תסכול מול גז המזגנים: "חוקי, ולכן קשה לטפל"

מותו אמש (שבת) של הנער סיסאי אשטו בנפילה מגג בית ספר בנתניה, כנראה אחרי ששאף גז מזגנים, הפנה שוב זרקור אל ההרגל המסוכן של רבים מבני הנוער. נתונים רשמיים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים מזכירים עד כמה עגומה תמונת המצב בהקשר זה: 14% מבני הנוער מודים שצרכו חומרים נדיפים בשנה האחרונה. שיעור זה מייצג לא פחות מ-80 אלף נערים. גורמים מקצועיים מסבירים כי אף שהבעיה מוכרת, קשה מאוד לאתר אותה ולטפל בה.

לפי סקירת הרשות, הגיל שבו מתחילים הנערים להשתמש בחומרים המסוכנים האלה עומד על 12-13, וככל שהם

מתבגרים, השימוש בהם יורד. עם זאת, הירידה עם עליית הגיל לא אמורה בהכרח לעודד - היא נובעת בין היתר מכך שהמשתמשים עוברים לצרוך סמים או חומרים מסוכנים אחרים.

במשרד הרווחה מסבירים שהתופעה מוכרת ומטופלת בחמש השנים האחרונות, ועל אף שאין שינוי במספר המשוער של המשתמשים, ניתן להצביע על מגמה ברורה של הירידה בגיל, בדומה למתרחש בכל הקשור בצריכת אלכוהול. 

ברשות למלחמה בסמים מסבירים כי השימוש בחומרים נדיפים, ובהם גז מזגנים, גז צחוק, דבק מגע, מסירי צבע, מדללים וטיפקס, עלול להוביל לאופוריה, עייפות, חוסר קואורדינציה, עמידה בלתי-יציבה, דיבור מקוטע, תנועות מגושמות, רפלקסים מופחתים, רעד, ראייה מטושטשת או כפולה, ריצוד אישונים ומצב של הכרה מעורפלת - לעיתים עד כדי "קומה".

"משקיעים ברכבות במקום בנוער"

בני הנוער בוחרים להשתמש דווקא בחומרים אלה, שגורמים לשיכרון חושים, הזיות ותחושת אופוריה, משום שהם קלים להחבאה והשימוש בהם אינו נחשב לעבירה. כמו כן, כדי לצרוך אותם אין צורך להיות בקשר עם סוחרי סמים, והמבוגרים אינם מודעים וערניים לשימוש בהם. לדברי פלורנטין, ההורים הם אלה שאמורים לעמוד בחזית, ולנסות לזהות את השימוש בגז המזגנים.

ברשות למלחמה בסמים מסבירים מהם הסימנים שלפיהם ניתן לזהות את השימוש בחומרים. הסימנים האלה הם: כתמי

צבע, ריח של כימיקלים, פצעים סביב הפה, וכמובן ההשלכות - טשטוש, שינויים קיצוניים במצב הרוח, שינויי התנהגות, ותופעות גופניות כמו בחילה, חולשה, הפרעות בקצב הלב, אובדן הכרה ואפילו מוות.