לחפש שמלת כלה באינטרנט ולהזמין מתופרת
סיון ושירה, שתיהן כלות טריות בנות 28, מספרות על הקשיים והכיפים בדרך לחתונה ומספקות כמה עצות טובות
סיון, כלה טרייה בת 28, מתארת את ארגון החתונה שלה עם ויקי, בן 32, כתהליך קשה ומורכב, כיוון שהכל קרה יחד באותה תקופה. שניהם עבדו מאוד קשה, סיון למדה למבחני ההסמכה ללשכת עורכי הדין, ובתוך כל זה הם ארגנו את חתונתם.
"היה קשה. עבדתי במשרד עורכי דין עד השעות הקטנות של הלילה, ואחר כך מצאנו את עצמנו רצים לצלם, לתקליטן ולפגישות עם כל מי שצריך. האמת, חשבתי שרק אצלי תהליך הארגון היה לחוץ, אבל כששאלתי חברות הבנתי שכשיש עוד עיסוקים כמו עבודה ולימודים זה הופך להיות סוג של סיוט. אמנם היו דברים כיפיים, אבל היה קשה. אני לא מתארת את זה כחוויה כמו כולן".
לגבי הארגון עצמו אומרת סיון: "אני אישית לקחתי את הדברים בפרופורציה. זה רק ערב אחד של ארבע שעות. השקענו, אבל לא קניתי שמלה ב-20,000 שקל ולא אשקיע 350 שקל על מנה".
"בעיניי המוזיקה יכולה לעשות את האירוע"
ויקי וסיון השקיעו רבות בחיפוש הספקים המתאימים להם מבחינת כישורים וגם מבחינת התקציב, כדי לארגן ערב בו כולם ייהנו. "הדבר שהיה לי הכי חשוב היה המוזיקה. היה לנו חשוב שיהיה מישהו טוב. התחתנו ב'טירה' בגעש, ושם יש רשימת מומלצים. ניסינו למצוא מישהו מהרשימה, אבל בסוף החלטנו שהכי נכון זה ללכת עם מישהו שכבר ראינו ונהנינו ממנו, ולכן סגרנו עם התקליטן מהחתונה של אחות של ויקי. לפניו ראינו עוד תקליטן יחסית צעיר ולא מנוסה וחששתי מזה. בעיניי המוזיקה יכולה לעשות את האירוע או להרוס אותו, לכן הקפדנו מאוד. כשנפגשנו עם התקליטן שלנו ממש עשיתי לו סימולציות בנוסח 'אם בא אליך מישהו מהמשפחה ומבקש שתשים לו שיר מסוים, מה תעשה?'"
"כעבודת הכנה התקשרתי ל 20-30 מקומות"
שירה, אף היא כלה טרייה בת 28, אומרת: "עד שמצאנו אולם היה גיהינום מבחינת הקטע הכלכלי, אחר כך היה כבר יותר כיף. המחירים של המקומות היו מבהילים, רצינו משהו שהוא לא אולמי בון בון אבל היה לנו חשוב לשמור על מחיר שפוי כי רצינו להתחתן בקיץ, בעיניי זו אווירה אחרת לגמרי מחתונת חורף. רצינו גם למצוא מקום טוב מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינת מחיר, וזה לא קל. זה היה מתסכל עוד לפני השלב של ללכת לראות מקומות, כי המחירים היו גבוהים מאוד. כעבודת הכנה התקשרתי ל 20-30 מקומות לבדוק מחירים ומה כולל המחיר, ההצעה עצמה הרי עושה את כל ההבדל. הלכנו לראות ארבעה גנים מתוך הצמצום שעשינו טלפונית, ובסוף התחתנו ב'גני כנען', שם שתי חברות טובות שלי התחתנו. מעבר לזה שאהבנו את המקום, היו להן רק דברים טובים להגיד וזה חשוב. בדיעבד, גם לנו יש רק דברים טובים להגיד על המקום ועל האנשים שמאוד עזרו לנו בתהליך".
לאחר שמצאו את המקום עצמו, התחילו לחפש צלם, תקליטן ושמלה, וכמובן את שאר הדברים ההכרחיים לחתונה. התהליך של חיפוש הספקים הרלוונטיים הסתמך על תכנון מקדים שכלל איסוף מידע מחברים ומכל מי שאפשר כדי להבין אם אותם ספקים באמת טובים כפי שהם מבטיחים. שירה מספרת שעבודת המחקר הזו השתלמה מאוד בהמשך. "היה כיף, כי יש לנו טעם דומה, אז לא היו ויכוחים על הספקים ולא ראינו המון ספקים מכל תחום. למשל, בעניין התמונות הלכנו לפגוש שניים-שלושה צלמים וזהו, החלטנו. בערב החתונה והכל עבד ממש מעולה בנושא הזה, בדיוק כמו שרצינו".
לגבי עיצוב השמלה, לסיון יש טיפ: "את השמלה עשיתי אצל תופרת. הראיתי לה דגם של שמלה משמלה שראיתי באינטרנט ועל פי זה עיצבתי איתה את השמלה לפי מה שאהבתי. ככה עשיתי את מה שאני אוהבת במחיר סביר".
-מה לגבי גימיקים מיוחדים בחתונה?
סיון: "אצלנו היו שופרות בחופה, היו חבר'ה עם תופים. חילקנו רעשנים ועוד דברים במסיבת הריקודים וזה עשה את החתונה שמחה. יש חנויות של דברים כאלה בתל אביב ובעוד מקומות - קונים אביזרים של קרנבל כמו כל הרעשנים או שרשראות של פרחי הוואי. זה עבד טוב ועשה שמח".
שירה: "לי היה מאוד חשוב שהחתונה תהיה 'שלנו', אז השקענו בדברים הקטנים כמו מגנטים קטנים בצורת חמסות שעשינו לכל אורח בעבודת יד אישית שלנו".
סיון: "היו רגעים מדהימים, החברים עשו לנו סרט מרגש - עשר דקות של סרטון בו צילמו את ההורים שלנו ואת המשפחה, הכניסו תמונות ילדות ותמונות של ויקי מהתקופה בחו"ל. סרט מצחיק ומרגש. ויקי הוא מוזיקאי, ובחתונה הוא שר שיר וזה היה מדהים ובנוסף, בת דודה של ויקי, בת חמש, רקדה לנו ריקוד פלמנקו, היה מאוד מרגש".
שירה: "טקס החופה עצמו היה מאוד מרגש. הוא ממש היה משהו שלנו. כתבנו לפני כן כמה דברים שאמרנו זה לזה בחופה והיה מקסים".
- איה אנגל היא מחברת הספר "החתונה שלי - המדריך שלך בדרך לחופה" ומנחת מסיבת רווקות.
לפנייה לכתב/ת 
