זוגיות בגיל הזהב: עוד לא אבדה תקוותנו
סקר עדכני בדק ומצא - יותר ממחצית מהציבור מאמין שגיל הזהב הוא יעד נכסף וסבור שהזוגיות נעשית טובה יותר אחרי גיל 65.
לפעמים יש הרגשה שבתקשורת ובאמנות מתעסקים הרבה יותר בזוגיות צעירה, שנחשבת לסקסית יותר ומוכרת יותר. תוכניות כמו "הרווק" ו"עונת החתונות" עוסקות ביחסים, מתוקשרים ככל שיהיו, בתחילת דרכם. כך גם שעשועוני היכרויות שבדרך כלל מתמקדים ברווקים ורווקות צעירים.
הדבר נכון גם לגבי תוכניות כמו "כוכב נולד", בהן מבוגרים צריכים לחכות לתורם בסבלנות עד שיעשו ספיישל גיל הזהב. הפתעות כמו סוזן בויל הבריטית הן חריגות בנוף ומקבלות יחס של תופעה חד פעמית, לא של נורמה שמעזה להרים את קולה ולהזכיר שיש חיים גם אחרי גיל 30.
אבל מתברר שיש למה לחכות אחרי גיל 65, וכל הדיבורים על להתחיל מחדש, לפתוח פרק ב', ג' ו-ד' לא היו סתם דיבורים בעלמא. ממצאי סקר שנערך בתחילת ינואר השנה עבור המכללה האקדמית כנרת על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה מעלים כי רוב הציבור מאמין שהזוגיות נעשית טובה יותר כשמגיעים לגיל השלישי.
בסקר הטלפוני השתתפו 500 איש ואשה מגיל 18 ומעלה, שמהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל. הוא בוצע לקראת כנס הגיל השלישי שנערך באחרונה במכללה ובחן את תפישת הציבור כלפי חיי הזוגיות של בני הגיל השלישי.
אהבה לעשירים ומשכילים בלבד?
אולי דווקא מהסקר הזה תצמח הישועה, והוא אף יעזור להכריע בסוגיית מות המונוגמיה - האומנם? שנדונה בערוץ לאחרונה. אפשר להסכים או לא להסכים, אבל מה שבטוח הוא ש-54% מאמינים שחיי הזוגיות משתפרים אחרי גיל 65.
ידוע שבגיל בו הילדים כבר גדלו ועזבו את הבית והעבודה הפכה לקצבת גמלאות קל יותר להתפנות לדברים שעד עכשיו לא היה לנו זמן אליהם, מפני שהיינו עסוקים במרוץ החיים השגרתי. דווקא בגיל מבוגר יותר אפשר למצוא זמן להתפתחות אישית, רגשית ומינית, לשפר את היחסים שלנו עם עצמנו וגם עם הקרובים אלינו ולתת מקום לתחומי עניין שלא התפנינו אליהם עד עכשיו.
אמנם הרוב מאמינים שהזוגיות משתפרת, אבל הפילוח בסקר מצביע על כמה נקודות מעניינות שיכולות לספר לנו עוד על האופן בו אנשים תופשים את עצמם ואת מקומם בחיים ובמערכת הזוגית ביחס למצבם הכלכלי, להשכלה שלהם ולגיל.
הסקר מראה שככל שרמת ההשכלה של הנשאל גבוהה יותר – הוא אופטימי יותר לגבי עתיד הזוגיות שלו. הדבר נכון גם לגבי רמת ההכנסה. ככל שאנחנו משכילים ורגועים יותר כלכלית, אנחנו בטוחים יותר.
על הנתון הזה הסבירה פרופ' רחל לוי-שיף, ראש אקדמי במכללה האקדמית כנרת ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן: "תוצאות הסקר מעלות את הסברה שאנשים בעלי השכלה נמוכה עשויים לראות בזיקנה תקופה מדאיגה, שמעלה חששות בגלל בעיות כלכליות או בריאותיות שיצטרכו להתמודד איתן. לעומתם, אנשים בעלי השכלה גבוהה עשויים לראות את הגיל השלישי כתקופה חיובית שמאפשרת זמן איכות להתפתחות אישית וזוגית וחשים אופטימיים יותר לגבי העתיד".
אם כך, כשיש לנו רווחה הכלכלית וידע נרחב – אנחנו יכולים להיות רגועים יותר ושמחים לגבי המשך חיינו. כמו בתחומים רבים נוספים בחיים, לטוב ולרע, כסף ממשיך להיות גורם מכריע. מי שלא מפחד שיצטרך להיתמך על ידי לשכות הסעד והרווחה, קל לו יותר להיות רגוע ולחשוב על הגיל השלישי כעל הזדמנות ולא כעל סכנה.
הצעירים יותר חולמים על זוגיות מבוגרת
לגבי הבדלים בין המינים, הנשים עדיין עוקפות את הגברים לגבי האמונה בשיפור היחסים. הן עוברות אותם בערך ב-8%, כך שלפי הסקר הזה גם גברים מאמינים בזוגיות מאוחרת, אבל טיפה פחות מנשים.
והחלוקה אולי המעניינת ביותר היא לפי גיל הנשאלים. יותר מ-40% מבני 18-54 מאמינים שהזוגיות משתפרת אצל בני הגיל השלישי, בעוד אצל בני ה-55 ומעלה חושבים כך כ-37%. אולי לא מדובר בהפרש עצום, אבל מה שהוא אומר הוא שהנשאלים המבוגרים יותר בסקר הם דווקא אלו שחושבים פחות שהזוגיות משתפרת בגיל מבוגר.
מה זה אומר עלינו? האם זוגיות מבוגרת היא חלום אידיאלי שמתנפץ ככל שמתקרבים אליו בפועל, וככל שמתבגרים תלאות החיים רובצות על פתחנו ולא מאפשרות לנו באמת להאמין בזוגיות בשלה וטובה? או שאולי אין באמת מה לדאוג ואפשר להתנחם ממסקנות הסקר ולהאמין שאכן רובנו, ציניות ורווקות ממורמרת בצד, רוצים לקוות שכשמתבגרים גם הזוגיות שלנו הופכת בוגרת ומתפתחת יחד איתנו.
אולי המונוגמיה חיה ובועטת, ויש למה לחכות יחד עם כספי הפנסיה והנכדים. בסך הכל, ההיגיון אומר שזוגות מבוגרים רבים נהנים מאוד מסקס, אפילו יותר מהצעירים, כן, כן. הרי הרבה יותר נוח להשתחרר וליהנות כשלאף אחד כבר לא אכפת מריבועים בבטן. הדבר הטוב ביותר הוא שמי שמולך מכיר אותך מספיק כדי לדעת מה עושה לך טוב, בתוך ומחוץ למיטה, ומקבל אותך כמכלול רב רבדים, ולא רק כדימוי חיצוני.
אולי בעצם גם לצעירים יש במה לקנא ולמה לצפות.
לפנייה לכתב/ת 
