בזכות הלב הגדול (והאח הגדול)

רוזי ואני, אימהות לשתי בנות בגן תל-אביבי, פטפטנו, במהלך טיול ט"ו בשבט. אלא שהפעם דווקא לא על אוכל, שעות שינה, אהבה ועייפות גדולה, אלא על עבודה. רוזי זכרה שאני עובדת עם נשים במצוקה. השבתי לה שאני עובדת בהוסטל לאסירות משוחררות, המיועד לנשים שחוו בחייהן מצוקות קשות והתדרדרו למאסר בכלא נווה תרצה. ההוסטל, הוספתי, מספק להן הזדמנות לשיקום ושינוי. עוד לפני שסיימתי את התיאור והנאום השגור בפי, רוזי חייכה ואמרה: אילן ואני רוצים לתרום.

אילן הוא בעלה של רוזי, איש קטן מידות עם לב במידה XXXL. מסתבר שהמחשבה על תרומה לא חדשה לשניהם, אלא שעד עתה הם לא מצאו הזדמנות שתתאים להם. רוזי סיפרה שבבעלותו של אילן מספרה הפועלת, באופן מקורי ומעשי, מחמש אחר-הצהרים עד חצות. היא סיפרה איך התאהבה בו אחרי שראתה אותו מטפל בקבצנית שנכנסה למספרה. עוד אמרה שבימי רביעי בערב, כש"האח הגדול" משודר, לאילן אין כמעט עבודה. ואז היא הוסיפה: אולי נארגן ערב תרומה בימי רביעי?

מסר של קבלה. רובין והנשים בערב רביעי (צילום: ארנת אורמיאן-רבינו)

וכך, חמישה ימים לאחר מכן, הגיעה קבוצה נרגשת של נשים מההוסטל למספרה התל-אביבית של אילן, המוכר כמעצב השיער אילן רובין. הנשים שמחו מאוד, אך גם תהו מדוע זכו במחווה כזו של רוחב לב ונדיבות. אחרי שבילדותן ובבגרותן חוו עזובה, הזנחה והתעללויות קשות, הן אינן מורגלות בתשומת לב. הן הורגלו לספק צרכים של אנשים אחרים, לספוג תוקפנות - ואיבדו את האמון הבסיסי באנשים.

אסירות משוחררות הן אוכלוסיה מוחלשת ושולית, שלא זוכה להכרה מספקת וסובלת מקיפוח חברתי מכאיב. באופן טבעי, ואולי גם מתוך חוסר מודעות, רואים את הצד הפוגע שלהן, הצד שעבר על החוק, ולא את החלקים הפגועים. ההוסטל

שבו אני עובדת, המופעל על-ידי "הרשות לשיקום האסיר", מאפשר להן לבנות את חייהן מחדש. יחד, אנחנו מנסות להבין את דינאמיקת ההתדרדרות של כל אישה במטרה למנוע את הישנותה, ולסייע להן לשקם את אמונן בעצמן ובבני אדם.

רוזי ואילן פתחו את ליבם לנשים הללו. הם לא היו מודעים למסר החברתי שעמד מאחורי המעשה האנושי שלהם, לכך שמעבר לנתינה הם יצרו גשר של קבלה. עבורי, כמי שמלווה אותן שנים רבות, זה מסר של שותפות ותקווה.

וכך, בכל יום רביעי בתשע בערב, אחרי יום מלא בשיחות אישיות וקבוצתיות ובתורנויות בישול וניקיון, אנחנו יוצאות לכיוון המספרה. מחכים לנו שם אנשים חמים ומחממי לב, וערב נפלא של צחוקים, חיבוקים ותספורות מקסימות. ובזמן שבחלונות הבתים משתקפים מסכי הטלוויזיה בהם משודר פרק נוסף של "האח הגדול", אנחנו יודעות שזכינו באח משלנו. אח גדול עם לב ענק.