מסיבת כוכבים שמיימית
התקבצות כוכבים מרהיבה תתרחש בשבוע הבא בשמיים וא' באדר הוא הזדמנות מצוינת לצפות בירח הנולד. בימי הסנהדרין, לפני 1600 שנה, נדרשו שני עדי צפייה כדי לקבוע את החודש החדש
בשבוע הבא תתרחש בשמי הערב התקבצות נדירה מרובת משתתפים מיד לאחר שקיעת החמה. ההתקבצות תחל במסעו של הירח החדש שיהיה במולדו ביום ראשון ה-14 בפברואר. בעת המולד, יתקבץ הירח עם נפטון, כוכב הלכת המרוחק ביותר, החולף בימים אלה במרחק של 4.5 מיליארד ק"מ מאחורי השמש. כמובן שכלל לא יתאפשר לראות את הירח או את נפטון בעת ההתקבצות בשל זוהרה של השמש. כמה שעות לאחר מכן, יחלוף הירח 5 מעלות צפונית לכוכב הלכת נוגה, שבימים אלה מתחיל להראות באופק המערבי ככוכב ערב מיד לאחר השקיעה. גם את ההתקבצות הזו לא ניתן יהיה לראות בשל סמיכותה לשמש.
למחרת, יום שלישי ה-15, בשעה 3 לפנות בוקר שעון ישראל, יעבור הירח בן יומו כ-5 מעלות מצפון לכוכב הלכת הענק צדק, ההולך ומתקרב לשמש. בין מולד הירח להתקבצות עם צדק יחלפו בסך הכול 20 שעות. את ההתקבצות עצמה אי אפשר לראות מישראל שכן בשעת ההתקבצות יהיו הירח וצדק מתחת לאופק. אולם, ביום שלישי בערב ניתן יהיה לראות את סהר הירח מעל האופק המערבי ומעט מערבה לו את כוכב הלכת צדק.
בשל שמי הערב המוארים עדיין באורה של השמש השוקעת, קשה מאוד לראות את כוכב הלכת צדק על רקע השמים הבהירים, אולם חרמש הירח הדקיק מהווה הזדמנות טובה לצפות בו מיד לאחר המולד. בדתות המבוססות על מופעי הירח, היהדות והאסלאם, ישנה משמעות רבה לצפייה בירח החדש.
כשהסנהדרין עוד הייתה קיימת, היה צורך בשני עדים שראו את הירח בן יומו כדי להכריז על ראש חודש. העדים היו נחקרים על ידי בית הדין כדי לוודא שאכן ראו את הירח. משנחרב בית המקדש ומשנתבטלה הסנהדרין, היה צורך למצוא פתרון שימנע את הצורך במתן עדות על הירח ושיהיה תקף לכל תפוצות ישראל. כך נולד הלוח העברי בבבל, המבוסס על הקביעה של הלוח מראש אלפי שנים קדימה, ובו אנו משתמשים עד עצם היום הזה.
באסלאם לעומת זאת וכן אצל הקראים, שאינם מאמינים בתורה שבעל פה, עדיין ישנה חובה להשתמש בשני עדים שצפו בירח. ללא קשר למועדי הלוח, ישנן ברחבי העולם אגודות שונות של תצפיתנים שמנסים לראות את הירח החדש סמוך ככל האפשר למולד. בגלל אור השמש ודקיקותו של סהר הירח, צפייה בירח החדש בן יומו היא משימה מאתגרת מאוד, גם עבור אלו שמשתמשים במשקפות או טלסקופים.
הסיכוי לראות את הירח קרוב מאוד למולד תלוי בהרבה גורמים: בתנאים האטמוספריים, במיקום היחסי שבין השמש והירח, בפרק הזמן הנדרש לירח החדש לשקוע אחר השמש ועוד. גם התזמון מהווה גורם חשוב: פרק הזמן הממוצע החולף בין המולד עד לאפשרות המוקדמת ביותר לראות את הירח הוא כ-14 שעות. פרק זמן זה טוב רק עבור אלו שנמצאים במקום בו התנאים הבשילו וכאשר השמש והירח נמצאים באופק המערבי מיד לאחר המולד. כמובן שסריקת שמי הדמדומים בעזרת משקפת עשויה לסייע במציאת חרמש הירח הצר.
ב-17 בפברואר יחול בשמים אירוע מרהיב נוסף, כששני כוכבי הלכת הבהירים, נוגה וצדק, יתקבצו יחדיו. התקבצות זו תהיה קרובה מידי לשמש (כ-10 מעלות בלבד) ולכן רק צופים מנוסים המצוידים בטלסקופים יצליחו לאתר את נוגה הבהיר על רקע השמיים המוארים. זאת בתנאי שימצאו אופק מערבי נקי מהסתרות ותנאי ראות מעולים שמאפשרים לראות את כוכבי הלכת גם כשהם קרובים מאוד לאופק.
ומה עוד קורה השבוע במערכת השמש? כוכב הלכת מאדים נראה בבירור לאחר השקיעה מעל האופק המזרחי, והוא עדיין כוכב הלכת הבולט ביותר בשמי הערב והלילה. כוכב הלכת המרהיב ביותר, שבתאי, נוח לתצפית כיוון שהוא זורח לקראת השעה 9 בערב מעל האופק המזרחי, ובטלסקופים קטנים אפשר להבחין בטבעותיו.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
