שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עד נגד דמיאניוק: "אסרו עלי להזהיר את היהודים"
    פיליפ ביאלוביץ, ששרד את הזוועות במחנה סוביבור, העיד כי השומרים האוקראינים ירו למוות ביהודים גוססים שהגיעו למחנה. "הייתי עוזר לאסירים החדשים עם המזוודות. לפעמים הם הציעו לי תשר, אבל אני ידעתי שהם יהיו מתים תוך שעה", הוא סיפר

    משפטו של ג'ון דמיאניוק, הנאשם בסיוע לרצח של עשרות אלפי יהודים בשואה, נמשך היום (ה') בבית המשפט במינכן שבגרמניה עם עדותו של הניצול פיליפ ביאלוביץ, ששרד את מחנה סוביבור.

     

    ביאלוביץ תיאר את המראות הקשים במחנה, שבו מתו רוב בני משפחתו. הוא סיפר כי האסירים היהודים אולצו להוריד גופות נרקבות מרכבות שהגיעו למחנה, ונאסר עליהם לספר לאסירים החדשים כי הם יומתו בתאי הגזים בתוך שעות.

      

    דמיאניוק בן ה-89 עומד למשפט בגין סיוע לרצח של 27,900 יהודים במחנה ההשמדה סוביבור. משפטו נפתח בסוף נובמבר אך נדחה אחרי יומיים של דיונים בלבד עקב טענתו של הנאשם כי הוא סובל מכאבים ובשל חשש לזיהום. רופאים שבדקו אותו בדצמבר קבעו שהוא כשיר לשוב לעמוד לדין.


    בלאט וביאלוביץ. השומרים לקחו חלק בהשמדה (צילום: AFP) 

     

    התביעה הגרמנית טוענת כי דמיאניוק שירת כשומר בסוביבור, אך הוא מכחיש זאת. עדותם של ניצולי השואה ששהו במחנה נועדה לשפוך אור על תפקידם והתנהגותם של הטרווניקי - יחידת השומרים האוקראינים שאומנו על-ידי הנאצים - שגם דמיאניוק השתייך אליהם לפי טענת התביעה.  

     

    ביאלוביץ סיפר על הקשיים היום-יומיים במחנה, ואמר כי יהודים שהגיעו למקום ממערב אירופה האמינו לדברי הנאצים, ששכנעו אותם שהם נשלחים לאזור על-מנת להתיישב בו. "כאשר עזרתי לנוסעים היהודים לרדת עם מזוודותיהם מהרכבת ולפעמים הם הציעו לי תשר", אמר ביאלוביץ. "הלב שלי דימם ברגעים האלה, כי ידעתי שהם יהיו מתים תוך שעה ולא יכולתי להזהיר אותם".

     

    השומרים ירו ביהודים גוססים

    תומאס בלאט, שהעיד בתחילת השבוע, סיפר גם הוא על אכזריות השומרים. בלאט, שנשלח לעבודה בכפייה בעוד בני משפחתו נשלחו למות, סיפר כי השומרים האוקראינים היו אלו שהסיעו את המשפחה לסוביבור.

     

    "המקום היה כל כך יפה. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שרוצחים פה, אבל כך היה. בכל שנייה איימו עלי שיהרגו אותי. יהודים רבים התאבדו בסוביבור". בלאט אמר כי הוא לא מתעניין בעונש של דמיאניוק, משום שהוא רק מעוניין לחשוף את האמת. "מדובר במידע היסטורי חשוב. אני לא מעוניין בנקמה, אלא בצדק", הדגיש.

     

    ביאלוביץ, שברח מסוביבור ב-1943, לא זוכר את פניו של דמיאניוק, וכך גם בלאט. אך הוא העיד כי קצינים גרמנים ושומרים אוקראינים ירו למוות באסירים שהגיעו למחנה שגססו עוד לפני שירדו מהרכבת, בזמן שהוא ואסירים נוספים אספו מהקרונות גופות במצב של ריקבון מתקדם.

     

    באחד הדיונים הקודמים, דמיאניוק לא הגיב כלל כאשר שמע את עדויות הניצולים, והמשיך לשכב בדממה במיטתו כשכובע מצחייה מכסה את עיניו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דמיאניוק. לא הרים את המבט
    צילום: AFP
    בלאט. איימו בכל רגע
    צילום: AFP
    מומלצים