אויש, שוב שכחתי להדליק לה את הבוילר
בזוגיות לומדים לקבל את מגרעותיו של בן הזוג, אפילו אם הן מוציאות אותנו מדעתנו. מגרעות אלו מעצבנות במיוחד, מפני שגם אם תבקש ותסביר לבן הזוג כמו לילד בכיתה ג' לא לחזור על הטעויות שלו, סביר להניח שהוא תמיד יחזור לסורו ואף גרוע מכך – עלול להציג טיעון "רציונלי" שיסביר את התנהגותו
כפי שידוע לרובנו, בזוגיות לומדים לקבל גם את מגרעותיו של בן הזוג, אפילו אם הן טבועות בקוד הגנטי שלו ומוציאות אותנו מדעתנו. מגרעות אלו מעצבנות במיוחד, מפני שגם אם תבקש ותסביר לבן הזוג כמו לילד בכיתה ג' לא לחזור על הטעויות שלו, סביר להניח שהוא תמיד יחזור לסורו ואף גרוע מכך – עלול להציג טיעון "רציונלי" שיסביר את התנהגותו.
כפי שהצגתי לעיל, אחת ממגרעותיי היא "אי הדלקת הבוילר בזמן". להגנתי יאמר, שאותה מקלחת פושרת הנגרמת בשל אי הדלקת הבוילר היתה יכולה להיפתר בנקל אילו היתה רעות בודקת את חמימות המים לפני הליך "ההתארגנות למקלחת". הליך זה, למי שאינו יודע, כולל הורדת איפור, תכשיטים, בגדים, התבוננות מרוכזת במראה ועטיפת הגוף במגבת. רק לאחר שלב המגבת תבדוק רעות את טמפרטורת המים. אם הם חמימים בלבד תתמודד רעות עם הדילמה "האם להתלבש שנית, או להתקלח במים פושרים?" בדילמה זו ינצחו תמיד המים הפושרים.
אמנם אין זה המקום והזמן, אך מכיוון שהעליתי את נושא המקלחת, אני חייב לציין שתפקיד המקלחת אצל רעות והמין הנשי ככלל שונה לחלוטין מאצל המין הגברי. אני נכנס למקלחת בשביל להתנקות. נקודה. רעות תיכנס למקלחת בנסיבות הבאות: קר לה, היא עייפה, עצבנית, צריכה להירגע, להתרכז, ולהתפנק. אה, ולפעמים היא תיכנס למקלחת בשל מחשבה פרועה שהיא צריכה להתנקות. למי שתוהה, אגב, מהי טמפרטורת המים הרצויה אצל נשים, אציין שעליה להיות בסביבות 172 מעלות צלסיוס. בשל כך כל כניסה לחדר האמבטיה בזמן שהאשה מתקלחת מחייבת הדלקה של פנסי ערפל.
אם חשבתם שיש רק דבר אחד שאני עושה שמעצבן את רעות (גם אני חשבתי כך) - טעות בידכם. יש שני דברים מעצבנים נוספים באחריותי. הראשון נעוץ בעובדה שאני "שוכח" לשים שקית חדשה בפח האשפה לאחר שאני מרוקן אותו. אני פשוט שונא את הקטע הזה. חוצמזה, אצלי משום מה השקיות של רמי לוי מתעקשות להיקרע כשאני מנסה להלביש אותן על הפח.
אני תמיד לוקח את מגבת המטבח לסלון
הדבר השני מתייחס לעובדה שאני תמיד לוקח את מגבת המטבח לסלון. אמרתי לרעות שבעיניי זה מקומה הטבעי של המגבת, הואיל ואנחנו תמיד אוכלים בסלון. למשמע טענה זו היא עשתה לי פרצוף, לכן הצעתי שיהיו שתי מגבות בחוץ, אחת למטבח ואחת לסלון. אפילו הצעתי לתלות וו מיוחד (עם דיבלים) בסלון עבור המגבת. רעות אמרה שכדאי שאתקע דיבל חזק במיוחד, כי אני די כבד...
הדבר האחרון שאציין שמעצבן במיוחד את רעות הוא "ההשכמה המרגיזה". השכמה מרגיזה תכלול את כל סוגי ההשכמות שאינן טבעיות, נעימות, או נגרמות על ידי השעון המעורר. וכך אם אעשה רעש דוגמת צפייה ברובוטריקים במערכת הקולנוע הביתית (תרחיש בדיוני), זה לא יעבור בשלום ואמצא עצמי מול פרצוף רוגז עד לשעות הבוקר המאוחרות.
אם אתעלם מקול זה, הוא יושמע שנית, בקול רם יותר
כאן המקום לציין שאני אינו היחיד העושה דברים מעצבנים בבית. אם נבחן את הדברים המעצבנים שרעות עושה, נגלה רשימת מעשים שאובייקטיבית הרבה יותר מעצבנים משלי. קחו למשל את הדוגמה הבאה. מיד כשרעות מתעוררת בימי שבת בבוקר, היא עושה קול מעצבן בסגנון "אהההההההה" שמשמעותו "אני יודעת שאתה ער בסלון, אז בוא תגיד לי בוקר טוב". בגדול יש סיכוי שהייתי מסוגל לסבול זאת אלמלא היתה עושה זאת מיד לאחד שסיימתי להכין את הקפה והנחתי את העוגה ממולי על שולחן בסלון. הבעיה היא שאם אתעלם מקול זה, הוא יושמע שנית בקול רם יותר, ואף יהיה ארוך יותר. התעלמות בשלב זה, תהרוס לרעות את הבוקר, ואילו אני אואשם "בהשכמה מרגיזה".
הגברת יודעת שיש לה תנור אישי במיטה
דבר נוסף שמעצבן אצל רעות נעוץ בעובדה שכפות הרגליים שלה תמיד קפואות. שלא תטעו, היות כפות רגליה של רעות קפואות אינו הדבר המעצבן. המעצבן הוא שכשהיא נכנסת למיטה, היא חייבת לשים אותן על רגליי כדי שאחמם אותן. זה כמו שטובלים את הידיים במי קרח ואז מניחים לך על הגב. לא משנה כמה אתחנן בפניה שתשים גרביים ונעלי בית כדי להקל על הקור, בשבילי, זה לא יעזור. הגברת יודעת שיש לה תנור אישי במיטה.
בסופו של דבר אנחנו לומדים לחיות עם המגרעות של בן הזוג, גם אם הן מעצבנות במיוחד, כמו אי הדלקת הבוילר. רעות הבינה שהרבה יותר קל לחיות עם המגרעות האלו כשמבינים שהן יכולות להיות הרבה יותר גרועות - כמו אי הדלקת הבוילר אחרי השכמה מרגיזה.
לפנייה לכתב/ת 
