שתף קטע נבחר

הנביא ראה את העתיד, אך לא ראה את ההווה

נפגשנו בשנה א'. הוא היה מרחף וחולמני ואני הייתי אשת מעשים מציאותית. הוא האמין שאני המלאכית המושיעה שלו, אבל ליבו היה מובטח לאשה מהחלומות. פנטזיה בעקבות נביא זעם

קראתי לו נביא כי הוא ראה את העתיד, ידע מה יקרה וכמעט אף פעם לא טעה. הוא אפילו חזה עם מי הוא יתחתן. אבל כמו שקורה לעיתים כשחוש אחד מתחדד ומשתפר, חוש אחר מתנוון ונחלש. נביא היה עיוור למה שקורה סביבו, ההווה לא היה קיים, רק העתיד.

 

נביא חלם את העתיד, והעתיד רדף אחריו. בעיקר החלום על אשת הנחש, זו עם השמלה השחורה וקעקוע הנחש על גבה, זו שהבטיח לה את לבו לנצח, זו שמבקרת אותו בלילות והוא שבוי בידיה לעולמי עד.

 

נפגשנו בשנה א' – מבוא לכלכלה, או כמו שאורית קראה לזה, עולם הקללה. נביא, איש חכם בדרך כלל, מיד ניבא את הקריסה הגדולה של שווקי העולם, אבל לא את זו של הציונים שלו, ששאפו לבינוניות שדשדשה מעל לכישלון. הוא פשוט לא ראה מה הולך סביבו, וכך נפגשנו.

 

הוא היה מרחף וחולמני, ואני הייתי אשת מעשים מציאותית. לא הייתי חכמה ממנו, אבל למדתי את הטריקים הכלכליים מהר, והוא מיד נדבק אלי והאמין שאני המלאכית המושיעה שלו. "ינשופית" הוא קרא לי, אולי בגלל המשקפיים ואולי בגלל שהייתי חיית לילה.

 

הוא החליט שאנחנו קבוצת לימוד של שניים, בה אני תורמת את השכל שלי והוא ממונה על הבידור. לא היו לי הרבה ברירות, הוא בכלל לא שאל אותי ובסך הכל רציתי – גם כי הוא היה מצחיק וחתיך, וגם כי האמנתי שיש משהו עמוק ורגיש מתחת לשריריו הסקסיים.

 

ידעתי שהחלומות שלו חשובים לו יותר ממני

וכך הוא החל להופיע בחדרי פעמיים בשבוע, שורק מנגינה עליזה ושתי כוסות קפה בידו. הוא טופח לי על השכם כאילו אני הסחבק שלו מהצבא ואז מתיישב לידי ומצפה שאלעיט אותו בדברי חוכמה. אני דווקא נהניתי, הוא תפס מהר ואף עלה לפעמים על מורתו.

 

אני התמוגגתי ולא ידעתי למה, עד הפעם בה יצא למילואים ופתאום היה חסר לי לא רק כתלמיד אלא כגבר. התגעגעתי לבדיחות שלו, לטפיחה החברית, לריח שלו ולגופו הגדול.

 

יום אחד הוא סיפר לי על הידידה התורנית שלו, זו שהוא מרגיש אליה פחות, והיא דווקא נדבקת יותר ויותר. הוא ביקש את עצתי. אני הצעתי מה שהצעתי, והוא חזר למחרת, נפעם כולו מחכמתי הרומנטית. כך נעשיתי גם יועצת לענייני יחסים והפסיכולוגית הפרטית שלו.

 

כעבור זמן הוא סיפר לי על אשת הנחש, אהבת חייו העתידית, זו שהוא הבטיח לה את ליבו ונאמנותו שפניה מכוסות בהינומה שחורה שעליו להסיר לפני הנשיקה הראשונה. אני שתקתי בכאב, כי ידעתי שהחלומות שלו חשובים לו יותר ממני.

 

הוא ביקר אותי כמעט בכל יום, קופץ לחדרי בלי הודעה מוקדמת, מספר מה קורה לו, מדבר על הידידות ועל הרגשות שלו כאילו הייתי החבר הכי טוב שלו. אבל אני רציתי אותו לא כחבר אלא כאשה, ככל שהוא נפתח אליי כך התאהבתי בו יותר ויותר. הוא הפך לגבר החלומות שלי, רציתי אותו בשבילי ולא ידעתי איך לומר לו.

 

הוא היה עיוור לחלוטין. הוא לא שם לב שהלב שלי דופק כמו פטישים כשהוא יושב לידי, שהידיים שלי מתאפקות לא לגעת בו ושאני מתלבשת במיוחד עבורו. "היי סקסית", היה אומר לי, "את יודעת שאת חתיכה משגעת?" ואני מסמיקה ועונה "זה בשבילך לקטוף". הוא צוחק כאילו סיפרתי בדיחה מפוצצת ועובר לנושא אחר.

 

החלטתי להתערב בנבואות שמגשימות את עצמן

כך עברו השנים, ברחנו את אותם הקורסים, למדנו יחד את כל המקצועות, ישבנו זה ליד זו כל יום,

והציונים שלו הפכו יותר טובים משלי, כי הוא הלך לביתו או לנערתו התורנית שמח וטוב לב, בעוד אני נשארתי עם הריח שלו מתוסכלת, חולמת עליו ולא מסוגלת להתרכז.

 

יצאנו לבלות יחד עם עוד חברים ולפעמים רק שנינו לבד. חיסלנו בירות, ולפעמים הייתי צריכה לגרור את גופתו רווית האלכוהול לביתו, להפשיט אותו, להכניס אותו למיטה ולעזוב בעצב, כי זו עם השמלה השחורה וההינומה המשיכה לרחף מעלינו מחייכת בניצחון.

 

לא יכולתי להמשיך ככה. החלטתי להתערב בנבואות שמגשימות את עצמן ולחדור לראשו ולבו של אהובי הנביא. לבשתי שמלה שחורה עם מחשוף גב עמוק שחשף את קעקוע הנחש שעל גבי. נחש שראשו על עורפי לוחש לתוך אוזני, מתפתל ויורד עד לאגני וזנבו נדחף בין פלחי אחוריי, בדיוק כמו שאהובי תיאר בחלומו. הסתרתי פניי בהינומה שחורה ויצאתי לרחובות לתור אחריו. מצאתי אותו יושב עם שומרי העיר וכוס בירה בידו.

 

"אני יודעת עליך הכל..." לחשתי באוזנו ונעלמתי אל תוך הלילה הקפוא.

 

נשיקה אחרונה של אשת הנחש וראשונה שלי

ידעתי שזה יטריף אותו. הוא חיכה שהיא תופיע שנים ארוכות, הוא יחפש אחריה בכל מקום, ובסופו של חיפוש עקר ישוב לביתו מוכה ומתוסכל על שפספס את אהובתו החלומית. חיכיתי לו שם, שמעתי אותו מגיע, ומגדף "את יכולה ללכת לעזאזל".

 

"חבל", אמרתי כשהוא פתח את הדלת ופסע לתוך הבית החשוך.

 

"איפה את?" הוא גמגם מנסה להתרגל לחשכה.

 

"אני כאן לידך", עניתי וליטפתי אותו, "אני איתך כל הזמן" שמתי את ידי על לבו, "אתה פשוט לא מסוגל לראות, לשמוע או להרגיש אותי. קיוויתי שאחרי שלמדתי עליך הכל, תדע אתה עליי לפחות מעט".

 

התרחקתי ממנו והוא גישש בעיוורון, התחנן, "אני רוצה לדעת עליך הכל".

 

"מצטערת, אתה לא מוכן לזה, לעולם לא אוכל להיות שלך".

 

נגעתי בשפתיו והוא הרים את ההינומה שעל פניי. נשקתי לו בכל אהבתי, נשיקה אחרונה של אשת הנחש ונשיקה ראשונה שלי. פתחתי את הדלת, ואשת הנחש נעלמה לתמיד. רצתי ברחובות הקרים בחזרה לחדרי. הטלפון צלצל וליבי דפק בקולות של פטישים. "היי ינשופית", שמעתי אושר בקולו, "אני רוצה אותך, תמיד רציתי אותך".

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הוא קרא לי ינשופית, בגלל המשקפיים
צילום: liquidlibary
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים