שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למתגרשים: גישוררות - גישור עם בוררות
    מניחים שבשביל להתגשר - להגיע להסכמות בדבר תנאי הפרידה והסדרי העתיד בעזרת צד שלישי - אמורים שני הצדדים להיות מתחשבים, רגועים, כאלה שפניהם לשלום. זה קצת מזכיר את אלה שחושבים ששלום עושים רק עם מי שאוהב אותך
    לפעמים תוספת קטנה הופכת המצאה ותיקה לשימושית עוד יותר מכפי שהיתה. קחו למשל את הגישור בין בני-זוג שהחליטו להתגרש. פעמים רבות, אופציית הגישור עולה ומיד נפסלת. מדוע? כי "אין בצד השני עם מי לדבר"; כי מעורבים כעסים, אלימות, פחדים וחששות. ההנחה של רבים היא, שבשביל להתגשר - להגיע להסכמות בדבר תנאי הפרידה והסדרי העתיד בעזרת צד שלישי, המגשר - אמורים שני הצדדים להיות מתחשבים, רגועים, כאלה שפניהם לשלום. זה קצת מזכיר את אלה שחושבים ששלום אפשר לעשות רק עם מי שאוהב אותך, לא עם האויב שלך...

     

    במקרים אחרים, בני הזוג מנסים ללכת לגישור. הם "שופכים" בפני המגשר את שלל טענותיהם נגד הצד השני כאילו היו בייעוץ זוגי, שומרים על רמת הכעס איתה הגיעו ואז פורשים מהתהליך בטריקת דלת זועמת, לפעמים אפילו אחרי פגישה אחת או שתיים. מה קורה לבני-זוג שוויתרו מראש על אופציית הגישור או לאלה שחוו אותה לזמן קצר ואז הודיעו שעם השני "אי אפשר בחיים להגיע להסכם"?

     

    חודשים קשים ומתישים עוברים - ואין זוכה

    אלה גם אלה נזקקים להליך משפטי. העלות לעורך דין גבוהה מאוד (בין 50,000 ל-200,000 שקל). עורך הדין המגיש את התביעות ראשון לערכאה בה בחר – ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני – נחשב כמי שזוכה ליתרון. הצד השני המום, מקבל את מסמכי התביעה ונאלץ לשכור עורך דין על מנת להתגונן. התיק מתחיל להתגלגל בערכאה שנבחרה, כשחודשים ארוכים עוברים בין דיון לדיון, מתח נורא עובר על הצדדים כשהם רואים את בן/בת הזוג שלהם טוען, באמצעות עורך דינו, נגדם באולם בית המשפט. בני הזוג נלחמים על כל מיני ענייני ביניים (מזונות והסדרי ראייה זמניים, ענייני רכוש, ועוד לא אמרנו כלום על הרחקה של בן או בת הזוג מהבית בשל טענה לאלימות, מעורבות העובדות הסוציאליות לקביעת ענייני משמורת והסדרי ראייה ועוד). חודשים קשים ומתישים עוברים ואין זוכה בין בני-הזוג - שניהם מפסידים. ואם בני הזוג חיים עדיין תחת קורת גג אחת, זו אחת החוויות הקשות ביותר שזוגיות יכולה לזמן לנו.

     

    כשקראנו בראשונה על Med-Arb – Mediation-Arbitration – באתרי אינטרנט בינלאומיים הבנו שיש כאן משהו מעניין. גדי, עורך דין ומורה לאנגלית וחובב צירופי מילים מושבע, "גייר" את התהליך וקרא לו גישוררות© - גישור ובוררות.

     

    התהליך נפתח כגישור רגיל בין בני-זוג. לאחר מספר פגישות גישור, אם נראה שבני-הזוג "נעולים" בעמדותיהם ומצויים בדרך להתדיינות משפטית כואבת, יקרה וארוכה, מוצעת להם הגישוררות: קובעים מספר ידוע מראש של פגישות גישור נוספות, במהלכן ינסו להגיע להסכמות. בתום מספר הפגישות שנקבע, ככל שהושגו הסכמות, הן מועלות על הכתב בהסכם מחייב ואכיף; יתר הנושאים שהועלו לדיון ושאין לגביהם הסכמה עוברים מיידית לבוררות בפנינו, ואנחנו מכריעים בהם באמצעות מתן פסק בורר מחייב. לא עוד "ביקור" מסוייט בבתי המשפט אחת לכמה חודשים, עם מתח נפשי שהולך וגואה. 

     

    • הגישוררות מונעת התדיינות משפטית באולמות בתי המשפט הקרים, בפני שופט או שופטת שזמנם קצר ויומנם עמוס (אם אינם בפגרה).

     

    • פסק הבורר שניתן הואו בעל תוקף חוקי על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, וניתן להוצאה לפועל, במקרה של אי-קיומו, לאחר הליך פשוט-למדי של אישורו ע"י בית המשפט.

     

    • הגישוררות מבטיחה סילוק מהיר יחסית של כלל הנושאים שבמחלוקת בין בני-הזוג: מספר פגישות הגישור נתחם מראש, ואם נדרש שלב הבוררות, רוב או כל הנתונים כבר מוכרים לנו משלב הגישור. בשלב המעבר לבוררות ייתכן שלא יידרשו יותר מפגישה אחת או שתיים נוספות, או הגשת סיכומים בכתב, בטרם נכריע בנושאים שנותרו במחלוקת.

     

    • היתרון הגדול ביותר אולי של הגישוררות הוא, שצדדים שבחרו בה מנהלים את שלב הגישור ביניהם בצורה אחראית ועניינית ביותר, מתוך מטרה להגיע להסדר כל זמן שהעניינים נתונים להחלטתם. אצל אלו שבחרו בגישוררות, בשלב הגישור כמעט ולא נשמעים טיעוני סרק מרהיבים, אין "משיכת זמן" ואין "איום" בפרישה מהנסיונות להגיע להסכמות.

     

    • הגישוררות זולה משמעותית מניהול הליכים בבית המשפט.

     

    • בעקבות תיקון לחוק משנת תשס"ט, צדדים יכולים להסכים על אפשרות לערער על פסק הבורר בפני בורר או לבית המשפט (לאחר קבלת רשות).

     

    כשהצענו לסיגל ואביתר (שמות בדויים) בפגישת הגישור השלישית את הגישוררות, סיגל אמרה שהפתרון נראה לה מאוד, שכן הוא יחסוך לה טרחה רבה, כספים ועוגמת נפש בניהול הליך מול אביתר בבית המשפט. אביתר התייעץ עם עורך דינו וחזר עם תשובה שהוא מסכים, בתנאי שאם נגיע לשלב הבוררות, עורך דינו יוכל לטעון בפנינו (מקובל לגמרי). עורך דינה של סיגל היסס, הוא חשש שסיגל תהיה בלחץ להתפשר בשלב הגישור, כדי לא להגיע לשלב הבוררות. כאן סיגל התערבה ואמרה: "יאיר, בוא נלך על זה. זה גם נותן לנו צ´אנס אמיתי להגיע להסכמות וגם מבטיח שאני לא נגררת בבתי המשפט חודשים ושנים".

     

    אף צד לא "התפשר", אלא נרקמו פתרונות יצירתיים

    הצדדים החליטו להקציב לשלב הגישור עוד חמש פגישות; הוסכם, שלאחר מכן ואם עדיין יישארו מחלוקות, הן יעברו לבוררות בפנינו. סופו של הסיפור בכך שהצדדים אמנם חתמו על הסכם גישוררות, אבל הצליחו להגיע להסכמות רבות ביניהם במהלך שלב הגישור. אף צד לא "התפשר", אלא נרקמו פתרונות יצירתיים, שישרתו את הצדדים עוד שנים רבות. בנושא אחד בלבד לא הגיעו סיגל ואביתר לידי הסכמה. הצדדים ארגנו את טענותיהם בנושא זה והן הוצגו בפנינו בישיבה אחת. פסק בורר מנומק נמסר לצדדים בתוך עשרה ימים.

     

     

    * אפרת גינס וגדי נבון הם פסיכולוגית ועורך דין, מגשרים מוסמכים, שעוסקים בגישור, בגישוררות ובבניית הסכמות (אלטרנטיבה לייעוץ זוגי). אתר גינס-נבון 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פסק בורר מנומק נמסר לצדדים בתוך עשרה ימים
    צילום: jupiter
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים