שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    אל תייחלו להפיכה צבאית בטורקיה

    בטווח קצר ייתכן שהפיכה שתפיל את ממשלת ארדואן תוביל לשיפור היחסים, אולם בטווח הארוך כל התערבות של הצבא בפוליטיקה תזיק לטורקיה עצמה וגם ליחסיה עם אירופה וישראל

    דומה שהגענו שוב לנקודת רתיחה בעימות בין הצבא והממשלה בטורקיה, אלא שהפעם תוצאת העימות אינה כה ברורה. רבים בישראל מקווים ודאי להתערבות הצבא ולהפלת הממשלה הנתפסת כאנטי-ישראלית ואף (בטעות) כפונדמנטליסטית. בטווח הקצר ייתכן שהפיכה כזאת תוביל לשיפור היחסים ואף לפריחה מחודשת, אולם בטווח הארוך כל התערבות של הצבא בפוליטיקה תזיק הן לטורקיה עצמה והן ליחסיה עם אירופה וישראל.

      

    שינויים ארוכי טווח במערכת הפוליטית בטורקיה, ופעולה מתמשכת וזהירה של הממשלה הותירו את הצבא ללא תמיכה פומבית רחבה, וייתכן שהפעם ייאלצו מפקדיו להתקפל. הן במקרה של השתלטות צבאית והן במקרה של ניצחון ממשלת ארדואן, יהיו לכך השלכות ישירות על ישראל.   


    אחד הקצינים נלקח לחקירה במשטרה (צילום: AP)

     

    מאז מלחמת העולם השנייה התערב הצבא בפוליטיקה הטורקית בערך אחת לעשור. ההתערבות המשמעותית האחרונה הייתה ב-1997, אז אילץ הצבא את ראש הממשלה אֶרבּקאן, מנהיג מפלגת הרווחה הדתית, להתפטר מתפקידו. מערכת המשפט הטורקית, המשתפת באופן מסורתי פעולה עם הצבא, הוציאה בעקבות כך את מפלגתו מחוץ לחוק. אולם מאז השתנו חוקי המשחק.

      

    מה שארדואן הצליח להוכיח

    מפלגתו של ארדואן, "הצדק והפיתוח", היא סוג שונה של מפלגה דתית, וממשלתו הוכיחה את עצמה כיעילה ושאפתנית יותר מקודמותיה. במהלך שבע השנים בהן היא שולטת במדינה היא נזהרה מאד לא לחוקק חוקים דתיים מובהקים, לא לשנות את הסעיפים בחוקת המדינה הנחשבים למורשתו הנצחית של אבי האומה אטאטורק, ולהצניע את המימד הדתי במצעה. היא התמקדה בייצוב הכלכלה ובשיפור יחסי החוץ עם שכנותיה. במהלך השנים גם חיזקה את אחיזתה ברשות השופטת.

      

    בשנים האחרונות מנהלת הממשלה בעקביות ובהתמדה מאבק נגד המעורבות של הצבא בפוליטיקה. במסגרת זו נחשפו לאחרונה שתי התארגנויות

    חצי-צבאיות: מחתרת אֶרגֶנֶקון, הקרויה על שם זאב מיתולוגי שהורה את הדרך לטורקים הקדמונים, ותכנית חתרנית בשם "בּאליוֹז" (מקבת, פטיש).

     

    מחתרת ארגנקון, שבין חבריה קציני צבא בכירים, אנשי משפט, אקדמיה ותקשורת, תכננה על פי השמועה הפיכה צבאית, ואילו באליוז היא תוכנית לגרום לכאוס במדינה על ידי הפלת מטוסים ופיצוץ מסגדים, כדי ליצור אווירה אוהדת להשתלטות הצבא. בסדרת פשיטות ופעולות שיטור עצרה המשטרה הטורקית מספר רב של אזרחים וקצינים, וחלקם מצויים עדיין במעצר.

      

    מפקד הצבא הטורקי הצהיר כי לטענות על מעורבות הצבא בנסיון הפיכה אין שחר, וודאי שאין לאיש בצבא כוונות לפוצץ מסגדים. בנאום חריף הוא הזהיר את הממשלה מהמשך ההאשמות הלא מבוססות, והכריז שהצבא תומך אמנם בדמוקרטיה אולם גם לסבלנותו יש גבול.

      

    עתה, בצעד חסר תקדים, החליטה הממשלה לעצור כ-50 קצינים בכירים בסדיר ומילואים, ביניהם חמישה גנרלים ואדמירלים בכירים, ראשי זרועות בצבא, בטענה כי הם קשורים לתוכנית באליוז. ככל הנראה ההאשמות הללו יחברו את מחתרת ארגנקון ואת תוכנית באליוז למערכת חתרנית אחת. עדיין לא הוצגו האשמות ברורות בעניין הקצינים העצורים והם מצויים בחקירה, אולם ברור כי זוהי התרסה חסרת תקדים של הממשלה מול הצבא.

      

    עד לפני שנים מספר צעד מעין זה לא היה עולה על הדעת, והצבא היה נכנס לזירה הפוליטית ברגל גסה, מפזר את הממשלה והפרלמנט, ומכריז משטר צבאי עד להוצאת מפלגת הקדמה והפיתוח מחוץ לחוק ועריכת בחירות חדשות. אולם טורקיה של היום שונה בהרבה אפילו מטורקיה של 1997. שנים ארוכות של מאמץ להתאים את הסטנדרטים של הדמוקרטיה הטורקית לאלה של אירופה ושל ניסיון להשתמש במערכת החקיקה והמשפט כדי להביא לשינוי פוליטי, אילצו את הצבא למתן את מעורבותו הפוליטית למינימום ולהיוותר מאחורי הקלעים.

     

    דמוקרטיה מוסלמית אפשרית?

    במקביל התחוללו בטורקיה שינויים אחרים. הממשלות הקודמות שהודחו, כולל ממשלתו של ארבקאן, עמדו בראש קואליציות לא יציבות, לא זכו לרוב מכריע בפרלמנט, ומעטים הצטערו על לכתן. מפלגתו של ארדואן לעומת זאת נהנית מרוב מאסיבי בפרלמנט, שולטת במערכת הפוליטית ללא מצרים, ועדיין נהנית מתמיכת אחוז גדול מאד של הציבור.  


    התנגשות תרבויות. ארדואן והגנרל פירטינה, אוגוסט 2005 (צילום: AP)

     

    ניסיון קודם לפגוע בה באמצעות המערכת המשפטית, שהוביל להכרזה על בחירות מוקדמות ב-2007, העניק לה רוב גדול ומשמעותי יותר, כמעט 50%, בבחירות הלאומיות. לאלה יש להוסיף גם את העובדה ששינויים בהלך הרוח הציבורי, באתוס הלאומי ובמחויבות לערכי הרפובליקה החילונית של אטאטורק משפיעים לאורך זמן גם על תפיסותיהם של מפקדי הצבא.

      

    מכל הסיבות הללו יכולתו של הצבא להתערב קטנה היום יותר מאשר אי פעם בעבר. באקלים הפוליטי הנוכחי באנקרה ואיסטנבול הסיכוי שהצבא יתערב
    בכוח להפיל את הממשלה אינו גדול, אולם ברור שבתקופה הקרובה השאלה הזאת תעמוד למבחן. סביר להניח שמתקיימות התייעצויות קדחתניות בין ראשי הצבא לבין ראשי המערכת המשפטית בניסיון לברר אם יש אפשרות לעצור את התהליך, ואולי אף להדיח את הממשלה בכלים משפטיים ללא צורך בהתערבות פומבית של הצבא. אולם במקביל עושים ראש הממשלה ושריו כל מאמץ לנטרל את כוחה של המערכת המשפטית העוינת ולהכניס לתוכה את אנשי שלומם.  

     

    בשנים האחרונות מתקרבת טורקיה למעמד של דמוקרטיה מערבית. הבחירות בה נעשות באופן פתוח והוגן, המפלגות המתמודדות על קולו של הבוחר מציעות חלופות ברורות, והממשלות מתחלפות מדי פעם. יש לכך חשיבות הן לגבי מעמדה של טורקיה בחבורת האומות הדמוקרטיות והן כדוגמה לאפשרות קיום שלטון דמוקרטי יציב במדינה מוסלמית. התערבות הצבא תוכיח לכל שדמוקרטיה מוסלמית אפשרית רק על חודו של הכידון, תרחיק את טורקיה מן המערב, ובסופו של דבר תפגע גם ביחסים בין הטורקים לישראלים.

     

    פרופ' דרור זאבי, המחלקה ללימודי מזרח תיכון, אוניברסיטת בן גוריון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עדיף לחכות. פרופ' זאבי
    צילום: חיים הורנשטיין
    פופולרי. ארדואן
    צילום: רויטרס
    אחד החשודים. הגנרל אברהים פירטינה
    צילום: AP
    מומלצים