"אנחנו מוכיחים שכל אחד יכול לתרום"

כנראה שרק מי שמקבל כל כך הרבה תמיכה וחום, יכול להעריך באמת את המשמעות של נתינה לזולת. במועדונית "אקים" בעכו מכירים היטב את שני הצדדים של המשוואה. חברי המועדונית מקבלים עזרה מלא מעט מתנדבים, אבל הם מצאו את הדרך לתרום ולעזור גם לאחרים. בשבוע האחרון היו חברי המועדונית עסוקים בהכנות לקראת פורים. בתוכנית: ארגון מסיבת תחפושות במחלקת הילדים של בית החולים הממשלתי נהריה. זאת לא הפעם הראשונה שחברי המועדונית תורמים לקהילה. בחנוכה הם אירגנו מסיבה דומה במחלקת הילדים ואת ראש השנה הם הפכו למתוק במיוחד, כשהכינו וחילקו עוגות דבש לקשישים.

"לפני שנה וחצי בערך התחלנו במועדונית בתהליך של מעבר מקבלה לנתינה‭,"‬ מסבירה שחר בן סימון, מנהלת המועדונית. "בחברה שלנו תופסים אנשים עם צרכים מיוחדים ככאלה שלא מסוגלים ואנחנו כאן כדי להראות אחרת. לא באתי לשנות את העולם, באתי בעיקר לעזור לחברים כאן. הפעילויות האלה יכולות לתרום להם רבות בתחום של תקשורת בין אישית ושל חיזוק הביטחון והדימוי העצמי". 

"זה עושה לי שמח לעזור לאחרים‭."‬ חברי המועדונית (צילום: דורון גולן)

סופגניות וצבעי גואש

במועדונית "אקים" בעכו 17 חברים, בני עשר עד ‭.35‬ חלקם לוקים בפיגור קל עד בינוני, אחרים בתסמונת דאון. הם מגיעים מדי יום אחרי הצהריים למועדונית הנמצאת בפאתיה הצפוניים של העיר ומשתתפים בחוגי העשרה שונים: כדורגל‭(‬ כלכלת בית, רכיבה על סוסים, תיאטרון ועוד. רמת התקשורת של חברי המועדונית אינה אחידה, אבל אי אפשר לטעות בחיוכים כשבן סימון הסבירה להם שהם יכינו לכבוד פורים הפתעות וממתקים לילדים המאושפזים בבית החולים בנהריה. 

לבן סימון היו לא מעט היסוסים לפני שהחלה עם הפרויקט המיוחד. "השאלה הגדולה הייתה לגבי התגובה של הסביבה. המראה של החברים יכול לגרום אי נוחות. הפרמטר הזה נלקח בחשבון".

- איך באמת היו התגובות?  

"המשפחות של הילדים הרגילים הופתעו מאוד בהתחלה, כי זה לא משהו שהם ציפו לו. ראיתי מהתגובות שלהם שהיה שם חשש, אבל הוא עבר מהר מאוד. אחר כך הם התרגשו עד דמעות. אמרו לי שזה כמו נס חנוכה לראות אנשים מיוחדים כאלה עוזרים לאחרים, אבל עובדה שזה אפשרי, זה לא נס". 

גם בתוך המועדונית עצמה הצוות מתייחס לחברים בגובה העיניים. "הם שותפים להחלטות", מספרת בן סימון. "בכל יום יש מליאה שכולם משתתפים בה. לכבוד

ההתנדבות בפורים דיברנו ביחד על התכנון, על כל מה מה שצריך לעשות כדי שנוכל לעמוד ביעד". 

אביאל יעקב בן ה‭,13-‬ מצעירי המועדונית, נכנס למשרדה של בן סימון. היא מעודדת אותו לספר על חוויית ההתנדבות שלו מחנוכה. "עבדנו בבית החולים בנהריה", הוא מחייך. "זה היה כיף. הגענו לפני הילדים. סידרנו מפות על השולחנות וצבעי גואש. עשינו את זה כולנו ביחד. התרגשתי לפגוש את הילדים. אני עזרתי לילדה מהקריות לצבוע חנוכייה ואחר כך אכלנו ביחד סופגניות". 

בן סימון מדובבת אותו. "זה עושה טוב לעשות בשביל אחרים, אביאל?". "כן, זה עושה לי שמח‭,"‬ הוא עונה.

גל הירש, ‭,18‬ מספר בגאווה על אמו שרית - אחות בבית החולים בנהריה וחברת הנהלת המועדונית. שרית היא האחראית לקשר שנוצר בין שני הגופים. בכלל, הוריהם של חברי המועדונית מעורבים מאוד בנעשה בה ותומכים במהלך של תרומה לקהילה. הורי המועדונית נפגשים אחת לחודש, משתתפים בקביעת רשימת החוגים, נפגשים עם העובדת הסוציאלית ומתחזקים את הקשר עם העירייה.

הסבר פניך לשכן  

בשנים האחרונות התנהלו ברחבי הארץ מספר מאבקים של תושבים נגד הקמת מוסדות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בשכונתם. גם המועדונית של "אקים" נמצאת בלב שכונת מגורים בעכו. "זאת אחת הסיבות שהחלטנו לצאת לקהילה, כדי שיכירו ולא יחששו ממגע", אומרת בן סימון. "אנחנו מקיימים ימי הסברה שעוסקים באנשים עם צרכים מיוחדים, ובמסגרת חוג התיאטרון של המועדונית הכנו הצגה שנקראת 'מיומנו של חבר מיוחד‭.'‬ החברים הופיעו איתה מול מאות תלמידים". 

- ורואים תוצאות?  

"לאט לאט. אי אפשר לשנות את העולם ברגע". 

חברי המועדונית לא רק תורמים. במועדונית אפשר למצוא דרך קבע סטודנטים מתנדבים ותלמידים במחויבות אישית. אחד מהם הוא אבי חזן, ‭,25‬ שהגיע למועדונית בפעם הראשונה לפני כעשר שנים. "התחלתי כתלמיד תיכון והתאהבתי. זה שהחברים פה, שכל כך הרבה אנשים מדהימים תורמים ועוזרים להם, יכולים גם הם לעזור לאחרים - זה דבר גדול. גם בשבילם וגם בשבילנו. זה מראה שכל אחד יכול לתרום".