שתף קטע נבחר

אפשר ליצור אינטימיות גם במפגש ללילה אחד

היא מזמינה אותך לעלות לדירה שלה, שניכם יודעים לאן הערב מוביל. התרגשות, כל אחד מסמן וי קטן במחברת הדמיונית שלו. ואז, רגע לפני שאתם פושטים את הבגדים, כל אחד פונה לדרכו ונותן לגוף לעשות את העבודה הטכנית. כמה סתמי . למה?

אפרים קישון כתב על זה כבר מזמן, וגם תקווה אמרה: "אתה שומע רק מה שאתה רוצה לשמוע", ודוד: "למי קראת מפגר?".

 

כאלה אנחנו, לא מקשיבים. כל עוד זה קורה סתם בין אנשים, אני אומר - נו מילא, זו דרכו של עולם. אבל כשזה מגיע למיטה של כולנו... הרי זה באמת לא משנה אם אתה איתה כבר שנתיים, או נכנס למיטתה ללילה אחד בלבד. היא אדם בשר ודם. נושמת את אותו האוויר כמוך... כל אדם הוא עולם ומלואו.

 

אני מנסה להבין למה לפעמים אנחנו כל כך חסרי אכפתיות כלפי העולם, ובמיוחד זה שאיתנו. כמה מאיתנו מתלוננים על הסתמיות של המפגש עם אנשים זרים, על חוסר האינטימיות והניכור הרב. כל אחד לדרכו, עסוק במחשבותיו, ולא שם לב לרגע שהוא נמצא בחברתו של אדם אחד ומשפיע עליו, ועל איך שהוא מרגיש. זה נמדד פשוט ברמת הקשב שאתה מקדיש, ואיך אתה מראה את זה.

 

כמה תסכול את עתידה לחוות, וכמה סתמיות אתה תחוש

אתה יוצא עם בחורה, היא מזמינה אותך לעלות לדירה שלה, שניכם יודעים לאן הערב מוביל. התרגשות, כל אחד מסמן וי קטן במחברת הדמיונית שלו. ואז, רגע לפני שאתם פושטים את הבגדים, כל אחד פונה לדרכו ונותן לגוף לעשות את העבודה הטכנית. אתם לא שם בכלל. כמה תסכול את עתידה לחוות, וכמה סתמיות אתה תחוש.

 

למה לא אכפת לך איך היא מרגישה? האם אתה חושב רק על יום המחרת, בו תוכל לנפח עוד קצת את החזה, כי הצלחת סוף סוף "לעשות" אותה? (וכאן המקום להציע ויתור על הטרמינולוגיה הנמוכה הזאת). אתה מסוגל ללכת שתי דקות אחרי, ולא להביט לרגע לאחור אל הנשמה הפצועה שהשארת על המיטה. לא נורא, מחר תבוא עוד אחת.

 

ואת, לאן את הולכת? אולי את קצת מצטערת ששוב נכנסת לזה, ושאולי לא היית צריכה לזרום איתו כל כך מהר, כי לא באמת אכפת לו ממך, אז את מתנתקת. את אומרת שקשה לך לקום בבוקר אחרי לילה עם גבר שלא הכרת. שזה קשה בגלל שזה היה סתמי, וחסר משמעות, אבל בעיקר בגלל שאת מרגישה שהאינטימיות חסרה לך.

 

אז בבוקר תקומו עם הרגשה מזופתת

יש לי תחושה שלשני הצדדים יש יד בדבר. את נעלמת, כי איך אפשר לפתח אינטימיות בחמש דקות. אתה בכלל לא שם, כי מבחינתך זו הייתה יכולה להיות כל אחת, והלילה הצליח לך איתה. ואל תהיי תמימה, גם הוא לא ממש חשוב לך. אז בבוקר תקומו עם הרגשה מזופתת, ושוב תישבעו שלא עוד. מהיום - רק עם תוכן ומהות. אהבה, אינטימיות, חום, כל אחד יקרא לזה בשם שהוא רוצה, כל עוד הוא מוצא בזה טעם אמיתי.

 

כן, הרעיון של התפרקות יצרים במפגש לוהט של לילה אחד קוסם גם לי. מין הסכם בלתי כתוב בין שני צדדים, שכל אחד מהם יודע לאן הוא נכנס, ולאן הוא הולך אחר כך, בלי להשאיר משקעים. הנאה פיזית טהורה, ללא עכבות ומעצורים. יש לי תחושה שתביני שמדובר באידיליה שלרוב לא מתקיימת במציאות. כל מפגש בין שני אנשים מניח אותם על כף המאזניים, ולהשיג איזון ברצונות שלהם זה כמעט בלתי אפשרי.

 

"אנחנו כאן ועכשיו, ואנחנו כאן עד הסוף"

אני הרי גבר, ויכול להתמודד עם לילה שכזה די בקלות. ככה אנחנו בנויים. אבל מאחר שאת חולקת איתי את הלילה הזה, נראה לי שצריך לדאוג גם לך. צריך לשחק משחק הוגן, לא? אני מאמין שאפשר ליצור אינטימיות גם במפגש ללילה אחד. זה תלוי ברמת האכפתיות והרצון להקשיב. זה עניין של גישה שאומרת "אני פה איתך, ורק איתך. אתמול לא משנה, מחר לא חשוב, אנחנו כאן ועכשיו, ואנחנו כאן עד הסוף". לפחות של הלילה הזה.

 

אני מנשק אותך. את נענית לי. הנרות דולקים, מוזיקה, אווירה. אני מלטף נקודה מסוימת על צווארך, ואת פולטת אנחה חרישית. אני לא יודע אם את עושה את זה בכוונה, או שזה בלתי נשלט. האם אני שומע אותה, או שאני מתעלם וחושב לעצמי שהגיע הזמן כבר להוריד את הבגדים ולעבור לעניין העיקרי שלשמו התכנסנו?

 

נעצור את התיאור הסמי-ארוטי הזה כאן. אני מניח שאת יודעת איך זה עשוי להמשיך. היית שם כבר, וגם אני. אבל ייתכן שהעניין העיקרי שלשמו התכנסו הוא קצת שונה ממה שאולי הורגלנו לחשוב. לטעמי, העניין העיקרי הוא אנחנו, התקשורת בינינו, והמגע הפיזי האולטימטיבי. כאן, ברגע הזה, שנינו הופכים להיות חלק ממהות אחת, ולא שני גופים נפרדים שדואגים לעצמם.

 

ברור שלפעמים כדי ליהנות צריך להיות קצת אגואיסט. כנראה לא תוכלי להתרכז כל עוד את מנסה להבין מה קורה אצלי, וכמה נעים לי, ואם אני בסדר. תתרכזי בעצמך, זה בסדר גמור, ואני אתן לך לעשות את זה. נצלי את המתנה שאני יכול לתת לך עד הסוף. אני אעשה אחר כך את אותו הדבר. בלי להיכנס לפרטים, אני מאמין באמת שכל מה שעושה טוב- הוא טוב ומבורך, כל עוד הצד השני לא נפגע מזה בשום צורה. לאורך כל הדרך נזכור שאנחנו ביחד במשחק הזה, וכל אחד יסתכל על השני ויבין שהאדם שנמצא איתו הוא מישהו ספציפי, עם גוף אמיתי, ורגשות ממשיים, ועם יום שצריך לקום אליו למחרת.

 

לא אדע מה נעים לך, מה גורם לך להרגיש טוב, אם לא אאזין לרחשים שאת משמיעה כמעט בלי לשים לב. אז אני מקשיב קשב רב, ואת משדרת לי בנשימותייך ובתנועות גופך העדינות. ואת- האם תקשיבי לי? לשאלותיי חסרות המלים? לתהיית האצבעות, ולגישושי השפתיים?

 

אריך פרום קרא לזה "אמנות האהבה" כבר לפני 50 שנה, למרות שהוא דיבר על הנושא באופן רחב הרבה יותר. מפרשנות בסיסית של המושג הזה, אפשר להבין כי זה משהו שצריך ללמוד אותו. "היא לא דומה לאף אחת אחרת", שר ארקדי וצדק בכל מילה. את לא דומה לאף אחת אחרת, ולכן, אני צריך ללמוד אותך מההתחלה, גם אם ביום שאחרי מחר לא נדבר יותר, וגם אם נישאר יחד עוד 50 שנה .

 

אני מאמין שזה מגיע לך, פשוט כי את באמת מישהי מיוחדת, הרי את פה איתי.

 

האימייל של אור

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מין הסכם בלתי כתוב בין שני צדדים
צילום: jupiter
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים