ערב "ספוקן וורד" - יש על זה דיבור

מועדון הקומפורט 13 בתל אביב היה מלא עד אפס מקום לפני כחודש בהופעתו של סול וויליאמס, אמן הספוקן וורד האמריקני. זה כנראה עשה חשק לסצינה הישראלית להרים ערב ספוקן וורד באותו מקום על טהרת השפה העברית בהשתתפות מוזיקאים, סופרים ועיתונאים. "ספוקן וורד זה בעצם הרגע שאנחנו לוקחים את השירה ומוציאים אותה לאור", מנסה להסביר גלעד כהנא את המונח הגבוה. "אני חושב שבראפ אתה לא יכול לוותר על העובדה שהכל יהיה נורא קצבי ואתה חייב לשבת על הקצב. בספוקן וורד אתה יכול להרשות לעצמך לשבת על קצב פנימי, קצב של שירה".

אודי שרבני מקריא שיר. האנשה של המילה (צילומים: מאי קסטלנובו)

כל משתתף עלה בתורו לבמה וירה למיקרופון את שיריו המושחזים שהכין במיוחד לאותו הערב, חלקם עם ליווי מוזיקלי וחלקם אקפלה. "מטרת הערב זה להביא בשורה של משהו שנופל בין הכיסאות, בין שירה לבין היפ הופ, ולא יודעים בדיוק מהו", אומר אודי שרבני, שהקריא את שירו מגליל נייר ניגוב שנזרק אליו מהקהל. "אני חושב שבאיזשהו מקום זו האנשה של המילה, להרגיש את המילה ואת הטקסט דרך החיך, להרגיש את הביט של המילה ואת הביט של התוכן".

סיסטם עלי. כל מי שיש לו מה לומר