שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נתניהו אכן תומך בשתי מדינות לשני עמים
    ראש הממשלה, בעזרתו האדיבה של שר האוצר, עושים הכל כדי לבנות מדינה אחת לעניים. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

    לאלה המודאגים מהכרזת ראש הממשלה בנאומו המעורפל בבר אילן - כדאי להירגע, ולא חשוב אם אתם מצביעי ימין או שמאל. ראש הממשלה, בעזרתו האדיבה של שר האוצר שטייניץ ובהמשך למדיניות שלטת בישראל, מיישם בקדחתנות את הסיסמה, והם עושים כל הדרוש כדי לבנות שתי מדינות לשני עמים: אחת לעשירים, אחת לעניים.

     

    בחסות נתונים המצביעים על כך שהמשבר העולמי כמעט ולא השפיע על ישראל, השיח הכלכלי ממשיך לרוב כאילו לא קרה דבר בעולם, והוא כמנהגו נוהג. בישראל חוסר ההתייחסות למשבר בולט יותר מאשר במקומות אחרים כיוון שימין ושמאל פוליטיים עוסקים כמעט רק בסכסוך הישראלי-פלסטיני או בשאלות של זכויות אדם. כאשר מגיעים לסוגיה הכלכלית חברתית בעצם כמעט כולם ימין חברתי, גם אם מפעם לפעם מקרקרים איזו אמירה על "קפיטליזם חזירי".

     

    הרוב המכריע משתייך לכנסיית המאמינים בשוק החופשי. זאת כנסייה במובן הכי פשוט: מאמיניה ברחוב, באקדמיה, בכנסת - פולטים שורה של סיסמאות שלעתים מפוקפקות לחלוטין, ולעתים שקריות. זאת אמונה בתחפושות מדעיות. צמיחה תפתור הכל. הורדת מסים זה נפלא... וכדי לממן הורדת מסים נקצץ לכל מיני "פרזיטים" שקיבלו קצבאות "מופלאות" של כמה גרושים. למה שקשישים, נכים, ניצולי שואה ודומיהם לא ילכו לעבוד?

     

    אין חברה, יש יחידים

    הנתונים לא מפריעים לאלה שסיגלו לעצמם את סיסמתה המרכזית של מרגרט תאצ'ר: אין חברה, יש יחידים. למה שיהיה אכפת לנו שיש 20% מתושבי ישראל מתחת לקו העוני? ממילא רובם חרדים וערבים ובאווירה הרב גזענית שבה אנו שרויים אפשר כמעט לשמוח!

     

    בעשור המסתיים הפערים רק גדלו. כשמרכז טאוב שואל את הציבור איך מתחלקים פירות הצמיחה, 43% עונה שהאוכלוסייה העשירה היא הנהנית העיקרית ו-29% עונים שרק האוכלוסייה העשירה נהנית. או במילים אחרות, 72% כנראה מפוכחים יותר מרוב פרשנינו וכלכלנינו באשר למצב החברתי.

     

    אלה נתונים חשובים כאשר יש שר אוצר שמוצא בבג"ץ את האשם בבזבוזים בלי להבין עקרונות יסוד של דמוקרטיה וחלוקת סמכויות בין הרשויות. למה שבג"ץ יורה לממשלה למגן את שדרות או עוטף עזה? אנחנו צריכים לחסוך כסף, מהנהנים ברצינות תהומית 30 שרים ותשעה סגני שרים ואולי היד עדיין נטויה ויש עוד כורסאות בהכנה בימים אלה...

     

    בין 2003 ל- 2006 הכנסות לנפש בעשירון התחתון עלו כ-13% בעוד שבעשירון העליון הגידול היה 23%. אבל כדאי להציץ גם בדו"ח של מרכז אדווה ולחלום להיות מנהל. עלות שכר המנהלים בחברות בורסאיות ברשימת ה-25 מגיעה לנתון נאה: 779 אלף שקל לחודש, בערך פי 95 מן השכר הממוצע במשק. אם אתם מורים מתחילים או עובדים סוציאלים, דעו לכם שזה חשוב מאוד אבל תעבדו בערך 16 שנה כדי להגיע לעלות השכר של מנהלים מוכשרים כאלה.

     

    אבל, מזהיר ברדיו אחד מיועציו המדעיים של שר האוצר, לא כדאי להסתמך רק על הנתונים של כל מיני מכונים עם נטיות חברתיות. לכן נברח מאלה ונעיין לדוגמא במחקרו של פרופסור אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית שמתריע: הריכוזיות במשק מסכנת את הדמוקרטיה. עשר משפחות באמצעות מנופי שליטה משפיעות באופן מכריעה על כל המתרחש במשק. משפחות ההון שולטות ב-52% מחברות תל אביב 100!!

     

    בעוד חלקנו חשבנו שיש לנו קופות גמל, או קרנות השתלמות או פנסיה, לא רבים הבינו שבצילן של הרפורמות המופלאות במשק חלק מכספנו הלך לאיבוד. אל דאגה: החקיקה הקיימת תאפשר לעשירנו לטוס במטוסיהם גם לארמונות "צנועים" בחו"ל בעוד לא מעטים מאבדים חסכונות שהושקעו ב"אגרות חוב בטוחות".

     

    כדי להתמודד עם מבנה הכוח המעוות שנוצר, מציע פרופסור חמדני לשנות את מיסוי החברות, דבר שהיה פוגע בחלק מפירמידות הכוח שניבנו באמצעות חברות, חברות בנות וכללים לחלוקת דיווידנדים. אופס! במקום להמשיך לחלק מתנות בתחום המיסוי? דווקא בתחום שבו מיליארדים רבים זרמו מקופת המדינה, בעיקר לשני העשירונים הגבוהים? ואיפה נקבל את כמה עשרות השקלים שלנו? עוד מעט יטיפו לנו גם לאחריות בתחום השכר. למה שאנחנו, השכירים נבזבז את כספי האומה? תנו לנציגינו להכריע. אלה יקבלו את הכמה אחוזים המגיעים להם אוטומטית מדי שנה כיוון שלא מצליחים להסתדר עם משכורות של יותר מ-30 עד 40 אלף ש"ח!

     

    קצת צניעות אינטלקטואלית

    וזאת לדעת: מאז שנות ה-50 כלכלני קרן המטבע מוכרים אותה סיסמה: צריך להגדיל את העוגה ואז יהיה יותר לחלוקה. רק שהחלק של העשירים נהיה יותר גדול והחלק של העניים יותר ויותר קטן.

     

    אל דאגה. צמחנו המון. לכן גדל מאוד מספר המיליונרים בישראל. כיוון שבמקום ליצר מקומות עבודה בישראל חלק מהמיליונרים החביבים שלנו רצו לייצר אותם בלאס-וגאס, ניו יורק או מוסקבה, הם הפסידו
    לא מעט כסף, כמה מיליארדים פה ושם. אל דאגה, נעזור להם! נעשה אותו הוקוס –פוקוס ושוב תהיה צמיחה על חשבון העובדים!

     

    המשבר הפיננסי שפרץ במלוא עוצמתו בארה"ב ומשפיע על העולם כולו, מחייב קצת צניעות אינטלקטואלית: חייבים להפסיק לדקלם סיסמאות שחוקות שהתרסקו בוול סטריט, חייבים לחשוב מהו סוג החברה שבה אנו רוצים להתקיים. סיסמתם של תאצ'ר, נתניהו ודומיהם טובה כדי להתנהל בתוכניות נוסח "הישרדות" או "האח הגדול".

     

    אבל אם אנחנו לא רוצים להתקיים על יסודות הדרוויניזם החברתי שבו כל אחד אוכל את חברו, עלינו להתחיל לחשוב מחדש וגם למצוא כלים פוליטיים חדשים, מחויבות לרעיונות, מפלגות שמחויבות לחברה ולא מפלגות של פוליטיקאים להשכרה.

     

    •  דר' צבי שולדינר הוא מרצה בכיר למדיניות ומינהל ציבורי במכללת ספיר.


     

    • המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים