יודעים את החומר".

 

הצלחנו גם להוריד רמה וגם להגדיל פערים.

"יש כשל מערכתי רחב היקף. פעמים רבות טוענים שאי אפשר לשדרג את כל המערכת וגם להקטין את הפערים. הוכחנו בארץ בצורה די משכנעת שזה דווקא אפשרי. הרי עשינו את זה בכיוון השני - גם הצלחנו להוריד את הרמה הכללית וגם להגדיל פערים".

 

איך הגענו למצב הזה?

"בעיה אחת היא מי מלמד, השנייה מה לומדים והשלישית היא איך מלמדים".

 

מי מלמד?

"יש לא מעט מורים מצוינים שהיו יכולים לעסוק בכל מקצוע ועוסקים בכל זאת בהוראה. אבל קיימות כשני תריסר מכללות להוראה, משם מגיעים מרבית המורים ותנאי הקבלה למכללות הללו הם מתחת לכמעט כל חוג אוניברסיטאי. הרבה אנשים שמלמדים את הילדים שלנו בדרך אל האוניברסיטאות, לא יכולים להגיע לשם בעצמם".

 

מה לומדים? מי לומד? או להסתכל אחרת על הנתונים

"ב-1960 15% מהתלמידים במערכת החינוך היסודית היו ערבים או חרדים. ב-1980 הם היו 25%, בשנה שעברה 48% ובעוד שנתיים, על פי הלמ"ס הם צפויים לחצות את ה-50%. כלומר, בעתיד רוב שוק העבודה יהיה ערבי או חרדי. המערכת החרדית מעדיפה מתוך בחירה שלא יהיו בה לימודי ליבה. אילו כישורים יהיו להם להשתלב בשוק העבודה ללא לימודי ליבה? במגזר הערבי מחויבים ללמוד מקצועות ליבה, אבל לא ממש בודקים בפועל אם אכן לומדים את מה שצריכים ללמוד".

 

פחות בבית הספר ויותר מחוץ לבית הספר

"אם משווים ל-OECD, אנחנו משלמים ומממנים יותר שעות הוראה מכל מדינות ה-OECD. אך ב-2006, כאשר השוו במתמטיקה, במדעים ובקריאה בקרב תלמידים בגיל 15, מהו האחוז הלומד פחות משעתיים שבועיות בתחומי בית

הספר, התוצאות במדעים היו 1/3 מהתלמידים ב-OECD לעומת חצי אצלנו. בקריאה 15% לעומת 34% אצלנו ובמתמטיקה הפערים היו קטנים יותר. תמונת הראי שנמצאה בממצאים אלו הייתה האחוז הגבוה בארץ לעומת ה-OECD של תלמידים שלמדו מחוץ לבית הספר 4 שעות בשבוע בכל תחום, שזה הרבה. כלומר, מה שלא לומדים בבית הספר, המפלט הוא ללמוד בחוץ". וללמוד בחוץ משמעותו תקציב לא קטן (פערים, זוכרים?) וחוסר שליטה על התכנים ואיכות ההוראה.

 

שעות לימוד רבות, אבל לא פרונטליות

"מספר שעות הלימוד בישראל גדול", אומר בן דוד. "אבל בין השאר בגלל שמשכורות המורים נמוכות, משתמשים בלא מעט מהשעות הללו, שאמורות להיות שעות הוראה פרונטאליות, לתגמל את המורים. שעות אוויר זה מושג של משרד החינוך. הגיוני שמורים יקבלו כסף על ארגון מסיבת סוף שנה וכו', אבל זה צריך להיות מעל השולחן. נאמר לי פעם שמדובר על כ-20% מהשעות".

 

מלמדים מקצועות "סקסיים"

"במקום להתמקד בעיקר, כך שתלמידים ידעו מתמטיקה למשל ברמה הכי גבוהה שאפשר, בעוד שמקצועות רבים אחרים יכולים לחכות, מלמדים משפטים, רפואה וביוטכנולוגיה בתיכון. הולכים לדברים הסקסיים בגלל התחרות בין התיכונים ומשרד החינוך מאפשר את זה. השאלה היא אם המקצועות הללו באים בנוסף או במקום. הדבר הכי חשוב זה לתת ארגז כלים בסיסי בכל שלב - יסודי, חטיבה או תיכון".

 

איך מלמדים?

"קיימת בעיה ניהולית מאוד רצינית של הפרדה בין אחריות לסמכות. המנהל אחראי לתוצאות, אבל לא ממש מקבל את הסמכויות שיאפשרו לו למשל להביא את הצוות הטוב ביותר ולתמרץ אותו".

 

חסרים מורים או לא?

בן דוד מצביע על כך שמצד אחד מספר התלמידים בכיתה בארץ גבוה מאוד ביחס למדינות המערב, אבל מבחינת מספר תלמידים למורה, המספרים בארץ נמוכים יותר. "אנחנו עובדים ביחד עם משרד החינוך לנסות ולעשות סדר במספרים. כרגע המספרים הרשמיים של מדינת ישראל לא מסתדרים אחד עם השני ואני אומר את זה כחוקר".

 

מהם הצעדים העיקריים לשינוי?

  • דגש על מקצועות הליבה, כולל במגזר החרדי והערבי.
  • שדרוג רמת הלימודים של המורים - חיוב לימודים לתואר ראשון ורק לאחר מכן תעודת הוראה למי שרוצה.
  • העלאת שכר המורים תוך העלאת כמות השעות. "אופק חדש הוא הכיוון, אבל זו מין חצי עבודה, כי הדרך בה מלמדים יותר היא על ידי הוצאת תלמידים מכיתות לומדות".
  • גמישות ניהולית למנהלים כולל העסקה ופיטורים של מורים.

 

מהיכן יגיע התקציב לשדרוג ההוראה?

"יכולים להיות פחות מורים ואז נוכל לשלם יותר. חייבים להתייחס להוראה כאל משרה מלאה לכל דבר. מאנשים מוכשרים וטובים ניתן לדרוש יותר וחובה עלינו לשלם להם יותר".

 

לא פשוט להניע תהליכי שינוי משמעותיים במערכת כה גדולה, מורכבת ובירוקרטית בה פועלים שני ארגוני עובדים חזקים הפועלים לעיתים למען מטרות סותרות. נדרש קודם כל שינוי אמיתי בסדרי עדיפויות ממשלתיים וכן אומץ, נחישות ומיקוד במטרה. החינוך הוא העתיד, על זה אין ויכוח. האם אנחנו מוכנים להקריב אותו?

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים