ברק על מכתב האיומים: לא מפחד מאף אחד

שר הביטחון, אהוד ברק, התייחס הערב (יום ד') לראשונה בקולו למכתב האיומים שנשלח ללשכתו. להערכתו, האדם ששלח את המכתב נמנה על "קבוצות שוליים בחברה הישראלית". שר הביטחון גם הפתיע כשאמר כי "לא היה הכרחי ש'עופרת יצוקה' תימשך שלושה שבועות, ואם זה היה יותר קצר אולי היינו חוסכים את גולדסטון". הדברים הללו עשויים להשתמע כביקורת על מי שהיה ראש הממשלה באותם ימים, אהוד אולמרט.

ברק, שדיבר באירוע של המועדון העסקי–אקדמי של אוניברסיטת תל-אביב, סיפר כי לא ראה את מכתב האיומים שהתקבל במשרדו, בטרם הועבר לשב"כ. הוא הדגיש כי המכתב "לא מייצג את האנשים ביהודה ושומרון, עליהם הטלנו את ההקפאה",

והוסיף: "המרות של הממשלה על האזרחים זו אבן יסוד של הדמוקרטיה. מכתב או לא, אני לא דורך על זבוב כשלא צריך, ולא מפחד מאף אחד".

על התהליך המדיני אמר כי אם לא יהיו הסכמות עם הפלסטינים, "לא מן הנמנע שנגיע להכרעות קשות, כולל חד-צדדיות. עדיף הסכם, אך לא בכדי אמרתי אחרי קמפ דייוויד שאנחנו פה והם שם".

בעניין מבצע "עופרת יצוקה", אמר ברק: "אין לנו את הלוקסוס של מעצמות גדולות. לכן, לפני שמפעילים כוח צריכה להיות בהירות אכזרית של מה שאתה רוצה להשיג, ולהבין מה אתה יכולת עופרת יצוקה".

אהוד ברק והמאבטחים (צילום: AP)

הוא אמר שישראל תצטרך לקחת בחשבון את דו"ח גולדסטון והזכיר את שיחתו עם מזכ"ל האו"ם, באן קי מון. "רבים סירבו לעמוד בראש הארגון הזה. גולדסטון התנדב. צריך לפרסם את התחקירים של צה"ל, להקים צוות משפטנים בינלאומיים שיתקפו את הדו"ח. אם רק נסביר, זה אומר שאנו מקבלים את הלגיטימיות של הבדיקה. צריך להתייחס לדו"ח כמו אל עלילה". 

בערב בו פורסם כי מערכת "כיפת ברזל" מושלמת והיא תוצב בשטח כבר השנה, העריך ברק כי במלחמה הבאה כל שטח ישראל יהיה בטווח הרקטות. "השימוש היחידי של הרקטות הוא מול אזרחים. האחריות שלנו היא להפסיק הירי הזה. צריך שינוי שאומר שמול טרוריסטים שיורים ממקור אזרחי נוכל להפעיל מינימום כוח להפסקת הירי... אני מתנגד לחקירת הקצינים שלנו, עם זאת אפשר צוות שיבדוק אם ניתנו הוראות לצבא בניגוד לחוק הבינלאומי וגם פעילות נגד הנורמות הבינלאומיות. בשביל זה לא צריך להביא אף חייל או קצין לחקירה".

לא ראה את המכתב. ברק (צילום: עופר עמרם)

"לבנון - ישות לא נורמלית"

שר הביטחון סקר את האיומים הנשקפים לישראל, בהם את האיום מצפון: "אנו חיים בלבנון עם ישות לא נורמלית, שחברה באו"ם. בתוכה מיליציה עם חברים בפרלמנט, ו-40 אלף טילים שמכסים את כל ישראל. אם תיפתח אש מלבנון, אנו רואים את כל לבנון על מוסדותיה כאחראית, ונפעל בכל העוצמה. חבל שבמלחמת לבנון השנייה לא הותקפו תשתיות בלבנון. במלחמת לבנון הושגו הישגים של הרתעה. צריכים לפעול ולגרום נזק לצד השני כדי שירצה להפסיק המלחמה". 

בהתייחסו לאיום האיראני, אמר: "אנו חושבים שכרגע זה עדיין זמן לדיפלומטיה. לא צריך להוריד שום אופציה מהשולחן, וממליצים לידידנו לא להוריד שום

אופציה מהשולחן. אני לא מצפה ש-96 שעות אחרי שתם האולטימטום תהיה פעולה, אך מצפה מארצות הברית להוביל סנקציות נושכות ומצליפות על האיראנים. בעינינו לא נכון לאפשר לאיראן להגיע למצב גרעיני. קשה להבין איך מצרים וטורקיה יחיו עם איראן גרעינית".

הוא הוסיף: "אנו פועלים בחזית רחבה כדי לתת מענה שלנו לאיום האיראני, לגבש תפיסת לחימה, ולעמוד באפקטיביות מול האיום. צה"ל הכי עוצמתי בסביבה. לאיראן אין יכולת לשלוח לכאן כוחות. לבכדי היא חותרת לכוח גרעיני... עצם העובדה שבאיראן מעיזים לצאת נגד המשטר, זה פרדוקס. ההנהגה שונאת את אמריקה, אך העם מאוד אוהב את מה שהוא רואה. יש באיראן רובד עממי שהובילו נגד המשטר גם בעבר, ויש קרע בהנהגה הדתית שמאוד משמעותי. הם הלכו יחד בעבר".

בדבריו התייחס גם לישיבה בהר ברכה, והבהיר כי "הישיבה הזו לא תהיה בהסדר. אנחנו, המדינה, הממשלה ואני, נקפיד על קלה כחמורה, ונעקור התופעה מהשורש. צה"ל הוא כלי בידי המדינה, ונשמור כמו שאפשר את הצבא למלחמה, אך אין שום טאבו. הטענה כי הצבא נועד רק למלחמה זה לא לעניין. אני מצפה מחייל מילואים מהשמאל העמוק לפנות אם צריך מפגינים בבילעין. אני מצפה גם מחייל בישיבות הסדר לפנות מתיישבים כשצריך. זה קורה גם במדינות אחרות".