שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעתה הידע נמצא גם בידי העובד
    תיקון 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעביד לבצע רישום שעות עבודה ולספק לעובד את כל המידע הרלוונטי בתלוש השכר. המשמעות: יתרון לעובד במקרה של סכסוך

    סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, הוא אחד הכלכלנים המוערכים בעולם. אין חולק אודות הבנתו, ידיעותיו וכישוריו בכל תחומי הכלכלה. אך אפילו הוא, כאשר התייחס לתלושי השכר בארץ, אמר כי הם מזכירים לו את המערכון של הגשש החיוור על ה"ישראבלוף".

     

    ואכן, תמונת המצב בנושא תלושי השכר המופקים לעובדים בארץ לא הייתה רחוקה מכך, ולא רק הנגיד, אלא עובדים רבים, שהתקשו להבין את תלושי השכר שנמסרו להם. יותר מכך – היו אף עובדים שלא זכו כלל לקבל תלושי שכר מסודרים. כל זה השתנה לאחרונה, עם חקיקתו של תיקון 24 ל"חוק הגנת השכר", אשר הסדיר מחדש את נושא תלושי השכר שעל מעביד להפיק ולמסור לעובדיו.

     

     

    תיקון 24 לחוק הגנת השכר נכנס לתוקפו בתחילת 2009, ואת הוראותיו החלו לאכוף בפועל בחודשים האחרונים. התיקון שינה באופן מהותי ונרחב את ההסדר החוקי, והוא טומן בחובו מהפך של ממש ביכולתם של עובדים לתבוע את זכויותיהם בבתי הדין לעבודה.

     

    התיקון בא לטפל במספר בעיות שהעיקריות שבהן: אי מסירת תלושי שכר בכלל או במועד החוקי, חוסר בהירות בתלושי השכר, פערים בין הרישומים בתלוש להיקף העבודה בפועל של העובד, והטלת נטל ההוכחה על כתפי העובד בלבד בעת הגשת תביעה לקבלת זכויותיו. במקרים רבים התברר כי המעבידים לא קיימו כלל את חובתם למסור תלושי שכר או שעמדו בחובתם בצורה חלקית ואף מטעה, והעובד מצא עצמו בפני שוקת שבורה. בעיקר כאשר ביקש להסתמך על הנתונים כאמור לצורך תביעת זכויותיו בערכאות משפטיות.

     

    החידוש בתיקון 24 הינו עיגון החובה החוקית המפורשת של המעביד למסור לעובדו תלוש שכר מפורט כדין, לא יאוחר מן המועד החוקי לתשלום השכר (כלומר לא יאוחר מה-9 לחודש). תיקון החוק קבע כי מעביד חייב לפרט בתלוש השכר פרטים מלאים ומדויקים על התשלום החודשי לעובד, בכלל זאת: פרטי העובד והמעביד, ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, הבסיס לתשלום השכר (היקף משרה, דירוג ודרגה וכו'), התקופה אליה מתייחס התשלום, היקף ימי ושעות העבודה בפועל בתקופה הרלוונטית, ימי חופשה שנוצלו ויתרת ימי החופשה, ימי מחלה שנוצלו ויתרת ימי המחלה, השכר ששולם לעובד (כולל ערך השעה, השכר הרגיל, ותשלומים אחרים דוגמת גמול שעות נוספות, פריון עבודה, הבראה וכו'), הניכויים שבוצעו מהשכר (לרבות מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, קופת גמל, ועוד), ופרטי הפירעון (לרבות הסכום הכולל ברוטו ונטו, ודרך תשלום השכר). כן הוטלה חובה לפרט בתלוש השכר את גובה שכר המינימום החודשי והשעתי לאותו חודש.

     

    בהתאם לתיקון המדובר, הפרת ההוראות לעניין מסירת תלוש השכר במועדו ובהתאם לפירוט הנדרש תהווה עבירה פלילית שקנס בצידה, וכי בתי הדין לעבודה יוכלו אף לפסוק פיצויים לדוגמא בסך של עד 5,000 ₪ לזכות עובד במקרה של הפרה ביודעין של הוראות החוק.

     

    מעבר לחובה שהטיל תיקון החוק על המעבידים לעניין רישום מדויק של שעות העבודה בפועל, קבע החוק חזקות ונטלי הוכחה משפטיים, אשר משמעותן העיקרית היא כי במידה והמעביד לא יכלול את הפירוט הנדרש של שעות העבודה בתלוש השכר, יוכל העובד להגיש תביעה לקבלת פיצוי בגין שעות נוספות, ובמקרה כזה נטל ההוכחה יוטל על המעביד.

     

    כלומר: מאחר והמעביד הוא זה היכול לתעד כראוי ובצורה סדירה את שעות העבודה בפועל, מטיל עליו החוק חובה לעשות זאת ולפרט זאת בתלוש השכר. אם בחר שלא לעשות כן, אזי המעביד, ולא העובד יהיה בעמדת נחיתות בעת ניהול התביעה לפיצוי בגין עבודה בשעות נוספות.

     

    "ידע שווה כוח". אין ספק שאחרי תיקון 24 כמות הידע שנמסרת בפועל לידי העובד על התשלומים שקיבל ממעבידו הינה גדולה הרבה יותר. משעה שידע זה נמסר לידיו, יכול העובד לדעת, ואף לבדוק בסיוע גורמים אחרים, האם קיבל את מלוא התשלומים והזכויות המגיעים לו ממעבידו. ברגע שהמידע מועבר לידי העובד באופן שקוף, מפורט ומלא, הרי שעתה יקל על העובדים לקבל בפועל את כל המגיע להם ממעבידיהם.

     

    הכותב הוא היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הפגנת עובדי הוסטל לב השרון
    צילום: עידו ארז
    מומלצים