שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לג'ים הפתרונים
    העשייה הקולנועית היא מסע על ספינת פיראטים, הכתיבה משולה לפיתוי והצילומים הם כמו סקס: אמיר קמינר פגש את ג'ים ג'רמוש במרקש וגילה שהבמאי הוותיק אניגמטי לא פחות מסרטיו

    המוזיקה הפכה לאחרונה למקום מפלט-מקלט לבמאים מפורסמים ומקשישים. זהו לפחות הרושם שהתקבל בפסטיבל הקולנוע של מרקש שנערך בחודש שעבר: אמיר קוסטוריצה חגג עשור להיווסדו של ההרכב שלו "נון סמוקינג אורקסטרה", מייק פיגיס הבריטי ("לעזוב את לאס וגאס") הפליא לנגן באחת המסיבות, ואילו ג'ים ג'רמוש ("זרים", "נרדפי החוק"), נסיך הקולנוע העצמאי הניו יורקי של שנות ה-80 שסרטו האחרון "גבולות השליטה" יוצא בימים אלה ב-DVD, גילה כי הוא מנהיג כעת להקה הנקראת "ארנבת רעה" ("Bad Rabbit").

     

    "גבולות השליטה" של ג'רמוש. לפחות יצאה מזה להקה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "בסרטי האחרון 'גבולות השליטה' השתמשתי במוזיקה של להקות נהדרות, אבל היו מקומות בסרט שלא הצלחתי למצוא להם מוזיקה שכבר קיימת ושתתאים להם", מספר ג'רמוש בן ה-56. "אז חשבתי לעצמי: 'בואו נעשה את המוזיקה הזאת בעצמנו'. פניתי לחברים שלי: קרטר, מתופף שמנגן גם על כלים נוספים, ושיין, מוזיקאי שיש לו אולפן הקלטות, והחלטנו לעשות יחד מוזיקה ולראות אם היא עובדת. בסוף התברר שהחומרים האינסטרומנטליים שיצרנו עובדים יפה למדי, ומיד המשכנו להקליט דברים נוספים".

     

    מה מאפיין את המוזיקה שלכם?

     

    "רוק'נרול פסיכדלי איטי, חללי וכבד. זוהי מוזיקה גם מלודית וגם רועשת, שמכילה כל מיני לופים מוזרים. אנחנו גם עושים קאברים, למשל גרסאות כיסוי לשירי קאנטרי ישנים. אגב, במהלך הביקור במרקש קניתי כלי נגינה כמו תוף יד וכלי מיתר, ואני מתכוון לעשות בהם שימוש במסגרת הלהקה שלי".

     

    במה השירים שלכם עוסקים?

     

    "במגוון נושאים. אני לא יודע מאיפה השירים באים. הם גם מאוד שונים אחד מהשני. אחד הקטעים האינסטרומנטליים הוא קטע מאוד כבד, כמעט בסגנון מטאל, ונקרא 'ברבור שחור'. בדמיוננו הוא עוסק בספינת פיראטים. לשיר אחר קראנו 'ספינת האהבה' וחלק מהמילים נלקחו מכתובת שכתבו המפגינים על הקירות במהלך מרד הסטודנטים בפריז במאי 1968: 'ספינת האהבה התרסקה לחופי חיי היומיום'".

     

    מתי האלבום יגיע לחנויות?

     

    "אני עוד לא יודע. אנחנו בשלב המיקסים. עוד אין לנו חברת תקליטים, אבל הרבה אנשים מתעניינים בנו. אנחנו מעדיפים ללכת על חברה קטנה. אני מקווה שבפברואר הקרוב האלבום כבר יהיה על המדפים".

     

    לפעמים הצלחה זה לא מספיק

    למרות מעמדו הפולחני של ג'ארמוש, הבמאי חובב המינימליזם וסרטי המסע עדיין מתקשה להשיג תקציבים. הצלחת סרטו "פרחים שבורים" (2005), שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, אמורה היתה להקל על מלאכת גיוס המימון. אבל לקח לו ארבע שנים עד שהצליח להרים פרויקט קולנועי נוסף.


    "פרחים שבורים". לא עזר בגיוס כספים

     

    "זאת אכן בעיה", הוא מודה. "אחרי 'פרחים שבורים', כתבתי תסריט לשני שחקנים. ואז אחד מהם לא יכול היה לעשות את הסרט. אז האנשים שמימנו את הפרויקט אמרו לי: 'אוקיי, הנה רשימת שחקנים, אותם אנחנו מוכנים ללהק לסרט שלך'. הסתכלתי ברשימה והיא לא נראתה לי מעניינת. אמרתי להם: 'זה נראה מאוד הוליווד לטעמי, אני לא יכול לעשות זאת'. לקחתי את התסריט ושמתי אותו במגירה".

     

    אחרי האכזבה הזאת, ג'רמוש פנה לעשיית "גבולות השליטה", סרטו האחרון והשנוי במחלוקת. הסרט לא זכה להצלחה קופתית, וגם מעריצים מושבעים של ג'רמוש נאלצו להודות שמדובר בקשקוש תמוה ומופרך. יחד עם זאת, נמצאו לו קומץ חסידים שהרעיפו עליו שבחים.

     

    ג'רמוש ידוע כמי שאוהב לשחק עם הנארטיב, וכאן הוא הלך עם החיבה הזאת צעד רחוק מדי - העלילה לא ממש ברורה, ולמעשה הסרט נטול תסריט. שמו של הסרט לקוח מכותרת של מאמר שכתב הסופר וויליאם ס' בורוז, והוא מעיד על חולשתו של ג'רמוש לניגודים. "זהו סרט אקשן נטול אקשן", כהגדרת הבמאי, "ורציתי שהוא יפעל כמו חלום".


    "גבולות השליטה". שורה של וריאציות

     

    "גבולות השליטה" מושפע מסרטים כמו "זהות גנובה", "הסמוראי" ו"אלפאוויל" ועוסק במסע של קרימינל מסתורי ומחוייט (איזאק דה באנקולה)  המכונה "הבודד" ברחבי ספרד, בדרך למשימת פשע. במסגרת נדודיו הוא נפגש עם טילדה סווינטון, היאם עבאס, גאל גרסיה ברנאל וביל מארי.

     

    "הסרט הזה הוא למעשה שורה של וריאציות", מפרש ג'ארמוש. "לא רק על יוהאן סבסטיאן באך, אלא גם ארכיטקטורה, מוזיקת פופ, אופנה והאמנות של אנדי וורהול. תהליך היצירה הוא התנסות מסתורית ואני לא רוצה לנתח אותו. כתיבת התסריט היא כמו פיתוי של רעיונות, והצילומים הם כמו לעשות סקס".

     

    ג'רמוש מדמה את עשיית סרטיו גם למסע של ספינת פיראטים, "והתסריט הוא מפה בשבילי, אבל אני פתוח לשינויים ולדברים שאני לא יכול לשלוט בהם בזמן עשיית הסרט. אני הנווט של הספינה שמראה את הדרך. אני לא המנהיג ולא הבוס. בחיי הפרטים אני לא אוהב לעשות תוכניות, ונהנה שדברים פשוט קורים. אבל כשאתה מביים, אתה חייב לעשות אלפי החלטות. אני אוהב את זה, אבל תהליך קבלת ההחלטות מתיש אותי, כיוון שהוא מנוגד לטבע שלי".

     

    דרושה: תנועת אנדרגראונד

    ג'רמוש נמצא כעת בתזזית יצירתית. חוץ מהעבודה על האלבום, הוא זומם להלחין יחד עם "ארנבת רעה" פסקול פסיכדלי חדש ל-"La fille de l'eau", סרטו האילם של הבמאי הצרפתי ז'אן רנואר מ-1925. כמו כן, הוא הפיק השנה סרט ארוך, אותו ביים נימו ליבריצי, יוצר המעורה בחוגי האמנות הניו יורקית.

     

    "אני מכיר את נימו כבר הרבה זמן", הוא מספר. "למרות שהוא צעיר ממני, אנחנו מאוד קרובים. פעם בשבוע אנחנו נוהגים להיפגש ולהסתובב כל הלילה ברחובות ניו יורק ולדבר על אמנות, מוזיקה, ספרים, קולנוע, שירה, פילוסופיה, השראה. ואז יום אחד הוא הראה לי תסריט ואמרתי שאשמח לעזור לו לגייס כספים. זהו סרט דל תקציב שצולם כולו בניו יורק, בעיקר עם שחקנים לא מקצועיים. אני חושב שאפשר להוציא משחק טוב גם מחשמלאי, אותו פגשת כשתיקן לך את מערכת החשמל בבית".


    ג'רמוש. תקופה מדכאת עבור הקולנוע (צילום: Gettyimages imagebank)

     

    במקביל, שוקד ג'רמוש על פרויקט בימוי חדש. "אני לא רוצה לדבר עליו יותר מדי, כיוון שאצלי תהליך היצירה כרוך תמיד בשינויים ובצמיחה", הוא מדגיש. "לאור זאת, לא יהיה נכון בשלב מוקדם זה לנסות ולהגדיר אותו. אני יכול רק לגלות שהוא קשור לקולנוע הודי. בצעירותי נסעתי ללמוד בפריז, אבל במקום להשלים את לימודיי מצאתי את עצמי בסינמטק, צופה בשלושה-ארבעה סרטים ביום. ושם גיליתי סרטים מיפן ומהודו, והם השפיעו עלי".

     

    ג'רמוש סבור ששיטת הפצת הסרטים שהיתה נהוגה בעבר, מתה למעשה. "אבל אני לא יודע עדיין מה תהיה השיטה החדשה שתחליף את הישנה", הוא מוסיף. "זאת תקופה מדכאת. זה כמו מה שקרה בתעשיית המוזיקה. אנחנו צריכים תנועת

    אנדרגראונד קולנועית חדשה - אנשים שאוהבים קולנוע ולא מעניין אותם להתפרסם ולעשות כסף".

     

    אגב, ראית סרט טוב לאחרונה?

     

    "חיבבתי את 'מר שועל המהולל', סרט האנימציה של ווס אנדרסון, ולפני כמה שנים אהבתי סרט ערפדים משבדיה. האמת, אני לא רואה יותר מדי סרטים חדשים. אני מעדיף לצפות בקלאסיקות. אני רואה סרט ישן אחד ביום. בעיקר אני אוהב את הסרטים של מקס אופולס, ז'אן רנואר, דאגלס סירק, ניקולאס ריי, רובר ברסון, מיכאנג'לו אנטוניוני, אנדרי טארקובסקי ופייר פאולו פאזוליני. אני נמצא עכשיו בתקופה בה אני מתעניין בסרטים אילמים, ומשתדל לראות את כל מה שהחמצתי בתחום".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'רמוש. עכשיו הוא גם מוזיקאי
    צילום: Gettyimages Imagebank
    7 לילות
    מומלצים