שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כי האדם עץ השדה

    לאמריקה אולי אין ט"ו בשבט, אבל יש לה תודעה ירוקה שהולכת ומתחזקת, ומשוררים משובחים שטיפחו קשרים אינטימיים עם הטבע, ובמיוחד עם העצים. משה דור עם כמה דוגמאות

    אבי ועץ התאנה - נעמי שִיהַאבּ נַאי

    לְפֵרוֹת אֲחֵרִים הָיָה אָבִי אָדִישׁ.

    הוּא הָיָה מַצְבִּיעַ עַל עֲצֵי הַדֻּבְדְּבָן וְאוֹמֵר,

    "אַתְּ רוֹאָה אֶת אֵלֶּה? הַלְוַאי שֶׁהָיוּ תְּאֵנִים."

    בָּעֲרָבִים הָיָה יוֹשֵׁב אֵצֶל מִטּוֹתֵינוּ

    וְטוֹוֶה סִפּוּרֵי עַם כִּצְעִיפִים קְטַנִּים וְצִבְעוֹנִיִּים.

    תָּמִיד הוֹפִיעַ בָּהֶם עֵץ תְּאֵנָה.

    אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא הִתְאִים, הוּא תָּחַב אוֹתוֹ לַסִּפּוּר.

    פַּעַם טִיֵּל ג'וּחָא בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה עֵץ תְּאֵנָה.

    אוֹ הוּא קָשַׁר אֶת הַגָּמָל לְעֵץ תְּאֵנָה וְנִרְדַּם.

    אוֹ לְיָמִים, כְּשֶׁנִּתְפַּס וְנֶאֱסַר,

    הָיוּ כִּיסָיו גְּדוּשִׁים בִּתְאֵנִים.

     

    בִּמְלֹאת לִי שֵׁשׁ אָכַלְתִּי דְּבֵלָה וּמָשַׁכְתִּי בִּכְתֵפַי.

    "לֹא עַל זֶה אֲנִי מְדַבֵּר!" אָמַר,

    "אֲנִי מְדַבֵּר עַל תְּאֵנָה הַצּוֹמַחַת יָשָׁר מִן הָאֲדָמָה –

    מַתְּנַת אַלְלָה! – עַל עָנָף כֹּה כָּבֵד שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בַּקַּרְקַע.

    אֲנִי מְדַבֵּר עַל הַתְּאֵנָה הֲכִי גְּדוֹלָה, הֲכִי שְׁמֵנָה, הֲכִי מְתוּקָה

    בָּעוֹלָם וְעַל הַנָּחָתָהּ בְּפִי."

    (כָּאן הָיָה עוֹצֵר וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו.)

     

    שָׁנִים חָלְפוּ, הִתְגּוֹרַרְנוּ בְּבָתִּים רַבִּים, וּבְאַף אֶחָד לֹא הָיוּ עֲצֵי תְּאֵנָה.

    הָיוּ לָנוּ שְׁעוּעִיּוֹת לִימָה, קִשּׁוּאִים, פֶּטְרוֹסְלִינוֹן, סֶלֶק.

    "נְטַע תְּאֵנָה!" אָמְרָה אִמִּי, אַךְ אָבִי לֹא עָשָׂה זֹאת מֵעוֹלָם.

    הוּא טִפֵּל בַּגִּנָּה בְּלֵב וָלֵב, שָׁכַח לְהַשְׁקוֹת,

    הִנִּיחַ לַבַּמְיָה לִגְדֹּל יוֹתֵר מִדַּי.

    "אֵיזֶה חוֹלְמָן הוּא. תִּרְאִי כַּמָּה דְּבָרִים הוּא מַתְחִיל

    וְאֵינוֹ גּוֹמֵר."

     

    כְּשֶׁעָקַר דִּירָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה קִבַּלְתִּי טֵלֵפוֹן.

    אָבִי, בְּעַרְבִית, מְזַמֵּר שִׁיר

    שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִיָּמַי. "מָה זֶה?"

    הוּא לָקַח אוֹתִי הַחוּצָה לֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה.

    שָׁם, בְּאֶמְצָע דָאלָס, טֶקְסָס,

    עֵץ וְעָלָיו הַתְּאֵנִים הֲכִי גְּדוֹלוֹת, הֲכִי שְׁמֵנוֹת, הֲכִי מְתוּקוֹת בָּעוֹלָם.

    "זֶה שִׁיר עֵץ הַתְּאֵנָה!" אָמַר,

    קוֹטֵף אֶת פֵּרוֹתָיו כְּהוֹכָחוֹת בְּשֵׁלוֹת,

    סְמָלִים, הַבְטָחָה

    שֶׁל עוֹלָם שֶׁתָּמִיד הָיָה שֶׁלּוֹ.  


    שיר כמו אילן נחמד (צילום: יוסף ג'קסון)

     

    ג'ויס קילמר - עצים

    סָבוּרְנִי, לֹא אֶרְאֶה לָעַד

    שִׁיר שֶׁכְמוֹ אִילָן נֶחְמָד.

     

    עֵץ שֶׁפִּיו רָעֵב צָמוּד

    אֶל שַׁד עָפָר זַב מְתִיקוּת;

     

    כָּל הַיּוֹם צוֹפֶה בָּאֵל,

    פּוֹרֵשׂ זְרוֹעוֹת לְהִתְפַּלֵּל;

     

    עֵץ בַּקַּיִץ שֶׁיַּחְְבֹּשׁ

    קַן אֲדֻמֵּי-חָזֶה לָרֹאשׁ;

     

    שֶׁעַל חָזוֹ הַשֶּׁלֶג נָם;

    וְהוּא קָרוֹב לַגֶּשֶׁם גַּם.

     

    שִׁירִים עוֹשִׂים, כְּמוֹתִי, פְּתָאִים

    אַךְ עֵץ בּוֹרֵא רַק אֱלֹהִים.

     

    צ'ארלס סימיק - עצים בחצר

    בְּנֵי שֵׁבֶט נוֹחַ-לְהִתְכַּעֵס, זוֹ עוֹנַתְכֶם,

    אַתֶּם הַמִּתְעַלְמִים מֵרוּחַ בָּחֹרֶף

    וְנוֹשְׂאִים וְסוֹבְלִים סוּפַת-שְׁלָגִים עַזָּה,

    עַכְשָׁו נֶעֱלָבִים מִכָּל מַשַּׁב אֲוִיר קַלִּיל,

    וּמְגִיבִים בְּלַחֲשׁוּשִׁים וּבַהֲפָחַת רָכִיל.

     

    אֵיזֶה דִּבְרֵי לַעַז אַתֶּם מַחֲלִיפִים בַּלַּיְלָה?

    אַתֶּם שֶׁבְּרָגִיל כֹּה נִזְהָרִים בִּלְשׁוֹנְכֶם, כֹּה חֲכָמִים.

    אֵיךְ אֵרֵד לְחֵקֶר הִתְפַּרְצֻיּוֹת פֶּתַע אֵלוּ,

    רְשִׁימוֹת אֲרֻכּוֹת אֵלוּ שֶׁל קוּבְלָנוֹת מְצוּצוֹת מֵהָאֶצְבַּע

    שֶׁאֵינְכֶם חֲדֵלִים לְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶן וְלָקַחַת לַלֵּב?

     

    לָנוּ, שֶׁכְּבָר הֵקַצְנוּ מִשְׁנָתֵנוּ וְהֻטְרַדְנוּ

    בְּגִין עִנְיָנִים אֲחֵרִים, אַתֶּם נִתְפָּסִים

    כְּמֵי שֶׁמְּגַלִּים הֲבָנָה אִמָּהִית לְרֶגַע קָט, וּמִשְׁנֵהוּ

    רוֹחֲשִׁים בּוּז, עַד שֶׁבְּעֶטְיְכֶם נֵצֵא מִן הַכֵּלִים

    וְנִתְיַשֵּׁב בַּמִּטָּה וְנַדְלִיק אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה.

     

    מרי אוליבר - לישון ביער

    חָשַׁבְתִּי שֶׁהָאֲדָמָה

    זָכְרָה אוֹתִי, הִיא

    הֶחֱזִירָה אוֹתִי אֵלֶיהָ בַּעֲדִינוּת שֶׁכָּזאֹת, מְסַדֶּרֶת

    אֶת שִׂמְלָתָהּ הַכֵּהָה, כִּיסֶיהָ

    גְּדוּשִׁים אֵזוֹבִים וְגַרְעִינִים. לֹא יָשַׁנְתִּי

    כָּכָה מֵעוֹדִי, אֶבֶן

    עַל קַרְקָעִית הַנָּהָר, דָּבָר אֵינוֹ

    מַפְרִיד בֵּינִי וּבֵין אֵשׁ הַכּוֹכָבִים הַלְּבָנָה

    זוּלַת מַחֲשָׁבוֹתַי, וְאֵלוּ רִחֲפוּ

    קַלּוֹת כְּעָשׁ בֵּין עַנְפֵי

    הָעֵצִים הַמֻּשְׁלָמִים. כָּל הַלַּיְלָה

    שָׁמַעְתִּי אֶת הַמַּמְלָכוֹת הַקְּטַנּוֹת נוֹשְׁמוֹת

    סְבִיבִי, הַחֲרָקִים, וְהַצִּפֳּרִים

    הָעוֹשִׂים אֶת מְלָאכְתָם בַּחֲשֵׁכָה. כָּל הַלַּיְלָה

    עָלִיתִי וְיָרַדְתִּי, כְּאִלּוּ בַּמַּיִם, נֶאֱבֶקֶת

    עִם גּוֹרָל זוֹרֵחַ. עַד שֶׁהִפְצִיעַ הַבֹּקֶר

    נֶעֱלַמְתִּי לְפָחוֹת תְּרֵיסַר פְּעָמִים

    בְּנִבְכֵי מַשֶּׁהוּ טוֹב יוֹתֵר.

     

    קארל סנדברג - רשמי שינה

    הָרוּחַ הַכְּחֻלָּה-כֵּהָה

    רָצָה בִּשְׁמֵי רֵאשִׁית הַסְּתָו

    בִּשְׂדוֹת קְצִיר לְבָנָה צָהֹב.

    אֲנִי יָשַׁנְתִּי, כִּמְעַט יָשַׁנְתִּי,

    אֲנִי אָמַרְתִּי בְּהַקְשִׁיבִי:

    עֵצִים, יֵשׁ לָכֶם עָלִים הַמְרַשְׁרְשִׁים כְּגֶשֶׁם

    כְּשֶׁאֵין גֶּשֶׁם.


    סנדברג. עצים, יש לכם עלים מרשרשים בגשם גם כשאין גשם

     

    ריטה דאב - הערמון האמריקאי

    לָמַדְנוּ עַל עֵץ הַמְּדִינָה

    בְּבֵית-הַסֵּפֶר - פִּרְיוֹ

     

    שֶׁכֹּה חֲסַר-תּוֹעֶלֶת, כֹּה מְכֹעָר

    ֹ

    שֶׁאִישׁ לֹא טָרַח

    לְהַשְׁבִּיחַ אֶת הַגֶּזַע הַמֻּכְתָּם

    אוֹ אֶת הֶעָלִים הַדַּקִּים הַזָּעִים

     

    מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ. אַף עַל פִּי כֵן

    טוֹב הָיָה לִבְעֹט בָּהֶם

    לְאֹרֶךְ הַבִּיבִים

     

    בַּדֶּרֶךְ הַבָּיְתָה,

    אַף כִּי הִסְרִיחוּ כְּמוֹ

    שֶׁתֶן שֶׁל שִׁכּוֹר בַּכְּבִישִׁים

     

    שֶׁבָּהֶם רִסְּקוּ אוֹתָם

    מְכוֹנִיּוֹת. וּבַסְּתָו

    כְּשֶׁהִתְנַפְּצוּ הַקְּסָדוֹת הַשִּׁדְרָתִיּוֹת

     

    וְנִפְעֲרוּ לִרְוָחָה,

    נִגְלָה הַזֶּרַע

    הַקֵּרֵחַ עַל עֵינוֹ

    מִגּוֹן הַחִטָּה.

    אָהַבְנוּ אֶת הָאֲרֶשֶׁת הַצְּנוּעָה שֶׁמִּתַּחַת

     

    לְאוֹתוֹ כּוֹבַע עוֹר.

    גַּם אֲנַחְנוּ לֹא רָצִינוּ לַעֲזֹב

    אֶת אִמָּהוֹתֵינוּ.

     

    עָרַמְנוּ אוֹתָם

    כְּתַחְמֹשֶׁת.

    הִשְׁתָּטַחְנוּ

     

    אִתָּם

    בֵּין הֶעָלִים הַחֲבוּלִים

    כְּדֵי שֶׁנּוּכַל

     

    לָקוּם, זוֹרְחִים.

     

    ג'יימס רייט - תפילה להימלט מן השוּק

    אֲנִי מוֹקִיעַ אֶת סַמְיוּת הַמַּגָּזִינִים.

    בִּרְצוֹנִי לִשְׁכַּב תַּחַת עֵץ.

    זוֹ הַחוֹבָה הַיְּחִידָה שֶׁאֵינֶנָּהּ מָוֶת.

    זֶה הָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי

    שֶׁל רוּחוֹת קְטַנּוֹת.

    לְפֶתַע

    פַּסְיוֹן מְרַפְרֵף וַאֲנִי פּוֹנֶה

    אַךְ וְרַק כְּדֵי לִרְאוֹתוֹ נֶעֱלָם בַּקָּצֶה הַלַּח

    שֶׁל הַכְּבִישׁ.

     

    רוברט הָאס - יערות ניו ג'רזי

    בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה רַק אָפֹר, וְאָפֹר חוּם,

    וְחוּם אָפֹר עַל רֶקַע לֹבֶן

    הַשֶּׁלֶג שֶׁיָּרַד בַּדִּמְדּוּמִים בְּיַעֲרוֹת הַחֹרֶף.

     

    עַכְשָׁו דָּבָר מוּזָר דְּמוּי לֶהָבָה,

    וְזַרְחָנִי-צָהֹב, כְּאִלּוּ חֲלָמוֹ אוֹדוּבּוֹן,

    נֶהְפַּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה בְּאֶשֶׁד עָנֹג

     

    שֶׁל עָלִים יְרֻקִּים חֲדָשִׁים, נִזּוֹן מֵאוֹתָן קַרְצִיּוֹת

    אוֹ עַכְבִישִׁים קְטַנִּים לְבָנִים הַפּוֹקְדִים אֶת תַּחְתִּיּוֹת הֶעָלִים בִּקְצֵה הַגִּבְעוֹל.

    סִבְּכִי שֶׁל מַגְנוֹלְיָה, אִם נִתֵּן לַדָּבָר הַזֶּה שֵׁם.

     

    הַשֵּׁם הָאָחֵר שֶׁנִּתֵּן לְשִׁפְעָה זוֹ שֶׁל תֵּאָבוֹן

    וְיִפְעָה שֶׁאֵינָהּ מוּדַעַת לְעַצְמָהּ הוּא חַיִּים.

    וּמַהוּ שֶׁהֶחֱזִיק אֶת הַמּחֲשָׁבָה בִּרְגִיעָה כָּל הַחֹרֶף? -

     

    הַקֶּצֶב הַנְּזִירִי וְהַמֻּפְשָׁט יוֹתֵר שֶׁל הַגְזָעִים,

    הַמּוּסִיקָה הַמְאֻנֶּכֶת שֶׁהַקֹּר מְשַׁוֶּה לָהּ חָזוּת,

    הַמַּחֲזִיקָה אֶת כָּל הַדָּבָר לְמַעְלָה וּמַעֲנִיקָה לוֹ צוּרָה,

     

    אוֹ עָצְמָה - קִרְאוּ לוֹ הַחֹק. הוּא מֻרְכָּב,

    נַחֲשֹׁב עָלָיו מַה שֶּׁנַּחֲשֹׁב, מֵאִינְטֶרֶסִים יוֹתֵר

    מֵאֲשֶׁר סִבּוֹת, אִילָנוֹת הַחוֹתְרִים כָּל אֶחָד בְּדַרְכּוֹ

     

    אֶל הָאוֹר, לִיצֹר אוֹתוֹ סֵדֶר שֶׁקַּיָּם.

    וּמָה עַל הַצְּבָאִים הַלָּלוּ הַמִּשְׂתָּרְכִים דֶּרֶךְ הַיַּעֲרוֹת

    בְּמַפַּל שֶׁלֶג מְאֻחָר וְהַדּוֹמְמִים כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג?

     

    רְאוּ: הֵם נָעִים בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶף, דּוֹמִים כָּל-כָּךְ

    לְצֶבַע הָעֵצִים, עַד שֶׁבְּקֹשִׁי הֵם נִרְאִים בְּנוּעָם.

     

    רוברט בְּלַיי - בדידות מאוחרת בלילה ביער

    1.

    הַגּוּף הוּא כְּמוֹ לְבָנָה שֶׁל נוֹבֶמְבֶּר שֶׁפָּנָיו אֶל הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא

    וְהוּא חוֹתֵר אֶל נִבְכֵי הָרָקִיעַ הַקָּר.

    בָּעֵצִים הַלָּלוּ אֵין שֶׁמֶץ שְׁאִיפָה, שׁוּם גּוּף רָטֹב לִפְנַי וְלִפְנִים, שׁוּם עָלִים,

    שׁוּם כְּלוּם זוּלַת גְּזָעִים חֲשׂוּפִים הַמַּעְפִּילִים בְּאֵשׁ קָרָה!

     

    2.

    הִגִּיעַ טִיּוּלִי הָאַחֲרוֹן בֵּין הָעֵצִים. עִם שַׁחַר

    אֲנִי חַיָּב לָשׁוּב אֶל הַשָּׂדוֹת הַלְּכוּדִים,

    אֶל הָאֲדָמָה הַצַּיְתָנִית.

    הָעֵצִים יוֹסִיפוּ לַחְתֹּר כָּל הַחֹרֶף.

     

    3.

    שִׂמְחָה הִיא לְהַלֵּךְ בַּיַּעַר הֶחָשׂוּף.

    אוֹר הַיָּרֵחַ אֵינוֹ נִשְׁבָּר עַל-יְדֵי הֶעָלִים הַכְּבֵדִים.

    הֶעָלִים נָשְׁרוּ וְנוֹגְעִים בָּאֲדָמָה הָרְווּיָה,

    מְפִיצִים אֶת הָרֵיחַ הָאָהוּב עַל הַפַּסְיוֹנִים.

     

    על המשוררים

    שירו של ג'ויס קילמר (1886-1918), שנכתב חמש שנים לפני שהמחבר נהרג בחזית הצרפתית, שם לחם בשורות צבא-המישלוח האמריקאי, היה לאחד השירים הפופולריים ביותר בארה"ב. קילמר נולד בניו ג'רזי, סיים את חוק לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ובשירותו הצבאי הגיע לדרגת סמל וסירב לקבל את הקצונה שהוצעה לו.

     

    צ'ארלס סימיק, מי שהיה "שר השירה של ארצות הברית", נולד ב-1938 בבלגרד, בירת יוגוסלביה. הוא הגיע לארה"ב בהיותו בן שש עשרה, רכש את השפה האנגלית והשכלה גבוהה, קיבל את פרס פוליצר בעד ספר שיריו "העולם אינו נגמר" (שתורגם לעברית בידי הח"מ), ושנים רבות, עד צאתו לגימלאות, היה פרופסור לספרות באוניברסיטת ניו המפשייר.

     

    מרי אוליבר, שנולדה באוהיו ב-1935, עבדה על שירתה עשרים וחמש שנים בטרם יצא ספרה הראשון לאור. מאז הפכה לאחת הדמויות הבולטות ביותר בשירה האמריקאית המודרנית. קארל סנדברג (1878-1967), מבכירי השירה האמריקאית במאה ה-20, זכה פעמיים בפרס פוליצר. הוא נולד בגיילסברג, אילינוי, למשפחת מהגרים שוודיים, שוטט ברחבי ארה"ב ושלח את ידו בעבודות שונות ומזדמנות, וכן שאב את השראתו מוולט ויטמן.

     

    ריטה דאב, שנולדה למשפחה שחורה באקרון, אוהיו, ב-1952, קיבלה את פרס פוליצר, היתה "שרת השירה של ארצות הברית" ומשמשת פרופסור לספרות באוניברסיטת וירג'יניה. ג'יימס רייט (1927-1980), יליד אוהיו וחתן פרס פוליצר, נמנה עם חשובי המשוררים האמריקאים המודרניים.

     

    רוברט האס נולד ב-1941 בסאן פרנסיסקו, זכה במספר פרסים ספרותיים, היה "שר השירה של ארצות הברית" ומשמש פרופסור לספרות באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. רוברט בליי, מגדולי השירה האמריקאית בדורנו, נולד ב-1926 במינסוטה שבצפון ארה"ב למשפחת איכרים ממוצא נורווגי והירבה לנדוד ברחבי היבשת כדי לקרוא את שיריו בלוויית נגינה על הבאנג'ו שלו.

     

    נעמי שיהאב נאי, מהידועים במשוררי ארה"ב העכשוויים, נולדה ב-1952 בסט. לואיס שבמדינת מיזורי לאב פלסטיני ולאם אמריקאית, ומתגוררת בסאן אנטוניו, טקסס. בימי נעוריה למדה בבית-הספר הקווייקרי ברמאללה ובבית-הספר הארמני בעיר העתיקה בירושלים.

     

    ממשל של תודעה ירוקה

    אצלנו ט"ו בשבט מתדפק על הדלת ואם יהיה מזג אוויר יפה - אחד מאותם ימי שמש חורפית נעימה הזורחת בשמים כחולים להפליא - ייצא כל צמא-טבע לחוג את יום ההולדת לאילנות במקומות יפי-נוף.

     

    באמריקה אין חג כזה, אבל התודעה הירוקה מתחזקת והולכת, בעידודו של ברק אובמה, שעתה זה מלאה השנה הראשונה לכהונתו. המימשל מעודד ייעור ממש כשם שהוא נאבק נגד זיהום האוויר והקרקע. פירוש הדבר לא רק הרחבת "הריאות הירוקות" של ארה"ב, המעצמה התעשייתית הגדולה ביותר בעולם, אלא גם הגנה על הפארקים הציבוריים שלה, קטנים כגדולים.

     

    המוטיב של טיפוח קשרים אינטימיים עם הטבע, ובכלל זה האילנות למיניהם, מצוי בספרות האמריקאית מימים ימימה. הנרי דייויד ת'ורו (1817-1862) הציב להשקפת-עולם זו יד ב"וואלדן, או החיים ביער", ארבעה עשר כרכים של רשימות קובצו מיומניו של יצרן עפרונות ומודד-קרקעות זה, שאהבתו לנופים החוצ-עירוניים וזיקתו הבלתי-אמצעית לטבע הלא-מאולף, נעשו חלק בלתי-נפרד של ההווייה האמריקאית.

     

    הוא בוודאי היה מתחלחל לנוכח בורותם של הרבה פייטנים אורבניים, שאינם יודעים אפילו את שמות העצים

    הגדלים בחצרות בתיהם. ודאי, יש מקרים הפוכים לגמרי; מי שמכיר את שירתו של רוברט האס אינו יכול שלא להתפעל מידיעתו האינטימית את הפאונה והפלורה של קליפורניה, ובפירוש לא רק שלה (השיר שבחרתי משירי האס נדרש ליערות ניו ג'רזי, מדינה השוכנת בחוף המזרחי של ארה"ב, ממש בָּעֵבֶר ההפוך לתבנית נוף מולדתו שלו).

     

    בקיצור, ליקטתי ותרגמתי "שירי עצים" להנאתכם, מ"עצים" המפורסם של קילמר ועד ל"אבי ועץ התאנה" של נעמי שיהאב נאי, שיש בו משום מתיחת גשר בין אזורנו שלנו ובין טקסס של ארה"ב, שדווקא על אדמתה גדל אחד מעצי-הפרי שהוא כל-כך "שלנו".

     

    לכל מדורי "קול אמריקה" לחצו כאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ט"ו בשבט הגיע, חג למשוררים
    באדיבות קרן קיימת לישראל
    לאתר ההטבות
    מומלצים