נדחה ערעור רוצח גנדי: לייחס חשיבות לרצח הנפשע
שופטי העליון דחו פה אחד את הערעור שהגיש מוחמד רימאוי, שהורשע ברצח גנדי ב-2001, ואת זה שהגיש סלאח עלווי שסייע לו. בכך נותרו סופית כל האחראים למעשה מאחורי סורג ובריח
על רימאווי נגזר מאסר עולם ואילו על עלאווי נגזרו 12 שנות מאסר. באמצעות פרקליטתו, עו"ד לאה צמל, טען רימאווי כי לא היה מקום להרשיעו ברצח כיוון שהוטל עליו למלא תפקיד מוגדר ומצומצם לסייע במילוט המתנקשים. הוא אף טען כי לא היה מודע לזהותו של הקורבן.
עלאווי, שהורשע בסיוע לרצח, טען באמצעות עו"ד מנחם בלום כי העובדה שאפשר לרוצחים ללון בביתו אינה מצדיקה את הרשעתו בכך שהיה שותף לקשר להתנקש בזאבי. הוא גם הבהיר שלא ידע שזו הייתה מטרתם של מבצעי הרצח.
בפסק הדין כתבה השופטת אסתר חיות, כי רימאווי היה מודע לחלקו המשמעותי בהוצאה לפועל של התוכנית והיה מודע לפרטיה העיקריים ולתפקידו בה. עוד כתבה השופטת, כי רימאווי נטל חלק פעיל בהכנות למימוש ההתנקשות וביקש לקדם אותה.
באשר לעלאווי דחתה השופטת חיות את טענותיו וכתבה כי הלין את רימאווי בלילה שקדם לרצח ואף הסיע אותו למחרת בדרכים שעקפו את מחסומי כוחות הביטחון.
בסיום דבריה, כתבה השופטת כי העונש שנגזר עליו אינו קל, אך גם לא חורג מרמת הענישה המקובלת. "עניין לנו ברצח נפשע של שר בממשלת ישראל שבוצע ממניעים לאומניים על ידי גורמי טרור, ומכאן החומרה המופלגת שיש לייחס למעשיו של עלאווי כמי שסייע בביצועו של רצח זה", לשון ההחלטה. אל דעתה של חיות הצטרפו השופטים איילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן, והערעורים, כאמור, נדחו.
לפנייה לכתב/ת 
