תג טריות דיגיטלי על מצרכים: הדרך עוד ארוכה
מדוע במשרד הבריאות מהססים לאשר הצעת חוק לתיוג מזונות בשבב דיגיטלי, שצבעו ישתנה אם הטמפ' אינה מתאימה למוצר ואם חלף מועד תפוגתו? הדיון בכנסת נגמר באפס תוצאות. השבוע גם הוגש לכנסת תיקון בחוק בריאות ממלכתי שיאסור על הנוהג הפסול של בתי מרקחת לחלק תרופות לכמה אריזות
הקרב החדש בזירה הצרכנית נפתח השבוע. טובת הצרכן לא גברה בסיבוב הראשון, אבל נוק-אאוט לא היה שם. המאבק החל בוועדת הבריאות סביב הצעת חוק לסימון ב"תג טריות" מוצרי מזון ותרופות המחייבים אחסון בהקפאה או בתנאי קירור. בינתיים נתקל החוק בהתנגדות כמעט גורפת.
יוזם החוק , ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), מנע את קבורתו בשלב ההכנה לקריאה ראשונה. הוא ביקש לדחות את ההצבעה למועד לא ידוע כדי לרכך את המתנגדים, בראשם משרד הבריאות, שחקן המפתח. הימור: בסוף טובת הצרכן תנצח כמו שגברה בקרבות קודמים על המתנגדים לסימון המחיר וההרכב התזונתי על גבי המוצר.
תג הטריות אמור להיות תחליף מתוחכם ל"תאריך אחרון לשימוש" המודפס בשולי המוצרים. התג הוא שבב דיגיטלי חכם ורגיש, שמוטבע באריזה עם הפנים לסביבה. צורבים בו בתהליך היצור את מועד התפוגה והטמפרטורה הרצויה והוא מגיב אם המועד חלף או ברגע שהמוצר נחשף לטמפרטורה גבוהה מזו שנצרבה, הפוגעת באיכותו.
התגובה מהירה וזועקת לעין. סביבת השבב - נניח ריבוע ירוק - תתחלף לאדום המאיים, בהליך שלא ניתן למחיקה. הוא ילווה את המוצר גם אם ברשת השיווק החזירו אותו לתאי הקירור או ההקפאה. תכלית התג להזהיר את הצרכן כי בדרך מפס הייצור לא התקיימו הוראות היצרן והמוצר נחשף לתנאים בלתי הפיכים ולהתפתחות חיידקים מזיקים.
הצרכן והקמעונאי קונים חתול בשק
"מי לא נחשף פעם למוצרי מזון ותרופות שלא אוחסנו בתנאים נאותים?" שואל אילטוב כדי להדגים את עילת החקיקה. "הצרכן התמים עלול לגלות את הפגם שהתפתח במוצר רק בעת השימוש בו, כשמאוחר מדי. למשל בשר קפוא שהפשיר בגלל שאחסנו אותו במקרר מקולקל, והקפיאו אותו בשנית, לפני הקניה, למרות שהבשר נפגם".
אילטוב מתריע כי הצרכן וגם הקמעונאי המשווק חסרי אונים. "הם קונים חתול בשק, כי אין להם כלים לבדוק אם המוצר נשמר לפי הוראות היצרן בדרכו מפס היצור עד לעגלה בסופרמרקט. התג יאפשר לנו ניטור מיידי של המוצרים הפגומים אם נחשפו לטמפרטורות מזיקות או נשלחו לשוק לאחר שמועד התפוגה".
נציגי הציבור שהוזמנו לסיבוב החקיקה הראשון בוועדת הבריאות נחלקו לשני מחנות. המתנגדים היו בעיקר מהממשלה והמשק. התומכים היו מתעשיית ההי-טק. כך התברר לרוב הקהל כי את התג הזה כבר פיתחו גם מפעלים ישראליים לייצוא. בעולם גובר הביקוש לפטנט הזה.
דוברו של אילטוב דוחה את הרושם כאילו למפעלים אלה יד בחקיקה לקידום עסקיהם. הרושם לאו מצוץ מהאצבע. יש לו תקדימים ביחסי הון ושלטון. בשנים האחרונות העבירו ח"כים הצעות חוק פרטיות ביוזמות מהמגזר העסקי. אילטוב מוביל את שדולת הכנסת לקידום ענף ההי-טק, אבל "הוא לא פעל ביוזמה או בלחץ של יצרן או לוביסט כלשהו. הוא למד על קיומו של התג הזה מהספרות המקצועית".
כך הוא גם מצא כי בארץ כבר ניסו את התג בחברת מזון מובילה. האיש שמאחורי הניסוי הוא עמנואל זכריה, מנכ"ל חברת "סקיירד" שפיתחה דגם של התג. זכריה גילה בוועדת הבריאות כי הדגם שלו עבר בדיקה במכון התקנים. לדבריו המכון מצא שהתג עונה על הדרישות ממנו. גם בניסוי נמצא שהתג משיג את מטרתו, אבל משום מה לא היה לו המשך.
גם יואב לוי מנכ"ל חברת "פרשפוינט", אמר לוועדה כי הטכנולוגיה משווקת בהצלחה למדינות אירופה וארה"ב. לדבריו רשתות מזון מטביעות את התג באופן וולונטרי על המוצרים המשווקים תחת המותג שלהן. "למוצרים עם התג יש ביקוש גובר של הצרכנים. עלות התג זניחה (4-7 שקלים) שלא מייקרת את המוצר".
המתנגדים: משרד הבריאות והחברה למשקאות
את כל המתנגדים לחוק הסימון מרתיע עניין אחד. אין לו תקדים בחקיקה העולמית. הם נאחזו בטיעון הזה ולא התייחסו לנימוקים הטכנולוגיים של מומחי ההי-טק. מנהל תחום המזון בהתאחדות התעשיינים, צבי גולדשטיין, טען כי הטכנולוגיה איננה מותאמת למוצרים שונים ויש סיכונים בצריבת התג בנתוני אחסון המוצר.
נציג החברה לייצור משקאות קלים (קוקה קולה וכו') הוסיף כי "נתוני זמן וטמפרטורה הם רק נדבך אחד בהערכה אמינה של טריות המזון וטרם נמצא פתרון לדילמה הזאת. מסיבה זו אף מדינה לא חייבה את הסימון בתג בחקיקה. חיוב כזה עלול להטעות את הצרכן לזרוק מזון ראוי לאכילה בגלל כיול לא מדויק של תג חכם שהתריע על פגם שלא קיים במזון".
הספק הטכנולוגי מטריד גם את משרד הבריאות בנוסף להעדר חוקים דומים בעולם, הוא חושש שהתג עלול "לבלבל את הצרכנים". לפחות לנציג פארמה ישראל היה נימוק סביר הנוגע לסימון התרופות. מאחר שמשרד הבריאות מקפיד שהתרופות המיובאות יהיו זהות לאלה שנמכרות בחו"ל, הוספת התג לפס הייצור עלולה ליצור שוני בין שני סוגי התרופות.
משרד הבריאות מוכן להמליץ רק על ניסויים וולונטריים נוספים בתג שיעשו חברות המזון. מנכ"ל עמותת הצרכנים אמון הציבור, גלית אבישי, תמכה בעיקרון שמאחורי הצעת החוק וקראה למשרד להתאים לישראל את התקינה שמתפתחת בעולם. המועצה לצרכנות מתנגדת לחיקוי התקינה הבינלאומית ומעדיפה סטנדרטים שייקבעו במכון התקנים שלנו.
הצעת החוק מסמיכה את שר הבריאות לקבוע את חובת הסימון בתג של מוצרי המזון והתרופות. המועצה לצרכנות אומרת כי לשר אין מומחיות בלעדית לעניין זה. חלקה מפוזר בין משרדים אחרים (חקלאות, תמ"ת). כך או אחרת, בעיניה קביעת תקן רשמי בוועדה טכנית, בחסות מכון התקנים, עדיפה על חוק.
אילטוב קנה את רעיון הוועדה המקצועית המשותפת למומחי המשרדים השונים. הוא מבקש לנצל את דחיית ההצבעה על החוק שלו כדי להקים את הוועדה. להערכתו, היא תשב לפחות שנה כדי לגבש נוסחה מוסכמת של תקן תג הטריות כמנוף לקידום החוק שהוא לא מוותר עליו.
בוועדת הבריאות הוא אמר השבוע למשרד הבריאות, "מה אתם נבהלים מזה שאין חוק דומה בעולם? אם ישראל מובילה בעולם בהיי-טק, היא יכולה להוביל גם חוק כזה. זוהי מהפכה צרכנית. הצרכן ובעל המסעדה יהיו בטוחים שמוכרים להם מזון טרי והתמונות מהטלוויזיה של בשר קפוא שנשכח במכולה ונמכר כבשר טרי, לא יחזרו על עצמן".
הצעה: בתי מרקחת לא יוכלו למכור מנת תרופה בכמה אריזות
תיקון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הוגש השבוע לכנסת במטרה להילחם בתופעה מתפשטת הפוגעת במבוטחי קופות החולים בבואם לקבל את התרופות שרשם להם הרופא. הם נדרשים לשלם דמי השתתפות עצמית נפרדת על כל אריזת תרופות.
הח"כים רחל אדטו (קדימה), רופאה במקצועה, וחיים אורון (מרצ) אומרים כי "מצב זה יצר תופעה לפיה במקרים מסוימים, בית המרקחת מחלק את מנת התרופה הנדרשת לאדם למספר אריזות במקום לספק אותה באריזה אחת, בין היתר על מנת להכפיל את סכום ההשתתפות העצמית של המבוטח".
לדבריהם, מדובר בתופעה פסולה המחייבת להגן על הצרכן בחקיקה. הצעת החוק שלהם מחייבת את הרוקח לספק את התרופה שבמרשם באריזה הקרובה ביותר בגודלה למנה שרשם הרופא. הצעתם אוסרת במפורש לפצל את הכמות למספר אריזות באופן שינפח בצורה מלאכותית את דמי ההשתתפות של המבוטח.
הסנקציה שבהצעת החוק שלהם קובעת כי קופת החולים או בית המרקחת שנתן את השירות אשר יפרו את ההוראה הזאת יהיו חשופים לתביעת נזיקין אזרחית בשל "גרימת עוולה אזרחית".
נראה שאיום זה נוסף לחוק בהנחה שלמבוטח הלא בריא והעשוק יישארו די כוחות להתמודד עם הקופות בבית המשפט.
לפנייה לכתב/ת 
