פסח על כוכים

יוֹם אֶחָד לָאֲדָמָה

לָעֲמֻקָּה מִן פָאלַאסְטִין,

מִן פַאלֶסְטִינָה הוֹךְ הוֹךְ,

מִן כְּנַעַן-פֶלְלָחִין.

הַמְּלֵאָה אֶת הַכַּדִּים.

וְקָשָׁה הִיא וּמְאָדָּמָה,

חַמָּה הִיא וְגִידִים.

לְרוֹכְבֵי עַל עֲרָיוֹת.

וְאֵינָהּ מַגֶּדֶת לְרוֹכְבֵי

עַל אֲתֹנוֹת צְחוֹרוֹת;

עִם צַלְצֶלֶת אֹרְחוֹת,

עַל אֵלֶּה שֶׁעָמְדוּ בַּפֶּרֶא

כְּאָח וְאָחוֹת -

הַלָּה תָּמִיד יִדְרֹשׁ לַחֵלֶךְ.

הָיָה זֶה פֹּה יַד מַלְאָכוֹ.

יַד הַלָּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

.

וַיְהִי הַלָּה טוֹפֵשׁ עָלָיו דַּבֶּשֶׁת -

וְזֶה גּוֹמֵל עָמָל עַל הַשַּׁבֶּשֶׁת..

הָיוֹ יִהְיֶה אֲשֶׁר נוֹשֵׂא שַׁבֶּשֶׁת -

יֵצֶר הִיא שֶׁל אֵיזֶה בֶּעשְׁ"ט..

וֶהֱקִימָנוּ עַל הַסַּף סַפָּן עַרְבִי -

אֶזְרֹעוֹתָיו שְׁלֻחָנִיּוֹת וְקִנְצֵי קוֹל לוֹ,

וְהַיָּדַיִם - מִבֵּית אָבִי..

וְלָאָרֶץ אֵין פֹּה אֵם, וִיהִי מָה,

וַתֹּאמֶר פַאטְמָה "מַהֲרָה, נַעֲרִי,

אֱמֹר לָהּ 'אִמָּא'".

אַךְ רָעַבְתִּי. כִּי עָנִיתִי".. - וָאוֹמַר.

וַתֹּרֶד אֶת כַּדָּהּ: "שְׁתֵה, נַעֲרִי.

לְךָ הוּא הַדִּינָר"..

בְּדִינַר אִמִּי קָנִיתִי לִי בְּרַאנְזִ'ינֶס.

הִתְהַלַּכְתִּי פֹּה בֵּין וָאדִיּוֹת, חוֹלוֹת וְרָמַת-גַּן'יִם.

בִּדְמֵי אִמִּי קָנִיתִי לִי סַארְדִינֶס.

מִסַּאְרדִינֶס מִי עוֹשֶׂה בֻּבָּה?!

יָפוֹ וְדַיָּגֶיהָ! שֶׁאֵין רֶשֶׁת אֶלָּא לָהּ.

לַבֹּקֶר וְיֹאכְלוּ, וְהַדִּינָר חֻבָּם.

בְּחַרְתָּנִי בְּכוֹר עָנִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ עוֹד.

שׁוּר עַל מַעֲשַׂי - יָפִים לְמַה נִּשְׁתַּנָּה?

וַאֲנִי שִׁמְךָ קָנִיתִי לְעָבְדְךָ מְאֹד."

אָז הָיִינוּ עֹד בָּנִים..

עַתָּה אָבִינוּ בְּמַחֲפוֹא.

אֵיךְ נְקַבֵּל פָּנִים?

וְהוּא הָלַךְ פָאלַאסְטִין.

הוּא הָלַךְ פֹּה אֶל כּוּכוֹ,

אֶל הַפְּלֵתִי..

כָּל מַעֲשֵׂהוּ בַּכּוּכִים -

הֲלֹא, שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב,

תִּשְׁאֲלִי אֶת הַחוֹחִים.

עַל קַבְּצַן הַסֻּלְיוֹת,

עַל קִבּוּץ הַקִּבּוּצִים

וְעַל קִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת;

תְּנוּעַת-חִבַּת-צִיּוֹן

אֶת עַרְבִיֵּי הַנֵּס

שֶׁנָּסוּ בְּלָצוֹן;

עַל שְׁתַּיִם הוּא הַדִּין:

צַר לִי עַל טַפִּי

וְצַר עַל דִּין וָדִין;

תְּנוּעַת-חֹבְבֵי-שִׂיחָה

עַל עַרְבִיֵּי הַנֵּס

אֲשֶׁר "קָבְרוּ בְּדִיחָה".

שֶׁל כַּד הַמַּטְבְּעוֹת.

יְצַלְצְלוּ, לְעֵת מְצוֹא,

יָמִים, שָׁנִים, מֵאוֹת..

וְסַב הוּא בְּאִישׁוֹן -

וְאֲדָמָה כַּלָּהּ

שׁוֹאֶגֶת יוֹם רִאשׁוֹן..

לו שׁוֹשַׁנָּה לְפֶלְלָחִים;

מִי שׁוֹשַׁנָּה - וְלוֹ עַל מִנַעַת

פֶּסַע אֶל כּוּכִים.

- כְּדוֹר מִדְבָּר לְדוֹר יוֹרֵשׁ -

צִוּוּנוּ פִּתָּה לֶאֱפוֹת.

נָשֵׂם לַחְמָם לְחֻךְ הָאֵשׁ.

- אֵשׁ-אֵל-רַבְרַבָּא מִלְקָח -

צִוּוּנוּ יַהַנְדֶּס לֹא לִשְׁכֹּחַ

וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְׁכָּח.

גַּם אַבְרָהָם גַּם אִיבְּרָהִים -

שָׂרָה עִמּוֹ הַנַּעַר

וְשָֹרָה מִן הַמִּצְרִים..

מְבַלְּעָה אֶת הַכַּדִּים.

הִיא חַמָּה, הִיא מְאָדָּמָה -

וְהִיא גִּידִים לַמַּגִּידִים.

כְּפִתְחָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת.

מְלֵאָה לָהּ אֶרֶץ אֲדָמָה

וְלֹא נוֹעֶדֶת.

• אבות ישורון (1903-1992), משורר עברי, יליד פולין. חתן פרס ישראל לשירה עברית (1992). "פסח על כוכים" פורסם לראשונה ב"הארץ" ב-23.5.1952 ומופיע עתה ב"אל תגידו בגת" - אנתולוגיה בעריכה של פרופ' חנן חבר על הנכבה בשירה העברית.