שתף קטע נבחר

גם למסע חלומות יש סוף

16 הילדים שזכו לצאת למסע תענוגות בארה"ב, תודות ליוזמה של גולש ynet, חזרו הביתה מלאי אנרגיות, שיעזרו להם להמשיך להתמודד עם הסרטן

טיסת אל על מניו יורק, שעת בין ערביים. גגות תל אביב באופק. הרגשות מציפים והלב מאיים להתפרץ. איך מסכמים מסע חלומות ברגעיו האחרונים? הפרידה סוחטת הדמעות מגיא ואילן טרם עלייתנו לאוטובוס באורלנדו המחישה יותר מכל את החיבור העמוק שנוצר עמם, חיבור שכולו נתינה וקבלה אין סופית.

 

 

רגעי האושר הקטנים והגדולים המלווים אותנו כרגע וילוו אותנו עוד זמן רב ממלאים את ריאותינו באוויר משכר. "איזה כיף היה", סיכם דוד את המסע. "ממש הגשמתם לנו את החלום!"

 

מספיק לראות את החיוך על פניו של ירון כדי להבין שהוא מסכים עם כל מילה, והאנרגיות שצבר במהלך המסע יעזרו לו להתמודד בהמשך מלחמתו הקשה, המלחמה על החיים.

 

במהלך נסיעתנו ממיאמי לאורלנדו עצרנו לביקור במרכז החלל ע"ש קנדי-NASA. "החלום האמריקני, המסע לחלל ודריכת האדם על הירח נותנים תחושה כי הכל אפשרי", אומר מיכאל ועיניו מביטות לשמיים. "גם אני אוכל להגשים את החלום ולנצח את המחלה!"

 

את כניסתנו לדיסניוורלד קיבל שלט מאיר פנים: "דיסניוורלד - המקום בו חלומות מתגשמים". כל מאמצי השכנוע שהשלט נתלה במיוחד עבורנו עלו בתוהו. כנראה שהמחלה מסירה מהילדים כל תמימות ונאיביות המתבקשת מבני גילם.

 

את השבת העברנו במנוחה במלון במשחק מלהיב וסוער שנקרא "ג'ונגל ספיד", שהביא לפרץ התלהבות של הילדים, בעיקר של נדב ורעות שהפגינו את כישורי הזריזות והגמישות כשנדרשו, כדי לכבוש את מוט העץ כאשר הקלף המתאים הופיע.

 

"רק שני לופים"?

"איך אפשר להיות בארה"ב בלי קניות?", שאלה בפעם האלף שרון ואנו נותרנו ללא קול ולאחר התייעצות קצרה החלטנו - חותכים מהפארק ויאללה לבזבוזים! מי שלא ראה את פני בנות החבורה כשבישרנו זאת, לא ראה אושר מימיו. האוטובוס עוד לא דומם את מנועיו ואפילו את אבק רגליהן של שרון, רעות, צליל, שירה והדר לא ניתן היה לראות.


"אנו רוצות את כל הבנות אצלנו בחדר. עכשיו!". צילום: יואל סוויסה

 

לאחר ארבע שעות שנראו בעיניהן כדקות אחדות, חזרו הבנות עם שלל שקיות ממותגות וחיוך על פניהן. את היום הסוער סיימנו בארוחת ערב בבית הקהילה היהודית ה-JCC במפגש עם ילדי הקהילה. ארוחת הערב הסתיימה וניתן האות לתחילת משחק כדורסל בין ארה"ב וישראל. כל הטקטיקות הנרכשות ממשחק ה-NBA בו ביקרנו שבוע שעבר מומשו על המגרש ולראשונה בתולדות מדינתנו הקטנה, ידה של ישראל הייתה על העליונה. נתעלם כמובן מהעובדה שהחברים האמריקנים התחשבו מעט במצבם של הילדים, אך את מי זה באמת מעניין...

 

שעת לילה מאוחרת, נינט ורותם על הקו: "אנו רוצות את כל הבנות אצלנו בחדר. עכשיו!". הבנות עייפות, הן זקוקות למנוחה אמרנו, אך נינט בשלה, ומי יכול לעמוד בקסמה של הבחורה המדהימה הזו?! הדר, שרון, שירה, צליל ושרון השנייה קיפצו בשמחה לערב הבנות.

 

לאחר ארבע שעות של איפור, תסרוקות וצילומים יצאה כל אחת מהבנות עם בוק מהוקצע שכל סוכנות דוגמנות הייתה מתהדרת בו. בטי רוקאווי - מאחורייך!

 

אחד הדברים המאפיינים את ילדינו חולי הסרטן הוא חוסר בתחושת פחד שבא לידי ביטוי בלהט בלתי נדלה לעלות על כל המתקנים בפארקים, גם כאלה שלאדם מן השורה נראים מוגזמים משהו. לאחר אישורו של ד"ר גל גולדשטיין הרופא המלווה של הקבוצה החלה נהירה לתור המשתרך לרכבות ההרים המוטרפות. "רק שני לופים"? שואלים דוד וחיים ואכזבה קלה בעיניהם, "חשבנו שיהיה מפחיד פה". הסתכלתי עליהם מלמטה כלא מאמין. הם באמת עולים על זה.

 

את המסע קינחנו בהבטחה של גיא, לפיה אם ארוץ חצי מרתון בשנה הבאה הוא יגשים את חלומם של 20 ילדים נוספים, כך שגם לי נכון אתגר לשנה הקרובה, אך המטרה מקדשת את כל האמצעים, לא?

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איזה כיף היה
צילום: יואל סוויסה
איך אפשר בלי קניות?
צילום: יואל סוויסה
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים