שתף קטע נבחר

המדור לחינוך מיוחד

אריאנה מלמד לועגת לחזון המוזיקלי של שר החינוך, מיואשת מצרכן הטלוויזיה, זוכרת את לאה גולדברג ומתנגדת לעוד עונה של "מעורב ירושלמי" ולפלורליזם של ערוץ 10. סיכום שבוע

לא בא לך בא לך על באך

כמה כיף להיות שר חינוך. לאחר שכל הבעיות החמורות באמת של המערכת כבר נפתרו, השבוע התפנה גדעון סער ליצור את הפלייליסט המומלץ עבור הדור הבא. "מומלץ" זו מילה עדינה מדי לתיאור ההנחיה הגורפת: מעתה יש להשמיע ברחבי מערכת החינוך אך ורק "מוזיקה עברית", כפי שקראו לזה במשרד, ו"עם דגש על שירי ארץ ישראל".


חדד. יצירת מקור ראויה (צילום: דודו אזולאי)

 

רוצים מסיבה בבית הספר? תשכחו מהמוזיקה האהובה עליכם ותלמדו בבקשה לחולל לצלילי "חורשת האקליפטוס". רוצים גרוּב בהפסקות? שום דבר מיובא, חלילה, כי הלשון העברית היא בעיני כבוד השר ערובה לטיב בזכות עצמה, בניגוד ללשונות אחרות בהן יכולים בני אדם לשיר, ולא לתרום שום דבר לחניכי המערכת.

 

על פי ההיגיון הפטריוטי המעוות הזה, "אפטר בסדינים" והפזמון בן האלמוות שלו: "בא לך בא לך עלי / בא לי בא לי עלייך" (או להפך) הוא מתחרה ראוי ומנצח בתחרות עם "אודה לשמחה" מן התשיעית של בטהובן ו"בלאק אייד פיז" גם יחד, "בלבלי אותו" טוב יותר מהביטלס או לאונרד כהן, ו"אתה תותח" הוא יצירת מקור ראויה רק בגלל היותה מקור.

 

אני רוצה להניח שכרגיל במערכת החינוך, לא התפנו לחשוב על ההשלכות לפני שהורידו הנחתה, ואני רוצה לקוות שלפחות תלמידי חטיבת הביניים והבוגרים יותר יצביעו ברגליים, וכשבהפסקות יהדהד להם (בכפייה) "זמר לך מכורתי" הם ישכילו להתחבר לנגן הפרטי שלהם.

 

הגבול של חן

ניצן חן הוא איש רך מבע בדרך כלל, אבל גם לסבלנותו כיושב ראש מועצת הכבלים והלוויין יש גבול, והוא נחצה השבוע בדיון על מעללי HOT. חן פחות או יותר הציע למנויים להתנתק, כי באמת כבר נמאס מהתירוצים ששמענו להורדת ערוצים ללא התאמה של מחיר חבילת הבסיס.


נמאס שמורידים ערוצים בלי שינוי מחיר חבילת הבסיס (צילום: index open)

 

אם יורידו לצרכן הישראלי עשרה גרם משקדי המרק או הבמבה שלו, יהיה מי שיגיש תביעה ייצוגית מתוקשרת, אבל כשגילחו את ערוצי הספורט שבחבילה מתוכן - לא היתה התנתקות המונית. כשהורידו את ערוץ "סטאר" לא נרשמה מחאה קולנית. כשפיצלו את "נשיונל ג'אוגרפיק", כך שכעת יש לשלם עבור הזכות לצפות באריה טורף אימפאלה ובשאר סרטי הטבע-סנאף - איש לא פצה פה ושאל למה זה מגיע לנו.

 

כשפמפמו להורים את "ערוץ דיסני החדש", שרובו אוסף של תכנים שנאספו מערוצים במסגרת חבילות אחרות, וכעת מחייבים עבורם בנפרד - הם שילמו, אלא מה. כשהורידו (לזמן מה) את CNN היו אפילו מי ששמחו שנעלמה מן המסך בהיותה "אנטישמית", והמשיכו לשלם.

 

הולמארק? מי בכלל רואה ערוץ הולמארק, אמר לעצמו הצרכן החבוט, המוכה, הפאסיבי של HOT. רוצים להוריד - שיורידו. ואם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה, ברור שיורידו עוד - כל עוד הצרכן נשאר חבוט, מוכה ופאסיבי.

 

כך הולכים המשוררים

40 שנה מלאו למותה של לאה גולדברג, ופה ושם בשולי האסונות הגדולים נשמעו השבוע ברדיו כמה צדיקים שהעלו קווים לדמותה, ואפילו השמיעו את "מכורה שלי, ארץ נוי אביונה" בביצועה של חוה אלברשטיין כרקע. אבל לא כך צריך לזכור משוררים.


גולדברג. לא צריכה שטרות, רחובות או פרסומים (צילום: לע"מ)

 

לא צריך לזכור אותם בימי הולדת חגיגיים אחרי-מות, לא בהנצחתם על גבי שטרות ובשמות של רחובות, ואפילו לא בהוצאה לאור של כתביהם הגנוזים. כדי שמשורר יהיה חלק ממחזור הדם התרבותי שלנו, צריך להכיר טקסטים שלו בעל פה. לטובת מי שעדיין לא למד ולו שיר אחד של לאה גולדברג, הנה האוניברסלי והנגיש מכולם, שיר שהוא התפילה החילונית היפה ביותר שנכתבה כאן אי פעם. רק אחרי שלומדים בעל פה, אפשר באמת להתגעגע. השיר מצוי בקובץ "שירי סוף הדרך".

 

למדני אלוהי ברך והתפלל,

על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל,

על החירות הזאת לראות, לחוש, לנשום.

לדעת, לייחל, להיכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל

לבל יהיה עלי יומי היום כתמול שלשום,

לבל יהיה יומי עלי הרגל.

 

מעורב ירושלמי או בורקס?

זהו, נגמר. העונה השלישית של "מעורב ירושלמי" ירדה מן המסך, באופן שבהחלט משאיר מקום לקיומה של עונה רביעית אי שם בעתידנו הרחוק והמעורפל, ומכיוון שכך - אני מבקשת למנות כמה סיבות נגד הפקתה של עונה כזאת.


"מעורב ירושלמי". מסיקה ולביא היסטריים ונטולי אמינות (צילום: שרון בק)

 

המעבר לערוץ 2 הירע עם היוצרים. הם נאלצו להיכנע לסד תוכני שהפך את "מעורב" מסדרת דרמה בה אפשר היה ללבן שאלות חברתיות מעניינות, לטלנובלה שמזכירה יותר מכל את סרטי הבורקס של שנות ה-70 המוקדמות. משחקם של עמוס לביא ומירי מסיקה, היסטרי ונטול אמינות, הוא עוד סיבה טובה לא להחזיר אותם ודומיהם אל המסך.

 

כוחה של משפחת סעדה-שדה לרגש הלך ופחת, ככל שהושמו בפי חבריה טקסטים נבובים יותר ויותר. כמו כן,

העניין המקורי עצמו - סיפור חייה של משפחה דתית-מסורתית על גווניה הרבים - כבר מצטמצם והולך כשלנגד עינינו מתחוור עד כמה ססגונית הקשת של "סרוגים".

 

משחקה המרשים של רותם אבוהב ודאי אינו עילה להרים עוד עונה, אבל למרבה הצער זו היתה קרן האור היחידה במפגש השלישי והמביך עם גיבורי "מעורב ירושלמי".

 

פלורליזם לא מקודש

אנחת רווחה קולקטיבית ולא סופית - תלויה באישור הכנסת - נשמעה מנפשותיהם ההומיות של עובדי ערוץ 10, פרנסיו ובעליו: הזכיון המאוים יוארך לשנתיים נוספות, בשם העקרון המקודש של פלורליזם בשידור.

 

כזכור, אותו פלורליזם שחולל את הקמת הערוץ אמור היה להיטיב לא רק עם הללו, אלא גם עם הצופים. כך, אמרו המבינים, זה יוביל לשידורי טלויזיה איכותיים יותר. ייתכן שנרדמתי בשמירה, ואני מבקשת ממי שיכול לעשות זאת לעדכן אותי: האם זה באמת קרה? והאם "פלורליזם" הוא רעיון כל כך מצוין, שגולת הכותרת שלו היא "הישרדות" ו"הרווק"? והאם אי אפשר אחרת?

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סער. "אתה תותח" במקום בטהובן
צילום: דודי ועקנין
לאתר ההטבות
מומלצים