שתף קטע נבחר
צילום: Index Open

שו"ת: מה עושים עם התקפי הזעם והחוצפה?

שאלה:

שלום, ברצוני להתייעץ עימך בסוגיה המטרידה אותי: בתי הבכורה בת ה-9, נוטה לעיתים רחוקות להתקפים בהם בגלל דבר פעוט היא נכנסת להתקפת בכי בלתי נשלטת, הכוללת התפרצות, צעקות והתחצפויות כלפיי. על פי רוב, בתחילה אני מצליחה לשמור על סבלנותי, אך כאשר זו פוקעת (אחרי כמה דקות של צרחות ובכי מצידה) ואני צועקת, היא מבקשת ממני חיבוק "כדי להירגע".

 

אני בשלב זה כבר כ"כ כועסת וקשה לי להעניק לה מגע תומך ומחבק כמו שמגע אימהי צריך להיות. אני פשוט כועסת על התנהגותה. אינני יודעת האם אני נוהגת נכון בכך שאני מסרבת לחבק כאשר קשה לי ואני כועסת או שבתי מפרשת זאת כדחייה ועלי להתגבר על עצמי ולחבק כי זה מה שהיא צריכה.

 

במקרים בהם אני מצליחה לחבק אותה, היא לרוב נרגעת לאחר מספר דקות. כיצד עלי לנהוג לדעתך בכדי להפסיק את ההתקפים הללו? חשוב לי לציין כי ההתקפים הללו נועדו רק לי וכי הם אינם מתקיימים כאשר היא עם אביה, בעלי. אשמח לעזרתך, אמא מוטרדת, מאיה

 

תשובה:

מאיה שלום, מהדברים שכתבת מצטיירת תמונה של התנהגות מעגלית. בתך עושה משהו - את מגיבה - וחוזר חלילה. היא "בגלל דבר פעוט נכנסת להתקפת בכי", הכוללת התפרצות, צעקות והתחצפויות כלפיך. את – מצליחה לשמור על סבלנותך – אבל לפעמים מגיבה בכעס ובצעקות. היא בתגובה מבקשת חיבוק. בפעמים שאת מחבקת, היא נרגעת. את מציינת, בנוסף, שהתקפי הבכי האלה אינם מתקיימים עם בעלך וזה מחזק את הטענה שלי שיש כאן ריקוד שבו שתיכן שותפות.

 

אנו בגישה האדלריאנית מנסים לבדוק מה המטרה בכל התנהגות. לפי התיאור שלך אני מתרשמת שבתך רוצה להגיע לחיבוק ולקרבה איתך. עובדה שכשאת מחבקת - היא נרגעת. לכן, אני שולחת אותך לבדוק עד כמה היא מקבלת ממך חיבוקים וחום גם בלי ההתנהגות השלילית. אני בהחלט חושבת שלמרות שהחיבוק שלך מרגיע, אסור לך לחבק אותה אם היא התחצפה או צעקה עלייך.

 

בתך צריכה ללמוד שיש למעשים שלה תוצאות. נניח שהיא תעליב ותצעק על המורה שלה או על המנהל/ת שלה בעבודה? אף אחד לא יקבל את זה בהבנה. התפקיד שלך הוא להעביר לה מסר שהיא חצתה גבולות. היא צריכה להבין שלמילים שלה יש כוח. כשהיא פוגעת את נפגעת וכשאת נפגעת את לא יכולה לחבק.

 

לכן, אני ממליצה לך בשעת התפרצות שכזו להתרחק, לא ליצור קשר ולתת לה להרגיע את עצמה לבד. במידה והיא תרצה לנהל איתך דיאלוג, היא תצטרך קודם כל להתנצל. בנוסף, אני ממליצה לך לבדוק איך ניתן לחזק את תחושת הערך והדימוי העצמי שלה. ההתפרצויות מ"כל דבר פעוט" מצביעות על קושי רגשי של הילדה. אני ממליצה לך ללמוד את אומנות העידוד. בהצלחה!

 

יש לכם שאלות למומחים? שילחו אותן לכאן ותקבלו תשובה.

 

  • השיבה: ענת אשד M.Ed – יועצת להורים וצוותים חינוכיים, מורה במדרשה להנחיית קבוצות ומנהלת פורום מכון אדלר .

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים