שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    11 ימים של הגשמת חלומות
    חוויות ממסעם של ילדים חולי סרטן לאוסטריה עשו גלים, והובילו את גיא - גולש ynet ממיאמי - ליזום מסע דומה ל-16 ילדים חולים נוספים, הפעם בארה"ב

    שעת בוקר מוקדמת. אנו בדרכנו ממיאמי לכיוון אורלנדו. מוזיקה קולנית מתנגנת ברקע, שיר אהוב שאחד הילדים בחר. מנסים להתחיל לעכל היכן אנו נמצאים: 16 ילדים חולי סרטן שיצאו למסע תענוגות בארה"ב בחסות עמותת "רחשי לב", בליווי צוות רפואי ומתנדבים אך ללא הוריהם.

     

    ההתרגשות שמלווה אותנו מתחילת התכנון והימים הראשונים של המסע, מתפרצת בשירה סוערת וריקודים באוטובוס. אין ספק שהאנרגיות שאופפות אותנו כרגע יספקו חומר בערה טוב לנסיעתנו הארוכה.

     

    המרקם האנושי המגוון עלול היה להקשות על הדינמיקה, אך לא כך הם פני הדברים. החוט האכזרי המקשר בין כולנו, מהווה מכנה משותף המלווה בחוויות משותפות והבנה שאינה נזקקת למילים כדי להבין

    מה מצבו של כל אחד מהילדים.

     

    המשוררת שלנו, צליל בת 21, מפזמת בקולי קולות שיר שרק יושבי האוטובוס מבינים את משמעותו והוא מתנגן בפי כולם: " קצב, היקמן, קצב, היקמן, אם היה לכם סרטן, יה, יה, ועברתם כימותרפיה, יה, יה, אז תעשו עם הקרחת.... עם הפאה...".

     

    מאיפה הכל התחיל? תמצית חוויותינו ממסע דומה לאוסטריה מחודש יולי האחרון, כפי שפורסמו ב Ynet מעורבות, הובילו את גיא שגלש באתר ממיאמי ליצור קשר עם משרדי עמותת "רחשי לב" בבית חולים תל השומר, ולהזמין אותנו למסע "חלומות מתגשמים" באורלנדו. השיחה המפתיעה הפכה במהרה לתכנון והתארגנות סביב השעון לקראת הוצאתו לפועל של המסע.

     

    בר בן ה-19, שחלומו לצאת למסע נתן לו כוחות ותקווה, התנפץ כשבוע לפני יציאתנו למסע שעה שרופאיו, שידעו עד כמה המסע חשוב לו והתעמתו ביניהם על מי תיפול המשימה הקשה להודיע לו שלא יוכל להשתתף בו. "הכאבים יכניעו אותך, אין סיכוי שתעמוד בהם", אמרו לו. אך בר לא הסכים להשלים עם המצב ולקבל את ההחלטה, והוכיח לבסוף כמה עוצמות וכוח יכול המסע לתת. מצבו הרפואי השתפר פלאים תוך מספר ימים.

     

    הפתענינט

    הפתעות רבות מלוות את הילדים במהלך המסע, אך הגדולה מכולן ניתנה להם במפגש ההכנה - נינט מצטרפת!!! הדר בת ה- 12 בכתה מהתרגשות מעצם המחשבה על הבילוי המשותף עם הזמרת, על ההזדמנות להכיר ולכייף עם אחת הדמויות הנערצות עליה. נינט, שנרתמה למסע מהרגע הראשון בהתלהבות גדולה, הפכה לחלק בלתי נפרד ממשפחת "רחשי לב".


    "כל המסע היה שווה ולו רק בשביל התמונה הזו". צילום: יואל סויסה

     

    לאחר הטיסה הארוכה חיכתה לנו קבלת פנים חמה ומרגשת בשדה התעופה במיאמי, שערכה הקונסוליה הישראלית, בסיוע העומד בראשה מר עופר בבלי, ומארחינו גיא, אילן ובני משפחותיהם.

     

    לאחר ארוחת הפתיחה וחלוקת מתנות לילדים, התפזרנו לחדרים. כל הפצרותינו לנוח ולישון כי "מחר מחכה יום עמוס" עלו בתוהו. הקור המקפיא והג'ט לג לא הצליחו למנוע מאלעד, הדר, שירה ודוד לקפוץ לבריכה המחוממת. לחלקם זו הפעם הראשונה בבריכה מאז התפרצות המחלה. מראה הילדים הקופצים, משפריצים ומשתוללים במים, מילא את ליבנו בסיפוק אדיר ובתחושה שכל המסע היה שווה ולו רק בשביל התמונה הזו.

     

    היום השני החל בשייט בשתי יאכטות מפוארות. מארחינו רון ואדלה גוטסמן וניר ואמי שושני עשו הכל כדי שהילדים ירגישו כמלכים למספר שעות. הרוח החזקה לא מנעה מאיתנו לשבת בירכתי הסירה להביט בדולפינים המקפצים סביבנו, להאכיל שחפים ולשיר עם נינט. נדב שאביו שרת בתפקיד בכיר בחיל הים וחי כל חייו את הים, לא חסך בשאלות על אורך הסירה, רוחבה וסוג המנוע - לכולנו זה נשמע כסינית מדוברת.

     

    גם שנים רבות בארה"ב, לא מצליחות לעקור מהיסוד את הישראליות. אסף ומיכל, תושבי

    מיאמי אירחו אותנו למנגל מפנק ממש כמו בבית, על אף התעקשותם לכנותו ברביקיו. רעות שהתמוגגה על הבשרים וחיוך נסוך על פניה יצאה לתחרות ריצה עם גיא, תחרות המלווה במקלות הליכה והמון צחוק מתגלגל.

     

    את היום סיימנו כאורחי קבוצת "מיאמי היט" במשחקה נגד בוסטון סלטיק. לאחר קבלת שי נחמד, ירדנו לפרקט עטויים בחולצות הקבוצה, טפחנו על כתפי השחקנים, הצטלמנו עמם והתפעלנו מהמופעים המרהיבים במהלך המשחק. הנסיעה מסתיימת בעוד דקות ספורות, לקראת יום גדוש בחוויות והפתעות נוספות, עליהן נספר בימים הקרובים.

     

    • הכותב הוא מתנדב בעמותת "רחשי לב". להתנדבות או תרומות לחצו כאן.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רחשי לב באורלנדו
    צילום: יואל סוויסה
    במשחק כדורסל כאורחי "מיאמי היט"
    צילום: יואל סוויסה
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים