שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שירים שיביאו לכם אהבה
    "יום ואלנטיין" נראה היום באמריקה כמו חגיגה מסחרית גדולה, בה קונים גלויות, שוקולדים ופרחים, אבל בכל זאת מדובר במסורת וכמובן באהבה. איך הכל התחיל ואיך זה קשור לקיסר קלאודיוס השני? משה דור עם הסברים ושירים

    ריצ'ארד בְּרָאוּטִיגֶן - יורד גשם באהבה

    אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה זֶּה,

    אַךְ אֵינִי בּוֹטֵחַ בְּעַצְמִי

    כְּשֶׁאֲנִי מַתְחִיל לְחַבֵּב בַּחֲוָרָה

    בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.

     

    זֶה מְעַצְבֵּן אוֹתִי.

    אֵינֶנִּי אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים

    אוֹ בְּטֶרֶם אַתְחִיל

    לִבְדֹּק,

    לְהַעֲרִיךְ

    לְחַשֵּׁב

    אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר.

     

    אִם אֲנִי אוֹמֵר, "אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם?"

    וְהִיא אוֹמֶרֶת, "אֵינֶנִּי יוֹדַעַת",

    אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁב: הַאִם הִיא בְּאֱמֶת מְחַבֶּבֶת אוֹתִי?

     

    בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת:

    אֲנִי מַתְחִיל לְהִתְמַלֵּא פְּחָדִים.

     

    פַּעַם אָמַר יָדִיד שֶׁלִּי:

    "טוֹב פִּי עֶשְׂרִים לִהְיוֹת יָדִיד

    שֶׁל מִישֶׁהִי

    מֵאֲשֶׁר לְהִתְאַהֵב בָּהּ".

     

    אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהוּא צוֹדֵק וְחוּץ מִזֶּה,

    אֵי שָׁם יוֹרֵד גֶּשֶׁם, מְתַכְנֵת פְּרָחִים

    וְגוֹרֵם אֹשֶׁר לַשַּׁבְּלוּלִים.

    הַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

     

    אֲ בָ ל

    אִם בַּחוּרָה מְחַבֶבֶת אוֹתִי בִּרְצִינוּת

    וּמַתְחִילָה לְהִתְעַצְבֵּן בֶּאֱמֶת

    וּפִתְאֹם מַתְחִילָה לִשְׁאֹל אוֹתִי שְׁאֵלוֹת מוּזָרוֹת

    וְנִרְאֵית עֲצוּבָה אִם אֲנִי מֵשִׁיב תְּשׁוּבוֹת שְׁגוּיוֹת

    וְהִיא אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ כְּגוֹן

    "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם?"

    וַאֲנִי אוֹמֵר, "בְּחַיַּי שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ",

    וְהִיא אוֹמֶרֶת, "הוֹ",

    וְנִרְאֵית קְצַת עֲצוּבָה

    תַּחַת שְׁמֵי קַלִּיפוֹרְנִיַּה הַבְּהִירִים וְהַכְּחֻלִּים,

    אֲנִי חוֹשֵׁב: תּוֹדָה לָאֵל, הַפַּעַם זוֹ אַתְּ, חֲמוּדָה,

    וְלֹא אֲנִי.


    בראוטיגן. בחיי שאינני יודע (עטיפת ספר)

     

    קֶנֶת' קוֹק - לָךְ

    אֲנִי אוֹהֲבֵךְ כְּחַפֵּשׂ הַשֶּׁרִיף אֱגוֹז

    שׁיִּפְתֹּר תַּעֲלוּמַת רֶצַח שֶׁנִּשְׁאֲרָה סְתוּמָה שָׁנִים עַל שָׁנִים

    מִפְּנֵי שֶׁהָרוֹצֵחַ נָטַשׁ אוֹתָהּ בַּשֶּלֶג לְיַד חַלּוֹן

    שֶׁמִבַּעֲדוֹ רָאָה אֶת רֹאשָׁהּ, שֶׁצַוָּאר

    מְחַבְּרוֹ אֶל כְּתֵפֶיהָ, וּבָנָה גַּג

    אָדֹם בְּלִבָּהּ. לְשֵׁם כָּךְ אֲנַחְנוּ חַיִּים אֶלֶף שָׁנִים;

    לְשֵׁם כָּךְ אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים, וַאֲנַחְנוּ חַיִּים מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים, אִינֶנּוֹּ

    בְּתוֹךְ בַּקְבּוּק, תּוֹדָה לָאֵל! אֲנִי אוֹהֲבֵךְ

    כְּחַפֵּשׂ גְּדִי אֶת הָעֵז; אֲנִי מְשֻׁגָּע יוֹתֵר מִכַּנְפוֹת כֻּתֹּנֶת

    בָּרוּחַ, כְּשֶׁאַתְּ קְרוֹבָה, רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת

    מֵהַיָּם הַגָּדוֹל הַכָּחֹל, כֹּה נוֹצֶצֶת כֹּה עֲמֻקָּה וְכֹה שׁוֹנָה מֵאִתָּנוּ;

    סָבוּרְנִי שֶׁאֲנִי רוֹכֵב עַל אוֹפָנַיִךְ עַל-פְּנֵי אַפְרִיקָה שֶׁל שָׂדוֹת יְרֻקִּים וּלְבָנִים

    תָּמִיד, כְּדֵי לִהְיוֹת קָרוֹב לָךְ, אֲפִלּוּ בְּלִבִּי

    כְּשֶׁאֲנִי עֵר, שֶׁשּׂוֹחֶה, וַאֲנִי גַּם מַאֲמִין שֶׁאַתֲּ

    רְאוּיָה לְאֵמוּן כָּמוֹךְ כַּמִּדְרָכָה הַמּוֹלִיכָה אוֹתִי

    לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי שׁוּב חוֹשֵׁב עָלַיִךְ, הַרְמוֹנְיָה

    חֲדָשָׁה שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת! אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כְּמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמּוֹבִיל חַרְטֹם

    שֶׁל סְפִינָה הַמַּפְלִיגָה

    מֵהַרְטְפוֹרְד לְמַיֶּאמִי, וַאֲנִי אוֹהֲבֵךְ

    יוֹתֵר מִכֹּל לְעֵת שַׁחַר, כְּשֶׁאֲפִלּוּ בְּטֶרֶם אָקִיץ הַשֶּׁמֶשׁ

    מְקַבֶּלֶת אוֹתִי בַּשְׁאֵלוֹת שֶׁאַתְּ תָּמִיד מַצִּיגָה.

     

    קֶוִין יאנג - שיר עָשָׁן

    לְהִסְתַּכֵּל בָּךְ מִתְהַלֶּכֶת

    עַל-פְּנֵי הַחֶדֶר בְּמִכְנְסֵי הַקּוֹרְדרוֹי

     

    הַשְׁחוֹרִים שֶׁלָּךְ מַשְׁמַע לִרְאוֹת

    תַּרְבּוּת אֱנוֹשׁ בְּהִוָּצְרָהּ -

     

    הָרַחַשׁ-

    לַחַשׁ-פַּחַז

     

    שֶׁל הִלּוּכֵךְ הַמִּתְגַּנְדֵּר הוּא חַלָּמִישׁ

    הַמַּכֶּה בַּסֶּלַע - הַנִּצּוֹץ

     

    שֶׁל רְצוּעַת חֶבֶל

    הַמִּתְחַכֶּכֶת עַד

     

    שֶׁעוֹלֶה עָשָׁן - אַתְּ בּוֹחֶשֶׁת

    בִּי כְּמוֹ בְּפֶחָם

     

    וְיָמִים עַל יָמִים אֲנִי מְעַשֵּׁן.

    לֹא עוֹד אֲנִי

     

    "צוֹפֶה" צָעִיר, וְחוּץ מִזֶּה,

    לְעוֹלָם לֹא אוּכַל

     

    לְכַבּוֹתֵךְ - אַתְּ

    מְחַמֶּמֶת אוֹתִי

     

    כָּל הַיּוֹם כְּמוֹ מַגְהֵץ, פָּשׁוּט

    מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל -

     

    אַתְּ מְאַיֶּמֶת, בֵּית

    לְבֵנִים, לִשְׂרֹף

     

    הַכֹּל מֵמַּסַּד עַד הַטְּפָחוֹת. אַתְּ מַשְׁאִירָה

    לִי רַק מַעֲשֵׁנָה.


    חג האהבה, ונהעסקים על אהבה (צילום: Jupiter)

     

    לִיזֶל מְיוּלֶר - אהבה כמו מלח

    הוּא מוּנָח בְּיָדֵינוּ בִּגְבִישִׁים

    מֻרְכָּבִים מִכְּדֵי שֶׁיְּפַעַנְחוּם

     

    הוּא נִכְנָס לַמַּחֲבַת

    בְּלִי לַחֲשֹׁב שֵׁנִית

     

    בְּהִשָּׁפְכוֹ עַל הָרִצְפָּה גַּרְגְּרָיו כֹּה דַּקִּים

    שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹמְסִים אוֹתָם

    אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים קֹמֶץ מֵאֲחוֹרֵי כָּל אִישׁוֹן

    הוּא מִתְנַפֵּץ עַל מְצָחֵינוּ

     

    אֲנַחְנוּ מְאַחְסְנִים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ גּוּפוֹתֵינוּ

    בְּנֹאדוֹת-יַיִן נִסְתָּרִים

     

    בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב אִנַחְנוּ מַעֲבִירִים אוֹתוֹ סְבִיב הַשֻּׁלְחָן

    תּוֹךְ כְּדִי שִׂיחָה עַל חֻפְשָׁה עַל שְׂפַת הַיָּם

      

    קורנליוס אִידִי - אני טיפש לאהוב אותך

    יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ שֶׁהַבְּלוּז הִיא אִשָּׁה,

    מִין יְצוּר עַל-טִבְעִי.

    אִמִּי הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לְךָ, אִלּוּ יָכְלָה,

    עַל חַיֶּיהָ עִם אָבִי.

    בַּרְנָשׁ מוּזָר וּלְעִתִּים אַכְזָר.

    הִיא הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לְךָ עַל הַבְּחִירוֹת

    הָעוֹמְדוֹת בִּפְנֵי אִשָּׁה שְׁחוֹרָה.

    הַאִם לְהִתְאַהֵב בְּגֶבֶר מְסֻיָּם

    מַשְׁמַע לַעֲשׂוֹת עִסְקָה עִם הַשָּׂטָן

    בְמֻנְּחֵי הַבְּלוּז, הַלָּשׁוֹן שֶׁבָּהּ אֲנוּ מִשְׁתַּמְשִׁים

    כְּשֶׁאֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁשִּנּוּי קַלִּיל

    יִהְיֶה לָנוּ לְמִכְשׁוֹל,

    כְּשֶׁאֲנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר יְשִׁירוֹת.

    אִמִּי בּוֹחֶרֶת בְּאָבִי

    לְאַחַר בְּחִירַת גֶּבֶר

    שֶׁלֹּא הָיָה, כְּפִי שֶׁאֲנוּ שָׁרִים זֹאת,

    שָׁוֶה אֲפִלּוּ אֲסִימוֹן שָׁחוּק.

    בְּהַשְׁוָאָה לְאוֹתוֹ אָדָם נִרְאָה אָבִי בָּחוּר כַּהֲלָכָה,

    כָּל כָּךְ גְּרוּעָה הָיְתָה אוֹתָהּ בְּחִירָה.

    בְּהַשְׁוָאָה אֵלָיו נִרְאָה אָבִי כְּאִי

    בְּלֵב יָם סוֹעֵר,

    כְּצוּק אֵיתָן.

    וְהַאִם הַבְּלוּז זֶה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ אַתְּ תּוֹפֶסֶת

    שֶׁאַתְּ מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּמִשְׂחָק מָכוּר,

    אַתְּ מִסְתַּכֶּלֶת בַּמַּרְאָה בְּפָנַיִךְ הַצְּעִירִים,

    הַפָּנִים שֶׁיֵּשׁ לַאִחוֹתִי,

    וְאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזּוֹ הַתְּמִיכָה הַיְחִידָה

    שֶׁתִּהְיֶה לָךְ.

    הַאִם הַדָּבָר יוֹצֵר פֶּצַע הַלּוֹחֵשׁ

    אֵיךְ תְּבַצְּעִי זֹאת?

    הַאִם הַבְּלוּז זֶה הָרֶגַע

    שֶׁאַתְּ מוֹשֶׁכֶת בִּכְתֵּפַיִךְ

    וּמַסְכִּימָה, בַּחוּרָה בְּלִי כֶּסֶף

    הִיא לֹא כְלוּם, אֲבָק

    שֶׁכָּל רוּחַ מְצוּיָה תָּפִיחַ לְכָל עֵבֶר.

    בְּהַשְׁוָאָה לְכָךְ,

    אָבִי נִרְאָה, בְּקִצּוּר,

    כְּפֶתַח מִלּוּט.

    בְּאֹפֶן כָּזֶה מַפְעִיל הַבְּלוּז

    אֶת קְסָמָיו הַעֲלוּבִים,

    מְשַׁוֶּה לַצָּרָה חָזוּת

    שֶׁל מִטַּת נוֹצוֹת,

    הוֹפֵךְ אֶת נְשִׁיקוֹת הָאִישׁ הַלֹּא-נָכוֹן

    לִתְרוּפַת פְּלָאִים.

     

    רובְּלִי וילסון - רצוני שבעיר של לִבֵּךְ

    רְצוֹנִי שֶׁבָּעִיר שֶׁל לִבֵּךְ

    תַּרְשִׁי לִי לִהְיוֹת הָרְחוֹב

    שֶׁבּוֹ תָּשׂוּחִי בִּהְיוֹתֵךְ בְּעִקָּר

    אַתְּ עַצְמֵךְ. אֲנִי מְדַמֶּה אֶת הַבָּתִּים:

    גֶּשֶׁם יוֹרֵד, אַךְ הַגֶּשֶׁם

    נִגְמַר וְהַיְלָדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת

    הִתְחִילוּ לִפְתֹּחַ אֶת דַּלְתּוֹתֵיהֶם.

     

    ויליאם מֶתְיוּז - ממש בטרם נקיץ חולמים אנו זה על זה

    אֵין לַיְלָה אָרֹךְ

    מִזֶּה: עַפְעַפַּיִם

    דְּבִיקִים נֶעֱצָמִים בְּתַכְנְנָם

    לָנוּס אֶל וֵנֵצְיָה.

     

    אֲנִי מִתְנוֹדִד בַּגּוֹנְדוֹלָה

    שֶׁל יְרֵכַיִךְ.

    עַל-פִּי גִּרְסָתֵךְ

    אֲנִי מְשָׁרֵת הַדּוֹגֶ'ה

    וְאִלּוּ בֶּאֱמֶת אֲנֹכִי נָסִיךְ.

     

    בְּבוֹאֵךְ

    לְנֶשֶׁף הַדּוֹגֶ'ה

    אֲנַחְנוּ רוֹקְדִים וַלְס בַּחֲדַר-הַמְזוֹנוֹת

    עַד שֶׁתִּקְרֹסְנָה בִּרְכֵּינוּ.

     

    טס גאלאגר - כשאתה מדבר אלי

    הִזָּהֵר כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי.

    אֲנִי עֲשׂוּיָה לְהַקְשִׁיב, אֲנִי עֲשׂוּיָה

    לְהִתְקָרֵב כְּלֶהָבָה

    הַנּוֹשֶׁמֶת עִם הַקּוֹרָה, נוֹשֶׁמֶת

    עִם הָעֵץ שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח

    מִמֶּנָּהּ. אֲנִי עֲשׂוּיָה

    לְהַסְמִיךְ אֶת פָּנַי

    אֶל

    פָּנֶיךָ

    בְּצָרָתְךָ שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם,

    בְּצָרָתְךָ

    וּבְשִׁמְךָ.ּ

    זֶהוּ דָּבָר שֶׁלָּמַדְתִּי

    בְּלִי לִלְמֹד; יָד

    הִיא פֶּה חָזָק יוֹתֵר, נְשִׁיקָה יְכוֹלָה

    לְפַצֵּחֵ אֶת הַגֻּלְגֹלֶת, מִלִּים

    אֵלוּ, פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת

    בַּאֲוִיר הַקּוֹרְאוֹת

    לַיָּדַיִם הַחֲשָׁאִיּוֹת, לַפִּיּוֹת

    הַחֲבוּיִים בַּבָּשָׂר.

     

    שרון אולדז - טופוגרפיה

    לְאַחַר שֶׁטַּסְנוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ

    נִכְנַסְנוּ לַמִּטָּה, הִנַּחְנוּ אֶת גּוּפֵינוּ

    בַּעֲדִינוּת יַחְדָּו, כְּמַפּוֹת שֶׁהֻנְּחוּ

    פָּנִים אֶל פָּנִים, מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב,

    סַן פְרַנְסִיסְקוֹ שֶׁלִּי כְּנֶגֶד נְיוּ יוֹרְק שֶׁלְּךָ,

    אִי הָאֵשׁ שֶׁלְּךָ כְּנגֶד סוֹנוֹמָה שֶׁלִּי,

    נְיוּ אוֹרְלִינְס שֶׁלִּי עָמֹק בְּטֶקְסָס שֶׁלְּךָ, אַיְדָהוֹ שֶׁלְּךָ

    מַבְרִיקָה עַל הָאֲגַמִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁלִּי, קֶנְזֶס שֶׁלִּי

    בּוֹעֶרֶת כְּנֶגֶד קֶנְזֶס שֶׁלְּךָ, קֶנְזֶס שֶׁלְּךָ

    בּוֹעֶרֶת כְּנֶגֶד קֶנְזֶס שֶׁלִּי, שְׁעוֹן הַחוֹף

    הַמִּזְרָחִי שֶׁלְּךָ נִלְחָץ לְתוֹךְ שְׁעוֹן

    הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט שֶׁלִּי, שְׁעוֹן הֶהָרִים שֶׁלִּי

    פּוֹעֵם כְּנֶגֶד שְׁעוֹן הַמֶּרְכָּז שֶׁלְּךָ, הַשֶּׁמֶשׁ

    שֶׁלְּךָ עוֹלָה בִּמְהִירוּת מִיָּמִין, הַשֶּׁמֶשׁ

    שֶׁלִּי עוֹלַה בִּמְהִירוּת מִשְּׂמֹאל, הַיָּרֵחַ

    שֶׁלְּךָ עוֹלֶה לְאַט מִשְּׂמֹאל, הַיָּרֵחֵ

    שֶׁלִּי עוֹלֶה לְאַט מִיָּמִין עַד

    שֶׁכָּל אַרְבַּעַת גַּרְמֵי הָרָקִיעַ

    בּוֹעֲרִים מֵעֲלֵינוּ, חוֹתְמִים אוֹתָנוּ בְּיַחַד,

    כָּל עָרֵינוּ עָרִים תְּאוֹמוֹת,

    כָּל מְדִינוֹתֵינוּ מְאֻחָדוֹת, אֻמָּה

    אַחַת, בִּלְתִּי נֶחֱלֶקֶת, עִם חֵרוּת וְצֶדֶק לַכֹּל

     

    בּילי קולינס - *Vade Mecum

    רְצוֹנִי שֶׁהַמִּסְפָּרַיִם יִהְיוּ חַדִּים

    וְהַשֻּׁלְחָן מְאֻזָּן לְגַמְרֵי

    כַּאֲשֶׁר תִּגְזְרִי אוֹתִי מִתּוֹךְ חַיַּי

    וְתַדְבִּיקִי אוֹתִי בְּאוֹתוֹ סֵפֶר שֶׁאַתְּ תָּמִיד נוֹשֵׂאת אִתָּךְ.

     

    * וָאדֶה מֶקוּם - מילולית מלטינית: לך אתי, והכוונה לכל דבר שימושי שאדם נושא אתו, כגון ספר.

     

    סַנְדְרָה סִיסְנֶרוֹס - משהו כְּעֵין נהרות שָׁטַף

    הִתִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר הַסְּרָטִים

    דִּגְלֵי הַמָּשִׁי שֶׁל הַתְּנוּעָה

    נָגֹלוּ מִתַּחַת

     

    לִבְשַׂר פִּרְקֵי-הַיָּדַיִם

    אֶבֶן הָרְאוּת

    מַשֶּׁהוּ כְּעֵין מַיִם

     

    שַׁחְרֵר אֶת תְּפִלַּת

    הַלֵּב

    יֱגוֹן הַיָּדַיִם

     

    זִמְזֵם מְתוּקוֹת זֶמֶר כַּאֲשֶׁר

    הֶחֱזַקְתַּנִּי

    הֵמִיס בֶּרֶךְ לְתוֹךְ בֶּרֶךְ

     

    בֶּטֶן לְתוֹךְ בֶּטֶן

    א"ב שֶׁל אֵיבָרִים

    זָרַם בִּתְכִיפוּת

     

    מִרְפֵּק חַלּוּק-נַחַל מִתּוֹשַׁבְתּוֹ

    פְּנִינָה

    עֲנִיבַת-חֶנֶק סוֹתֶרֶת אֶת חַמְדָּנוּתָהּ

     

    וַאֲנַחְנוּ הֲיִינוּ בּוּדְהָה

    וַהֲיִינוּ יֵשׁוּ

    וַהֲיִינוּ אַלְלָה

     

    מִיָּד

    גַּנְגֶס מְכַפֵּר

    לָשׁוֹן אִשָּׁה גֶּבֶר


    ריץ'. משחקות במעגלים (עטיפת ספר)

     

    אדרייאן ריץ' - פי מרפרף על פני שדייך

    פִּי מְרַפְרֵף עַל פְּנֵי שָׁדַיִךְ

    בְּאַחַר-הַצָּהֳרַיִם הֶחָרְפִּי הַקָּצָר הָאָפֹר

    בְּמִטָּה זֹאת אֲנַחְנוּ עֲדִינוֹת

    וְנוֹגְעוֹת כֹּה לוֹהֲטוֹת מִשִּׂמְחָה שֶׁאֲנוּ מַפְתִּיעוֹת אֶת עַצְמֵנוּ

    אַלִּימוֹת וַעֲנֻגּוֹת אֲנוּ מְשַחֲקוֹת בְּמַעְגָּלִים

    זוֹ סְבִיב זוֹ נֵר יוֹמֵנוּ בּוֹעֵר

    בְּאוֹרוֹ הַמְיֻחָד וְאִם הַשֶּׁלֶג

    מַתְחִיל לָרֶדֶת בַּחוּץ בְּגָדְשׁוֹ אֶת הַעֲנָפִים

    וְאִם הַלַּיְלָה יוֹרֵד בְּלִי הוֹדָעָה

    יֵשׁ תַּעֲנוּגוֹת הַחֹרֶף

    פִּתְאוֹמִיּוֹת, פְּרָאִיּוֹת וַעֲדִינוֹת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

    תּוֹבְעוֹת בְּחָזְקָה אֶת לְשׁוֹנִי תּוֹבְעוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע

    שֶׁנֶּעֱצָרוֹת לִצְחֹק לִבְדִיחָה

    אַהֲבָתִי חַמָּה עַל נִחוֹחֶךְ עַל שְפַת גְּבִיעַ הַחֹרֶף

     

    קיי רייאן - מחבואים

    קָשֶׁה לֹא

    לִזַנֵּק הַחוּצָה

    בִּמְקוֹם

    לְחַכּוֹת

    עַד שֶׁיִּמְצְאוּךְ.

    קָשֶׁה לִהְיוֹת

    לְבַד זְמַן כֹּה רַב

    וְאָז לִשְׁמֹעַ

    מִישֶׁהִי

    מִתְקָרֶבֶת. זֶה

    כְּמוֹ מִין

    עוֹר שֶׁהִתְפַּתֵּחַ

    בַּאֲוִיר

    שֶׁעַד שֶׁיִּקָּרַע

    אַתְּ קוֹרַעַת בְּעַצְמֵךְ

     

    על המשוררים

    ריצ'ארד בראוטיגן (1935-1984) נולד בטאקומה שבמדינת וושינגטון בחוף המערבי של ארה"ב לאב פועל ולאם מלצרית. האב נטש את האם שמונה חודשים לפני הולדת בנם. ילדותו הקשה של בראטוגן צילקה את נפשו לכל חייו. הוא אובחן כלוקה בפיצול אישיות ובשגעון רדיפה ועבר טיפול פסיכיאטרי. בעת ובעונה אחת כתב שירים ורומנים, שהוציאו לו מוניטין כאחד הבולטים בנציגי תרבות-הנגד שהתפתחה בסאן פרנסיסקו.

     

    המשורר, המספר והמסאי קֶנֶת' קוֹק (1925-2002) נולד בסינסינטי, למד בהארווארד וקיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, בה הורה ספרות במשך ארבעים שנה. במלחמת העולם השניה שירת בצבא האמריקאי בזירת הפיליפינים. מראשי האסכולה של "משוררי ניו יורק".

     

    המשורר והמסאי השחור קֶוִין יאנג נולד ב-1970 בלינקולן שבמדינת נברסקה ומשמש פרופסור לספרות באוניברסיטת אמורי שבמדינת ג'ורג'יה. לִיזֶל מְיוּלֶר, כלת פרס פוליצר לשירה, נולדה ב-1924 בהמבורג, גרמניה, והגיעה לארה"ב בגיל חמש עשרה כשאביה נאלץ להימלט מהנאצים. היא מתגוררת בלייק פורסט שבמדינת אילינוי.

     

    קורניליוּס אִידִי, מחשובי המשוררים האפרו-אמריקאים המודרניים, נולד ב-1954 ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק והיה מנהל מרכז השירה של אוניברסיטת-המדינה של ניו יורק בסטוניברוק. אידי הורה כתיבה יוצרת באוניברסיטאות ומיכללות שונות, זכה בפרסי-ספרות חשובים ומתגורר במדינת אינדיאנה.

     

    רוֹבְּלִי וילסון, משורר ומספר, נולד ב-1930 בבראנסוויק שבמדינת מיין בצפון ארה"ב, ועד שיצא לגימלאות בפלורידה הורה ספרות במוסדות שונים להשכלה גבוהה. ויליאם מתיוז (1942-1997), הנחשב לאחד המשוררים האמריקאים המקוריים והרבגוניים ביותר והיה נשיא אגודת השירה של ארה"ב, נולד באוהיו ושימש פרופסור לספרות באוניברסיטה העירונית של ניו יורק. מתיוז ביקר בישראל לרגל פירסום "לחיות בין המתים", מבחר משיריו בתרגם לעברית, ונפטר מדום לב חודשים מספר לאחר שובו לארצו.

     

    טֶס גאלאגֶר, משוררת, מספרת, מסאית ומחזאית, נולדה ב-1943 בפורט אנג'לס שבמדינת וושינגטון בחוף המערבי של ארה"ב. היא הורתה ספרות וכתיבה יוצרת באוניברסיטאות שונות. בעלה השלישי היה הסופר המנוח ריימונד קארוֶור שהיא הקדישה לו ממיטב שיריה.

     

    שרון אוֹלְדְז, דמות מרכזית בשירה האמריקאית המודרנית, נולדה בסאן פרנסיסקו ב-1942 והתיישבה בניו יורק כשלמדה באוניברסיטת קולומביה. אולדז היתה "שרת השירה של מדינת ניו יורק" ולימדה שירה באוניברסיטת ניו יורק. בילי קולינס, מי שהיה "שר השירה של ארצות הברית", נולד ב-1941 בעיר ניו יורק ומשמש פרופסור לספרות באוניברסיטה העירונית של ניו יורק.

     

    סַנְדְרָה סִיסְנֶרוֹס, מן המבטאות המובהקות ביותר של הזרם ההיספאני בשירה האמריקאית, נולדה ב-1954 בשיקגו למשפחה מכסיקנית. הרומן "רחוב המנגו" הוציא לה מוניטין כמספרת השואבת השראה מחיי האמריקאים ממוצא מכסיקני, כמו גם שירתה הפמיניסטית הנועזת.

     

    אדריין ריץ', מגדולות השירה האמריקאית החדשה, פמיניסטית, לסבית ויהודיה למחצה, נולדה ב-1929 בבולטימור במדינת מרילנד. אביה היה פרופסור לרפואה ואמה, בטרם נישואיה, פסנתרנית-קונצרטים. ריץ' זכתה בפרסי-ספרות חשובים רבים, היתה מעורבת במאבקים הפוליטיים והחברתיים, הורתה ספרות וכתיבה יוצרת באוניברסיטאות שונות ומתגוררת עם חברתה-לחיים בסאנטה קרוז שבקליפורניה.

     

    קיי רייאן נולדה ב-1945 בקליפורניה והיא "שרת השירה של ארצות הברית" הנוכחית, הלסבית הראשונה שנבחרה לכהונה זאת. היא פרופסור לשירה במיכללה של מחוז מארין בקליפורניה.


    חג הגלויות

    "קול אמריקה" מוקדש הפעם לשירי אהבה - נושא טוב ורצוי בכל ימות השנה - אך הפעם יש לכך טעם שלא ייתכן לערער עליו: Valentine's Day. ואומנם, מי שימצא את עצמו בארה"ב בסביבות ה-14 בפברואר הוא בהחלט יוכל לדמות בנפשו שאין לאמריקאים דבר טוב יותר לעשותו מאשר לקנות "גלויות ואלנטיין", לרשום עליהן מלים מתוקות ולשלשלן לתיבות הדואר בעוד מועד כדי שיגיעו לידי האהובה או האהוב לא יאוחר מהתאריך הקובע.

     

    ואכן הסטטיסטיקה מצאה שרק חג המולד עולה על יום ואלנטיין בכמות גלויות האיחולים והברכות הנשלחות ברחבי הארץ. והואיל וחג האהבה הזה פרץ מזמן את תחומי ארה"ב והתפשט על-פני העולם כולו (ואפילו למדינתנו הגיע), משערים שכמיליארד "ואלנטיינים" נשלחים מדי שנה בעולם כולו.

     

    ודאי, אין זה בא להתעלם מהמון זרי הפרחים וקופסאות הממתקים והשוקולדים שגם הם משמשים לאמריקאים כדי לבטא את המיית לבם הרומנטית. בקיצור, כבוד האהבה במקומו מונח, ואתם יכולים לשער כמה רחב ועמוק הוא האוקיינוס שמתוכו שליתי את השירים המובאים כאן והמבקשים לייצג, ולוּ רק במשהו, את מיגוון המוֹצָאִים והנטיות של האהבה האמריקאית - אבל גם היא, במקרה שלפנינו, לא רק עניין רגשי אלא גם עסקי. אמריקה היא אמריקה: אם אפילו חג המולד נרתם לתעשיית הרווח, מדוע ייגרע חלקו של "יום ואלנטיין"?

     

    כדאי להזכיר בהזדמנות זאת שכמו מנהגים רבים אחרים, קיבלה אמריקה את "יום ואלנטיין" מבריטניה, שבה שליחת "ואלנטיינים" היתה אופנה פופולרית במאה ה-19. ב-1847 הקימה האמריקאית אסתר האולנד עסק משגשג במקום מושבה אשר בווּסְטֶר שבמדינת מאסאצ'וסטס: כרטיסי "ואלנטיין" שנעשו בעבודת יד על-פי הדוגמה הבריטית. זכות ראשונים שמורה איפוא לגברת האולנד החרוצה.

     

    על שם קדושי הכנסיה הקתולית

    אבל לא הבריטים ולא האמריקאים יכולים לטעון שואלנטיין, אשר על שמו קרוי יום האהבה, נמנה עם אבות אבותיהם. המחקר ההיסטורי קובע ששניים הם הוואלנטינים הרשאים לתבוע זכות יוצרים על ייחודו של ה-14 בפברואר: ואלנטין איש רומא ו-ואלנטין איש טֶרְנִי, שניהם קדושים של הכנסיה הקתולית.

     

    ואלנטין הרומאי היה כהן נוצרי שהקריב את חייו על מזבח אמונתו בערך ב-269 לסה"נ, כאשר הפאגאניות עדיין משלה בכיפה בקיסרות הרומית. וואלנטין השני היה בישוף שנעשה קדוש מעונה בערך ב-197 לסה"נ, בימי הקיסר אורליאנוס שרדף את הנוצרים באף ובחימה.

     

    ואלנטין איש רומא היה נתין של הקיסר קלאודיוס השני. מספרים על קלאודיוס זה שאסר על גברים צעירים לשאת

    אשה. הקיסר רצה להגדיל ולחזק את צבאו והיה סבור שגברים נשואים הם חיילים טובים פחות מהרווקים. מה עשה ואלנטין שלנו? ערך טקסי נישואין חשאיים בשביל אותם צעירים עצמם. סופו שמישהו הלשין עליו והקיסר ציווה לאסרו ולהביאו לפניו. בוויכוח שהתנהל ביניהם הציע הקיסר לכהן לנטוש את דתו ולחזור להיות עובד אלילים, ואז יחוס על חייו. ואלנטין סירב - ושילם את מלוא המחיר.

     

    עוד מספרים עליו, שבהיותו חבוש בכלא, בערב הוצאתו להורג, חולל נס והחזיר לבתו העיוורת של הסוהר את מאור עיניה. יש אומרים שבינו ובין אותה נערה שררה ידידות - ואולי יותר מזה - והוא שלח לה לפני מותו את ה"וואלנטיין" הראשון, היינו פתק החתום "מוואלנטין שלך". בזכות המעשיה הנחמדה הזאת מצדדים הרוב בדעה שהוא הוא הוואלנטין המקורי. אתם, כמובן, תחליטו מה שתחליטו על דעת עצמכם, ורק אל נא תשכחו לשלוח את הגלויה המתאימה לאדם הראוי.

     

    לכל מדורי "קול אמריקה" לחצו כאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים